היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, מסרה לבג"ץ את עמדתה בנוגע לעתירה הדורשת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ייצא לנבצרות זמנית במהלך עדותו בתיקי האלפים - ולפיה יש לדחות את אותה עתירה. לצד זאת כתבה היועמ"שית כי "חזקה על ראש הממשלה כי במקרה של שינוי בתשתית העובדתית לפיו תפקידו הציבורי אינו מאפשר את ניהול המשפט כסדרו או כי המשפט פוגע בתפקודו כראש ממשלה, יבהיר זאת".
בתגובתה לבג"ץ נכלל גם משפט שמזכיר הממשלה דרש להוסיף: "הממשלה דוחה על הסף כל ניסיון להכריז על ראש הממשלה כנבצר, ולו לפרק זמן קצר מאוד. כל הכרזה בדבר נבצרות נעדרת בסיס משפטי. לבית המשפט הנכבד אין סמכות להכריז עליה ולכן החלטה כזו לא תהיה תקפה". היועמ"שית ציינה כי "למען הסר ספק, אין בהבאת דברים אלו כל הבעת דעה בדבר תוקפם ונכונותם המשפטיים של הדברים".
שעות לפני כן גם נתניהו דרש לדחות על הסף את אותה עתירה. "מדובר כאן בניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט, בניגוד לחוק ובניגוד להכרעת המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים, האם ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו", כתב נתניהו בתגובתו לבג"ץ.
1 צפייה בגלריה
נתניהו דרש לדחות את העתירה על הסף, בהרב-מיארה טרם הגישה תגובתה
(צילום: גיל נחושתן , מארק ישראל סלם)
בתגובה שנשלחה באמצעות עורך הדין מיכאל ראבלו הוסיף רה"מ כי "לדעת העותרים, בית המשפט הנכבד, או מוסד היועץ המשפטי לממשלה, אמורים להפוך למעשה לוועדה עליונה לאישור כהונת ראש ממשלה, וזאת ללא כל סמכות מפורשת בחוק. שום משחקי מילים לא יוכלו להסתיר את העובדה שיש כאן ניסיון לעקור מן השורש את רעיון ריבונות העם".
לדבריו, "חוק-יסוד: הממשלה, ובעקבותיו ההלכה הפסוקה, נתנו דעתם לסוגיה זו וקבעו כי ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו עד להרשעתו בפסק דין חלוט עם קלון. העובדה שראש הממשלה אמור להעיד בבית המשפט לא משנה את ההוראות הברורות של חוק היסוד ואין כל סמכות לבית המשפט הנכבד להורות אחרת. לאור קביעות ברורות אלו, אין כל מקום, וממילא לא קיימת הסמכות, לבקר שוב ושוב את ההסדר הברור הקבוע בחוק יסוד: הממשלה ואת הלכה הפסוקה העדכנית והברורה.
"נבצרות היא מצב דברים עובדתי אובייקטיבי פשוט וברור", הוסיף. "בית המשפט הנכבד (וכמובן אף לא היועצת המשפטית לממשלה) אינו מוסמך 'להכריז' על נבצרות ובכך ליצור אותה, שכן כלל אין 'הכרזה' כזו בחוק. בחינת הנבצרות תיעשה באספקלריה עובדתית על ידי בעל התפקיד עצמו (או אפוטרופסו) בשים לב לשאלה העובדתית הפשוטה – האם ביכולתו למלא את תפקידו או לא. הא ותו לא".
גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נדרשה להשיב עד היום לבג"ץ בסוגייה, אך טרם פרסמה את תגובתה. עדותו של נתניהו אמורה הייתה להתחיל כבר מחר, אך נדחתה בשמונה ימים בעקבות בקשתו שהתקבלה חלקית - ותחל ביום שלישי הבא.
דיון על בקשת נתניהו לדחיית עדותו בתיקי האלפים, בחודש שעבר
(צילום: גיל יוחנן )
העותרים שהגישו את העתירה טענו כי יש להוציא את נתניהו לנבצרות זמנית בזמן עדותו, שכן הוא עצמו באמצעות עורך דינו הצהיר בבית המשפט המחוזי בירושלים כי לא ניתן לקיים ישיבות הכנה לעדות עם הסנגור ובתוך כך גם לנהל את המלחמה. לשיטת העותרים, אם לא ניתן לקיים עדות ולנהל מלחמה בעת ובעונה אחת - הרי שבזמן העדות יש להוציא את נתניהו לנבצרות זמנית - בדומה להיותו בהליך רפואי מנותק קשר.
כאמור, בשבוע האחרון קיבל בית המשפט את בקשת נתניהו לדחיית העדות באופן חלקי, בשמונה ימים ולא ב-15 כפי שביקש רה"מ. מדובר בבקשה השנייה של נתניהו, לאחר שהראשונה נדחתה.
בתוך כך, השבוע יעדכנו הנהלת בתי המשפט והשב"כ את השופטים לגבי סידורי האבטחה בעדות. למעשה, בכוונת נתניהו לבקש לצמצם את ימי העדות כך שלא ייערכו שלושה ימים בשבוע, והשופטים יצטרכו להחליט היכן לקיים אם כן את המשפט. באמצעות עורך דינו עמית חדד הגיש נתניהו בקשה לבית המשפט, לקבוע דיון על סדרי אבטחתו במהלך העדות – שצפויה להיות ארוכה. "בדיון שהתקיים החודש הבהרנו שאנחנו ממתינים לחוות הדעת של גופי הביטחון, כדי שיהיה ניתן לקיים דיון מקיף וממצה בדבר סדרי הדיון במהלך עדות ראש הממשלה", נכתב, "מאז אנו ממתינים לחוות דעת זו".
בעת האחרונה מתקיים שיח בין הנהלת בתי המשפט לבין שירות הביטחון הכללי על הסדרי האבטחה של נתניהו בכל הנוגע לאיומים עליו. שב"כ ביצע סיורים בבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לבחון אולם חלופי, מכיוון שבבית המשפט המחוזי בירושלים אין אולם ממוגן ואף לא ממ"ד.
פורסם לראשונה: 18:19, 01.12.24
