"מסמכי סינוואר על החטופים" נחשפים: העיתון הפלסטיני "אל-קודס" פרסם את מה שכינה כ"צוואות סינוואר ללוחמים שלו בשטח", שבו נכתבו לכאורה פרטים בכתב ידו על החטופים בעזה. המסמכים נכתבו כנראה לפני יותר משנה, עוד לפני העסקה הראשונה - והיחידה עד כה.
בעיתון פורסמו שלושה מסמכים בכתב ידו של מנהיג חמאס שחוסל יחיא סינואר, הכוללים לכאורה הנחיות למחבלי ארגון הטרור לאבטח את החטופים, פרטים שונים עליהם - וגם שמות 11 חטופות, שכולן שוחררו בינתיים מהשבי בעזה.
המסמך הראשון כולל פסוקים מהקוראן הרומזים לכאורה כיצד לנהוג בחטופים, וסינוואר מדגיש בו בפנייה למחבלי חמאס: "יש לשמור עליהם, הם קלף חשוב שלנו".
המסמך השני כלל נתונים על החטופים, ובהם הגילאים שלהם, המגדר ואם הם חיילים או אזרחים. על חטופים שלא צוין היכן הם מוחזקים נכתב כי חמישה מהם הם גברים בני יותר מ-60, עשרה גברים בני פחות מ-60, שלושה חיילים, שלוש נשים מתחת לגיל 40 שסומנו כ-X, כלומר כהרוגות, וארבע נשים מעל גיל 40. בסך הכל 25, בהם 22 בחיים.
במרכז הרצועה הוחזקו לפי המסמך 25 חטופים, ובהם שישה חיילים, 12 אנשי מילואים שהמבוגר בהם הוא בן 53 ושבעה צעירים, בני 21 עד 27. ברפיח, כך לפחות לפי הפרסום הזה, שני גברים מעל גיל 60 וארבעה בדואים (בן 55 ובני 18 עד 22). במחוז עזה - שישה חיילים, חיילת, שלושה חיילי מילואים, ארבעה צעירים, בן 66 ובדואי. הם כתבו כי הסיכום הוא 14, אף שלפי חיבור המספרים מדובר ב-16. בסך הכול הוחזקו לפי המסמך 71 חטופים, אם כי כמובן שהמספר הזה לא היה מדויק בשום שלב.
המסמך השלישי כולל רשימה של שמות חטופות, רובן מבוגרות - שלמעשה כולן שוחררו בעסקת החטופים: נילי מרגלית, שצוין גילה (41) ואת היותה אחות; תמר מצגר (78); רימון קירשט (36, שעליה נכתב כי היא חולה); ילנה טרופנוב (50, נכתב כי היא "רוסייה", כלומר מחזיקה באזרחות רוסית); נורלין בבדילה (60, "פיליפינית/ישראלית"); אירנה טאטי (73, "רוסייה"); יהודית (יולה) רענן (49, "אמריקנית" - היא שוחררה עוד לפני העסקה); מרב טל (53); עדה שגיא (75), אופליה רוטמן (77), דיצה היימן (84). בעיתון לא ציינו היכן נמצאו המסמכים, ולא נמסרו פרטים על הדרך שבה הושגו.
