בדיור מוגן בתל אביב התארגנה קבוצת מחאה ייחודית. הם לא יכולים להתרחק מהמתחם, אבל דואגים להשמיע את קולם של האזרחים הוותיקים, הקשישים, חלק ניצולי שואה. הם מקפידים להתעדכן בחדשות, לא מוותרים על המפגשים החברתיים, אבל גם שם שיחת היום מוקדשת למצב החברה הישראלית. פעם בשבוע הם יוצאים עם שלטים מחוץ לדיור המוגן ומוחים נגד המהפכה המשפטית.
אילנה סיון (76) עבדה במשך שנים יחד עם בעלה במערכת הביטחון. כיום היא מתגוררת בדיור מוגן, ומגדירה את עצמה כקמב"צית של הדיירות, שחלקן מוגבלות פיזית, ולכן היא עוזרת להן מבחינה לוגיסטית, החל מהכיסאות שמוצאים החוצה ועד הדגלים. מרבית המתגוררות בדיור המוגן הן נשים.
1 צפייה בגלריה
"מגוון כאן פוליטית, אך התהליכים האחרונים איחדו בלי קשר לימין ושמאל". המחאה מחוץ לדיור מוגן
(צילום: יריב כץ)
"אני הצעירה מהדור הוותיק שנמצא כאן. הדיירות שאלו כמה פעמים מתי נעשה משהו בקשר למחאה", סיפרה אילנה. "הדיירים אמרו שגם הם רוצים להביע עמדה, שייראו ויישמעו אותנו, אז ארגנתי את המחאה שלנו. יושבים כאן אנשים שהקימו את המדינה. יש פה ייצוג לפלמ"ח, להגנה, לאצ"ל וללח"י", הוסיפה. "הבית כאן מגוון מבחינה פוליטית אבל בעקבות התהליכים האחרונים רואים איחוד, לא משנה אם זה מימין ומשמאל. לתחושתי גוזלים מאיתנו את המדינה ואת הערכים שלפיהם גדלנו והאמנו בהם".
אולגה הרטמן חגגה את יום הולדת ה-90 לפני זמן קצר. "הגעתי לארץ ללא הורים. הייתי ציונית גדולה ורציתי לחיות בארץ. אני שורדת שואה, מגיל שבע ידעתי מזה לברוח", שיתפה הרטמן. "זה מזעזע אותי. אני חוששת מאוד לגורלה של המדינה. אנחנו צריכים להישאר בארץ ולהילחם. יש לי כאן נינים ואני רוצה שהם יישארו פה".
טטיאנה גלזר (92) ילידת בלגרד עלתה לארץ בדצמבר 1948: "נורא לחיות במדינה בימים אלה. לא חשבתי שיהודים גזענים יעלו לשלטון". מלכה ברמן, (93) עלתה לישראל בגיל 5: "זה כמעט כבר לא המדינה שלי, היא הולכת ומשנה את פניה. מתהפך עלי עולמי, החברה הישראלית הולכת לפיצוץ".
נינה יפה (86) היא ניצולת שואה וכלכלנית לשעבר. "אנחנו הקמנו מדינה לתפארת וגוזלים לנו את הדמוקרטיה. אני חוששת לדור הבא. אם תהיה כאן מדינת הלכה, לילדים שלי לא יהיה פה מקום", שיתפה. דליה ירושלמי (92) הוסיפה "אני חושבת שהשופטים הם היחידים שיכולים לשמור על זכויות הפרט ועל זכויות הכלל בישראל, ולפסול חוקים שהם אנטי דמוקרטים – הם שומרים על הדמוקרטיה שלנו".
