בישראל הייתה אכזבה מהתנהגותן של יוון וקפריסין בהצבעה בעצרת האו"ם על הטלת אמברגו נשק על ישראל. שתי המדינות, שנמצאות בברית אסטרטגית עם ישראל, הצביעו בעד ההחלטה ולא נמנעו או נעדרו.
2 צפייה בגלריה
נתניהו לצד ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין בשנה שעברה. "ציפינו מהן ליותר"
(צילום: Petros Karadjias / POOL / AFP)
"ציפינו ליותר מהן", אמר גורם ישראלי המעורה בפרטים. עם זאת, ישראל נמנעה מיצירת משבר דיפלומטי עם שתיהן, בעיקר בשל הצורך בהן והיותן בנות ברית קרובות. ככלל, מאז פרוץ המלחמה, ישראל משתדלת להפחית את המשברים שלה מול מדינות, כמו במקרה של יוון וקפריסין. "ההסברים שנתנו לנו היו מספקים", אמר הגורם.
הרקורד של יוון באו"ם לא נחשב טוב בעיני ישראל. זה נובע מהסתמכות של יוון וקפריסין על הארגונים הבינלאומיים, כולל המשפטיים, סביב המחלוקות שיש להן מול טורקיה וצפון מקדוניה. הסיבה השנייה והמרכזית: יוון נכנסת למועצת הביטחון בשנה הבאה, והיא לא יכולה להרשות לעצמה להראות "כתף קרה" לאו"ם.
גורם ישראלי שבקיא בנושא אמר שבמכלול האירופי והבינלאומי, יוון וקפריסין לא נמנות עם ה"רעים", כמו אירלנד, ספרד וסלובניה. מנגד, הן גם לא נמנות בין ה"טובים", כמו צ'כיה, אוסטריה, הונגריה וגרמניה. הן מושפעות מאוד מצרפת בגלל סיבות היסטוריות ומדיניות. "מדינות עולם ראשון לא יכולות להיעדר מהצבעה, בטח אם הן מיועדות להצטרף למועצת הביטחון", הסביר הגורם.
2 צפייה בגלריה
נמל פיראוס. "בעיה נקודתית בגלל איגודים מקצועיים שנשלטים ע"י השמאל"
(צילום: Aerial-motion / Shutterstock)
לדבריו, יוון וקפריסין הצביעו בעד אמברגו הנשק, "בעיקר כי הן יודעות שההחלטות של עצרת האו"ם אינן מחייבות, אבל יוצרות משקל מצטבר על דעות ועמדות שונות". בגדול, בניגוד לרושם שנוצר, יוון וקפריסין לא "התהפכו" על ישראל והיחסים עדיין טובים מאוד. "מה שביקשנו מהן מאז פרוץ המלחמה קיבלנו, כמו למשל אפודים", אמר הגורם. "בשבוע שעבר הייתה בעיה נקודתית עם משלוח נשק שעוכב בנמל בפיראוס בגלל איגודים מקצועיים שנשלטים על ידי השמאל – ולא על ידי הממשלה".
כפי שציין הגורם, עשרות חברים באיגוד עובדי הנמל היווני חסמו את העמסת מכולת משלוח הנשק שיועדה לישראל, כמחאה נגד המלחמה בעזה. המכולה, שהגיעה לנמל פיראוס ביוון ביום חמישי, הכילה 21 טונות של תחמושת, סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס אחד מאנשי האיגוד. המטען הובא במשאית מצפון מקדוניה, והיה מיועד להיטען על סיפונה של אוניה עם דגל איי מרשל בדרכה לישראל.
כחודש לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, נזכיר, ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בלרנקה כחלק מפסגה משולשת של ישראל, יוון וקפריסין. במהלך הביקור נתניהו נפגש עם נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס, והציע לו לבחון אפשרות כי ישראל, קפריסין ויוון ירכשו מטוס סופרטנקר שישמש את שלוש המדינות לצורך כיבוי שריפות. כריסטודולידיס הודה לנתניהו על הסיוע הישראלי בכיבוי השריפות שפרצו מספר שבועות לפני כן, ואמר שישראל היא "חברה אמיתית שתמיד עוזרת בשעת הצורך".
נתניהו הודה לנשיא קפריסין על סיכול פיגועי טרור נגד יעדים ישראלים באי. "רואים את שיתוף הפעולה שלנו בביטחון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך, ניקוס, על העבודה הנפלאה של שירותי הביטחון של קפריסין לסיכול ניסיון פיגועים נגד ישראלים באדמת קפריסין. אנחנו מעריכים את זה מאוד", אמר אז נתניהו.
שתי המדינות גם דנו בחיבור חשמלי שיחבר את קפריסין ליוון וליבשת אירופה, ומקפריסין לישראל, ואולי גם למדינות מזרחה. בנוסף, שתי המדינות דנו בהקמת צינור הגז המזרחי או מפעל להנזלה בקפריסין, כדי לאפשר לישראל לייצר באופן מסיבי גז לאירופה.
