סוף שבוע לא קל ומלא התכתשויות עבר על הקואליציה, עם פוסט "השר המתדרך" של שרת הפנים איילת שקד ופוסט "החמוצים" של שר הביטחון בני גנץ - שיועדו לקולגות בקואליציה, ולאו דווקא ליריביהם באופוזיציה. אם בעבר התרגלנו למתקפות מצד חברי האופוזיציה נגד הקואליציה, או לפחות נהגנו לחשוב שחברי הקואליציה פותחים במתקפות אחד נגד השני רק לקראת נפילת הממשלה או במהלך מערכת בחירות, היום אנו עדים לז'אנר "קואליציה שתוקפת את עצמה חודשים ספורים לאחר הקמתה".
מי שעקב אחר מיזם ממשלת בנט-לפיד לא אמור להיות מופתע מכך שיד ימין לא מרוצה ממה שיד שמאל עושה, ואין מדובר בממשלה הומוגנית אלא בקואליציה שכל מה שמחבר אותה הוא שם אחד: בנימין נתניהו. הוא האדריכל שעומד מאחורי הקמתה. אך בכל זאת, מחזה ההתכתשויות והמלחמות הבלתי פוסקות, פחות מארבעה חודשים לאחר כינון הממשלה וערב העברת התקציב, יכול להצביע על דבר אחד: אין שום חשש בקרב חברי הקואליציה מפני מצב של אי-העברת התקציב בחודש הבא, וכולם בטוחים שהממשלה תשרוד שנתיים לכל הפחות, עד מועד הרוטציה. לכן הם מרשים לעצמם לריב.
חברי מרצ מרשים לעצמם לבקר אצל יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה. שקד מרשה לעצמה להתבטא בנושאים מדיניים במהלך ביקור באמירויות ולהצהיר שלא תקום מדינה פלסטינית, בניגוד לעמדת משרד החוץ והעומד בראשו. ראש הממשלה בנט מרשה לעצמו לא להתייעץ מראש עם שר הביטחון שלו לגבי חשיפת המבצע של המוסד להבאת מידע חדש על רון ארד, ולהביא לשפל חדש ביחסים בינו לגנץ.
איילת שקד רואה מה עובר על בנט, שלא שמקבל מחמאות על ניהול הגל הרביעי של הקורונה ועל אופן ניהול הממשלה, אך מתקשה לתרגם את הקומפלימנטים למנדטים בסקרים
זו גם הסיבה ששקד מיהרה להניח את תזכיר חוק האזרחות בלי לעדכן את סיעות הקואליציה, ולנהל משא ומתן עם חברי אופוזיציה על העברת החוק לאחר התקציב - אותם חברי אופוזיציה שהפילו את הצעת החוק הקודמת שלה, על אפה ועל חמתה ובניגוד לעקרונותיהם. מהלכים אלה עשויים להצביע על כך ששקד טרם השלימה סופית עם הצטרפותה של ימינה לממשלה עם המרכז-שמאל, ועדיין מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי: ללכת כל בוקר למשרד הפנים כחלק מהקואליציה, אך לא להרגיש שום מחויבות אליה. הגוף נמצא בקואליציה, אך הלב נטוע עמוק בימין.
עפיף אבו-מוךצילום: עמית שעלהיא רואה מה עובר על בנט, שלא שמקבל מחמאות על ניהול הגל הרביעי של הקורונה ועל אופן ניהול הממשלה, אך מתקשה לתרגם את הקומפלימנטים למנדטים בסקרים. האזרחים מרוצים מתפקודו, אך לא מוכנים להצביע בעדו - וזה גורם לשקד, שהסתובבה עם "ייסורים וכאבי בטן" עם הקמת הממשלה, לנסות להכשיר את הקרקע ולחשוב על היום שאחרי.
למעשה, שקד רוצה לשמור על אופציית החזרה אל חיקו החם של הבייס ולהיערך ליום שאחרי נתניהו, שבו המערכת הפוליטית עשויה לחזור לסדר הקודם של "ימין" ו"שמאל", ולהשאיר מאחור את ה"רק ביבי" ו"רק לא ביבי". בזמן שבנט מנסה למצוא לעצמו בוחרים חדשים, שקד מעדיפה לחזר אחרי הישנים, בתקווה שישכחו לה את הנקודה השחורה ברזומה: הקמת ממשלה עם לפיד, מרצ ורע"מ.
- עפיף אבו-מוך הוא איש הייטק, יוזם שבתרבות בחברה הערבית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
