על רקע הקריאות למנוע את הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים, התקיים היום (רביעי) דיון מתוח על "אמנת איסטנבול" בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה שנרצחה בידי בעלה, פרצה בדמעות ואמרה: "כל מי שמתנגד לאמנה כאילו רוצח אותה בפעם השנייה". ח"כ שמחה רוטמן ("הציונות הדתית") אמר כי מדובר בניסיון להלביש על המאבק באלימות "אג'נדות לא מוסכמות".
אמנת איסטנבול היא אמנה בינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה שנחתמה ב-2011, ומטרתה להגדיר סטנדרטים למלחמה בתופעות הללו. האמנה מבהירה שאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה אינן עניין של הפרט, אלא תופעות שיש למדינה חובה למגר, באמצעות מדיניות מקיפה ומשולבת. מאז כניסת האמנה לתוקף ב-2014 מהווה האמנה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל ביחס להתמודדות עם אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. היום חתומות על האמנה יותר מ-40 מדינות, ויותר מ-30 כבר אשררו אותה, ביניהן, איטליה, צרפת, ספרד, מולדובה, וסלובניה. דווקא טורקיה, שבה נחתמה האמנה, כבר הספיקה לפרוש ממנה בהוראת הנשיא ארדואן.
לאחרונה אישר האיחוד האירופי את הצטרפות ישראל לאמנה, והיא אמורה לעלות לאישור הממשלה בסוף החודש. אלא שברקע החל קמפיין של ארגוני ימין המתנגדים לה. בתחילת השבוע התקיים כנס בכנסת תחת הכותרת "הקללה מאיסטנבול". עיקר ההסתייגויות במעלים המתנגדים נוגעות בהשפעות האמנה על מדיניות ההגירה בישראל, זאת למרות שישראל צפויה להצטרף לאמנה כשהיא מסתייגת מהסעיף המחייב אותה להעניק תושבות לחסרות מעמד הסובלות מאלימות. היום פורסם כי שרת הפנים איילת שקד פנתה לשר המשפטים גדעון סער בבקשה למנוע את הצטרפות ישראל לאמנה.
בפתח הדיון היום בכנסת אמרה יו"ר הוועדה עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת): "בימים האחרונים אנו שומעים יותר ויותר קולות המבקשים למנוע את הצטרפות ישראל לאמנה. הממשלה הנוכחית קראה לעצמה ממשלת שינוי והיא אמרה שבנושא הזה היא רוצה לקחת אחריות, אבל מתוך הממשלה יוצאת שרת הפנים בהתנגדות מאוד נחרצת".
פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, הסבירה כי אמנת איסטנבול היא "שינוי של כללי המשחק" במאבק באלימות נגד נשים. "יש כאן הזדמנות היסטורית להצטרף למדינות שנאבקות באלימות במשפחה", אמרה.
במהלך הדיון ביקשה לילי בן עמי, שעומדת בראש פורום מיכל סלה הקרוי על שם אחותה, לפנות למתנגדים לאמנה. "כל מי שמתנגד לאמנה הבינלאומית למניעת אלימות במשפחה הוא כאילו רוצח את אחות שלי פעם שנייה", אמרה בקול חנוק מדמעות. "אני רוצה לשאול במיוחד את חברי הכנסת נבחרי הציבור המתנגדים: מתי בפעם אחרונה הגעתם להלוויה של נרצחת? שלשום נרצחה אישה באשדוד, מצאו אותה בבית שלה עם סימני חניקה. אני מדברת בשם משפחות הנרצחות ששילמנו את המחיר הכי יקר שלנו, ואנחנו אזרחים במדינה הזאת. כי אני רואה אתכם מתאמצים וטורחים וכותבים מאמרים, עובדים מאוד קשה לעצור את האמנה הזו, אז בואו תגידו לי מה עשיתם עד היום כדי לעצור את הרצח הבא? זה צו 8 של כולנו, והאמנה הזאת תציל חיים".
ח"כ רוטמן הנמנה עם המתנגדים אמר בדיון: "אחת הבעיות הגדולות שיש בנושא הזה היא שלוקחים נושאים מוסכמים ומנסים להלביש עליהם אג'נדה לא מוסכמת. הנה באנגליה, שלא אישרה את האמנה, באו וסגרו בית ספר חרדי בטענה שהוא פועל בניגוד לאמנת איסטנבול. אפשר לחשוב מה שרוצים על חרדיות ועל הפרדה בין בנים לבנות בבתי ספר - אלימות זה לא, זאת תפיסת עולם. מנסים באמצעות כלי של המשפט בינלאומי לפגוע באוכלוסיות שיש במדינת ישראל. אם אנחנו נגד אלימות כלפי נשים - אז תחוקקו חוק נגד האלימות. על המאבק באלימות נגד נשים כולם מסכימים, על האג'נדות שמכניסים בדלת האחורית - זה לא".
מנכ"ל עמותת "בוחרים במשפחה", מיכאל פואה, שמתנגד גם הוא לאמנה אמר: "כולם שותפים פה ברצון למנוע אלימות במשפחה ובכלל. אמנת איסטנבול עובדת בהרבה מדינות באירופה ומבחן התוצאה הוא מדינת שבדיה - שבדיה מובילה בשוויון נשי עולמי, אבל היא גם מובילה במדד האלימות כלפי נשים. שבדיה היא המדינה שנשים מרגישות בה הכי פחות בטוחות".
מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, איילת רזין בית אור, הגיבה על הדברים: "אי אפשר להגיד שאני חלק מהמאבק באלימות נגד נשים אם אני מתנגד לאמנה. אנחנו מפסידות במלחמה, ויש כאן אפשרות למשהו שהוא לא עוד פלסטר ועוד אנטיביוטיקה, אלא לחיסון שייתן מענה טוב יותר. אסור להפסיד את ההזדמנות ההיסטורית לעשות תיקון".
סמנכ"לית משרד הרווחה איריס פלורנטין הוסיפה: "אני לא מאמינה שאני שומעת את מה שאני שומעת פה. האמנה עוזרת לעשות את העבודה ועוזרת להשיג משאבים, וכדאי שתשמעו את זה".