ניצן הורוביץ: "אפליית זוגות חד-מיניים תיפסק"
(צילום: אלכס גמבורג)
שר הבריאות ניצן הורוביץ הגיב על פסיקת בג"ץ ולפיה זוגות בני אותו המין יוכלו להביא ילד בפונדקאות בישראל תוך שישה חודשים, ואמר כי הוא "שמח להודיע שמשרד הבריאות יקיים את החלטת בג"ץ כלשונה". לדבריו, "אנחנו מיד מתחילים להיערך כך שבפרק הזמן שקבע בג"ץ נוכל לאשר כאן בישראל גם לזוגות מאותו מין ולגברים יחדניים הסדרי פונדקאות באופן שיויוני".
הורוביץ, ההומו המוצהר הראשון לעמוד בראשות מפלגה בישראל, כינס מסיבת עיתונאים יחד עם העותרים איתי פנקס ויואב ארד. בפתח מסיבת העיתונאים אמר הורוביץ: "זה יום היסטורי לקהילה בישראל, וזה יום היסטורי לחברה הישראלית כולה. זכות השוויון והזכות להורות קיבלו את המקום הראוי להן בסוגיה הקריטית של הקמת משפחה". הוא הבטיח: "אפליית זוגות חד מיניים ואבות יחידניים תיפסק. זאת הייתה הפרה במשך שנים של ערכי היסוד של ישראל".
לפי קביעת שופטי העליון תוך חצי שנה יבוטלו ההגדרות הקבועות בחוק, המדירות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין מגישה להסדר הפונדקאות. בחצי השנה הקרובה יגובשו הנחיות מקצועיות מתאימות למימוש הפסיקה. לדברי חמשת השופטים, שפסקו על הסעד פה אחד, "לא ניתן להשלים עם המשך הפגיעה הקשה בזכויות אדם הנגרמת כתוצאה מההסדר הקיים".
העותרים, איתי ויואב פנקס ארד, אמרו כי הם "מתרגשים גם בשם הקהילה הגאה". איתי אמר: "אני חושב שכל מקום בספר החוקים שמפלה אותנו אפליה שרירותית זה כתם, זה כתם על ספר החוקים וכל יום שכתם כזה נמחק הוא יום חג למאבק שלנו". הוא המשיך: "המאבק שלנו לא הסתיים, הוא ארוך, אבל בהחלט זה יום שאפשר לחייך בו, זה יום חג לכל מי שמאמין בשוויון ומאמין בדמוקרטיה".
יואב פנקס ארד ציין: "לא חיכינו לעתירה יש לנו היום שלוש בנות שנולדו בפונדקאות במדינות אחרות. אנחנו שמחים שאלפים בישראל יוכלו בקרוב להביא ילדים לארץ במסגרת שדואגת להם רגולטורית".
הורוביץ ציין: "העתירה הוגשה לפני שנים רבות ומשך כל הזמן הזה ממשלות ישראל ביקשו דחייה ועוד דחייה וכך זה נסחב. כשנכנסתי למשרד הבריאות לפני חודש היה ברור לי שהיה צריך לשים לזה קץ ולכן כשמשרד הבריאות נדרש להשיב לעתירה, הבעתי דעתי בקול ברור".
בשבוע שעבר מסרה המדינה לבג"ץ תגובה משלימה במסגרת הדיונים בעתירה בעניין חוק הפונדקאות. לתגובה צורפה עמדתו של הורוביץ, ולפיה בעת הנוכחית אין היתכנות פוליטית לקידום חקיקה שתאפשר פונדקאות ללהט"בים. "הסיכוי לתקן את החוק בכנסת הנוכחית אפסי", כתב הורוביץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
השופטים פסקו היום כי לנוכח תגובתו של הורוביץ הוחלט פה אחד על "ביטול ההגדרות אשר מדירות באופן גורף מהסדר הפונדקאות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין - קרי, הגדרת 'הורים מיועדים', 'הורים מיועדים שהם בני זוג' ו'אם מיועדת יחידה' - תוך פירוש יתר הוראות ההסדר בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסק הדין החלקי ולחזקה לפיה כל דבר חקיקה מבקש לקדם זכויות אדם ולא לפגוע בהן".
איתי ויואב פנקס ארד, שעתרו בעתירה המקורית כבר בשנת 2010 נגד האפליה בפונדקאות, לצד עמותת "אבות גאים" בראשית עוז פרבין וסוכנות "תמוז", מסרו מיד לאחר החלטת בג"ץ: "ניצחנו! ועכשיו זה סופי. הפסיקה חשובה, והיא אומרת את הדבר שאזרחי ישראל הבינו כבר מזמן - משפחה להט"בית, כמו גם משפחה חד הורית של אם או אב ועוד מודלים - כולן משפחות".
האגודה למען להט"ב הגיבה גם היא לפסק הדין הדרמטי: "הכרעת בג"ץ היא נקודת ציון היסטורית במאבק שלנו לשוויון. שופטי בג"ץ השכילו לקבל את ההחלטה האנושית והצודקת שבכנסת התקשו להעביר במשך עשור בגלל וטו פוליטי של מפלגות קיצוניות. ההישג האדיר הזה נותן לנו כוח להמשיך להיאבק עד להשגת שוויון זכויות מלא לכל חברות וחברי הקהילה הגאה בכל תחומי החיים".
שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בירך על פסיקת בג"ץ וכתב בחשבון הטוויטר שלו כי "להיות הורים זו זכות בסיסית אנושית זו החלטה ראויה ערכית וחברתית".
מנגד, יו"ר ש"ס אריה דרעי יצא נגד ההחלטה, שלדבריו מהווה "פגיעה חמורה נוספת בזהותה היהודית של מדינת ישראל". הוא כתב בטוויטר: "רוב העם חפץ בשמירת מסורת ישראל, שמירת ערכי המשפחה היהודית. בג"ץ בהחלטותיו פוגע קשות במסורת ישראל". גם ח"כ יעקב ליצמן גינה את פסיקת בג"ץ: "שופטי בג"ץ מתגלים כסיעה נוספת בקואליציה הרפורמית, תוך סיכון עתיד העם היהודי והרס צביון המדינה ומסורת ישראל".
כבר בפברואר 2020 קבע בג"ץ כי יש לאפשר פונדקאות לזוגות בני אותו המין, אך אז הוא הקציב לכנסת שנה לתקן את החוק. השופטים קבעו אז כי אם הכנסת לא תעשה כן, יינתן פסק דין סופי ואופרטיבי לעתירה שיפתח את הסדר הפונדקאות לזוגות חד מיניים וליחידים, ואמנם הזמן חלף ומאז לא תוקן החוק.
עד כה החוק בישראל לא מאפשר לזוגות הומואים להביא לעולם ילד באמצעות אם פונדקאית, ורבים מהם בוחרים להביא ילד בהליך פונדקאות יקר ומורכב בחו"ל. בפסיקתו מ-2020 קבע בית המשפט כי החוק הנוכחי, המונע מגברים להביא ילד בהסדר פונדקאות, פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות של קבוצות אלה - ולכן אינו חוקתי.
העתירה הוגשה ב-2015 וכללה במקור קבוצה של זוגות חד-מיניים ושל נשים יחידניות שלא יכולות להיכנס להיריון או להשתמש בביציות שלהן לשם הבאת ילדים לעולם. ב-2017 דחה בג"ץ את עתירת הנשים היחידניות וקבע כי קיומה של זיקה גנטית בין היילוד לבין לפחות אחד מההורים המיועדים הוא תנאי הכרחי להסדר פונדקאות לפי החוק באותה תקופה.
בפסק דין זה הושהה הדיון בעתירה כדי לאפשר לכנסת להשלים את הרחבת חוק הפונדקאות. ביולי 2018 התקבל בכנסת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, שהרחיב את מעגל הזכאים להסדר פונדקאות גם לנשים יחידות שבגלל בעיה רפואית לא מסוגלות להיכנס להיריון, או שהיריון עלול לסכן משמעותית את בריאותן. הגדרת "ההורים המיועדים" אז לא הורחבה באופן שמאפשר לבני זוג מאותו המין ולגברים יחידים לבחור בהליך הפונדקאות בארץ. אישור החוק עורר מחאה נרחבת של קהילת הלהט"ב.
