7 צפייה בגלריה
לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2026 תידרש תוספת של 24 אלף מורים. אילוסטרציה
(צילום: מוטי קמחי)
"המצב בלתי נסבל, זה הרס החינוך ופגיעה בתלמידים" - כך תיאר מנהל תיכון עירוני ד' בתל אביב, אורי לס, את המציאות העגומה של מחסור במורים ומורות - שאיתה מתמודדים במוסדות החינוך בכל רחבי הארץ. "החינוך כפי שאנחנו מכירים אותו ייהרס, וזה יפגע פגיעה איטית ומתמשכת בעוד דור של תלמידים".
לפי הנתונים הרשמיים של משרד החינוך, במערכת החינוך חסרים 5,250 עובדי הוראה, אך מנהלי המוסדות טוענים שהמחסור גדול הרבה יותר - לפחות פי שניים. לדבריהם, משרד החינוך אינו כולל בנתונים מחסור איכותי, הנובע מכך שבתי הספר נאלצו לקלוט עובדים ללא תעודת הוראה ומכך שחסרים מורים מקצועיים ייעודיים. לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2026 תידרש תוספת של 24 אלף מורים.
"חסרים לי מורים למקצועות רבים", הוסיף לס. "כמובן שאנחנו ממשיכים לחפש מתחת לכל בלטה, בליווי פשרות רבות, והכלה של מורים שמראיינים אותי ולא להפך".
בדוח האחרון של מבקר המדינה מ-2019 בנושא כוח אדם בהוראה, נמצאו ליקויים רבים בטיפול של משרד החינוך במחסור במורים - ולא נראה כי דברים השתנו מאז. בשנים האחרונות נטשו את מערכת החינוך יותר מ-30 אלף מורים. במקביל, ישנה ירידה דרמטית בשיעור הנרשמים ללימודי הוראה. בשלב זה אין עדיין נתונים רשמיים לגבי ההרשמה לשנה הבאה, אך גורמים במערכת החינוך מציינים בדאגה כי הירידה נמשכת. המכללות הגדולות אליהן פנינו מסרבות לחשוף את נתוני ההרשמה.
מנהלי בתי הספר החלו לפרסם מודעות לחיפוש מורים לשנה הבאה כבר לפני חודשים רבים, והם חסרי אונים נוכח המשבר החמור ביותר במערכת החינוך, שהחל כבר לפני כשני עשורים ומעמיק משנה לשנה ללא מענה אמיתי. הם נאלצים לפתוח כיתות עמוסות, לבטל הוראת מקצועות לימוד ודחייתם לשנה הבאה, לקלוט עובדים ללא תעודות הוראה, לצמצם שעות לימוד לכל מקצוע - ויש גם מי שמלמדים בזום שכבה שלמה. בנוסף, אחד מה"פתרונות" למחדל הוא מינוי שני מחנכים לכל כיתה. הוא החל לפני שמונה שנים כפתרון זמני, הפך לקבוע, גדל, וצפוי בשנה הבאה להתרחב.
יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, הציעה למשרד החינוך לחזור למודל שהיה בתקופת הקורונה: "צריך לאפשר למנהלים להתאים את המערכת בהתאם לכוח האדם. כשזה נעשה בקורונה הם פעלו ביצירתיות". היא הוסיפה כי הסכם השכר האחרון היטיב מאוד עם המורים, אך "כסף זה לא הכול. הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים של צפיפות בכיתות, בירוקרטיה מיותרת ויחס פוגע מצד הורים".
איריס דורון, מ"מ יו"ר התאגדות המנהלים העל-יסודיים ומנהלת קריית החינוך "בן-גוריון", אמרה כי "זו שעת משבר קשה במערכת החינוך, את המחיר משלמים התלמידים והחברה בכלל. מנהלים מתמודדים עם אילוצים כמו הוראה מרחוק של מורה אחד מול מספר כיתות בו-זמנית, או לחילופין הפרטה של ההוראה לגורמים חיצוניים שנותנים שירותי הוראה מרחוק בשעות אחר הצהריים. התועלת חלקית, כי הקשר האישי והרגשי נפגע, וזה לפני שמדברים על התחרות שנוצרת בין בתי הספר בניסיון לגייס לשורותיהם את המורים הטובים והמקצועיים - תוך דיונים על תנאים שלא היו עד כה".
המחסור לא פוסח גם על גני הילדים, והורים רבים מכירים את התופעה של גנים שנסגרים בשל מחסור בגננות. יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענת דדון, הזהירה כי התופעה תימשך גם בשנת הלימודים הקרובה - ואף תחריף. "אם לא יחול שינוי, בתוך חמש שנים לא יהיו גני ילדים ממלכתיים משום שלא יהיו גננות בכלל", אמרה דדון. "רק גנים פרטיים יפעלו. מאות גננות מבקשות לפרוש ומתעניינות בזכויות המגיעות להן, כי הן לא מסוגלות להמשיך לעבוד בתנאים הקיימים".
ובהיעדר סטודנטים שפונים ללימודי הוראה, גם העתודה ריקה. פרופ' זהבית גרוס, דיקנית הפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, אמרה כי "מאז הקורונה יש ירידה עקבית במספר המתעניינים בלימודי הוראה - והשנה הגענו לשפל. מדובר באתגר לאומי משמעותי שיש לתת לו פתרונות ולא לעגל פינות". לדבריה, "זה מושפע באופן ישיר ממעמדו הנמוך של המורה בציבוריות הישראלית והשכר הלא מספק. נוסיף לזה את האלימות והקשיים הרגשיים של ילדי ישראל שגדלו בקורונה, ונקבל תמונת מצב מטרידה מאוד".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד יצא בתוכנית להרחבת ההון האנושי במערכת החינוך, במסגרתה פונים בצורה אקטיבית לבעלי תעודות הוראה מקהלים שונים. בנוסף, יורחבו תומכי ועוזרי הוראה המתנדבים לצד מורים. נכון להיום, כ-3,000 מועמדים נמצאים בתהליכי השמה בשלבים השונים".
"עברנו לחפש מורים עם דופק"
זיו עומר מהרצליה, אב לתלמיד כיתה ו', סיפר על המציאות העגומה בבית הספר של בנו, ואמר כי "המורה שלו קיבלה כיתה נוספת לחנך והייתה צריכה לרוץ כל הזמן בין הכיתות, זה פוגע גם בתלמידים וגם בה". לדבריו, "לפני כמה שנים הרמנו ידיים מלחפש את המורים הטובים ביותר, ועברנו לחפש מורים עם דופק".
"עכשיו שוחקים גם את הטובים שעוד נשארו. זו אבדה גדולה", שיתף עומר. המחסור החמור במורים בא לידי ביטוי גם במציאת מורים שיאיישו כיתות במקום מורים שנאלצו להיעדר לתקופה ארוכה, כמו מורות שיצאו לחופשת לידה. הוא הוסיף: "אנחנו כל הזמן על הקצה מבחינת צוותי הוראה. כחודשיים לאחר פתיחת השנה יצאו שלוש מורות לחופשת לידה ומורה רביעית שברה את הרגל".
"כיוון שלא נמצאו מורים, הודיעו לנו שבלית ברירה יקצצו מכל כיתה שעתיים, מה שגרם לירידה בשעות התקן, כולל מקצועות ליבה", הוא הוסיף. "פנינו לעירייה, וכדי לסייע לנו ולבית הספר שלא יצטרך לשחרר את התלמידים מוקדם, הם שלחו חברה פרטית שהמדריכים שלה העבירו לילדים חוגים באנגלית, מדעים וחינוך פיננסי". מדובר במדריכים שחלקם מדריכי צהרונים וחלקם מדריכים של החברה החיצונית, ובכל מקרה הם אינם מורים עם תעודת הוראה. עומר הוסיף כי "אלה מדריכים שרגילים לעבוד עם ארבעה או חמישה ילדים, לא להחזיק כיתה של 35 תלמידים. זה משהו אחר לגמרי. במקום מורים יש לילדים שלנו מעין בייביסיטר. בכלל, במקום שהמדינה תדאג לתלמידים, ערים חזקות כמו הרצליה קונות חוגים".
על כך שהמחנכת של בנו קיבלה כיתה נוספת לחנך הוא אמר כי "היא מאוד השתדלה ורצתה, אבל אי אפשר בצורה הזאת לתת מענה לכל ילד וילד. המצב הזה פוגע בתלמידים, אבל גם במורים עצמם. זה שוחק אותם". לדבריו, "נודע לנו שיש כמה מורות שהחליטו לעזוב את ההוראה, זה חבל. דיברנו בינינו ההורים שבמצב הזה תוך כמה שנים ישכרו מנקי בתים ללמד. היו הורים שאמרו שהמנקים לא יסכימו לעבוד בשכר שמקבלים המורים, בניקיון הם מרוויחים כפול".
"אנחנו בקצה המשבר", סיכם עומר. "אנחנו שומעים שהסמינרים למורים ריקים ואף אחד לא רוצה ללכת להיות מורה. הרבה מורים פורשים, ולא נראה שכל זה מעניין מישהו".
גם הורים לילדים בגן מתמודדים עם קשיים רבים, ולקראת השנה הבאה רשויות מקומיות רבות, בהן תל אביב, הודיעו להורים כי בכוונתן לסגור גני ילדים ולאחד כיתות על רקע המחסור בגננות ובסייעות, צעד שמעורר תסיסה וזעם בקרב ההורים. "במקום לתת מענה ולגייס גננות כדי לשפר את שירותי החינוך לילדים שלנו, המצב רק מחמיר", סיפרה אחת האמהות. "בשנה שעברה היינו מקבלים הודעות ברגע האחרון על כך שהגן סגור היום, ועכשיו מתכוונים לאחד גנים, כך שהילדים ילמדו בצפיפות ולא יוכלו לקבל מענה חינוכי ראוי".
