פרשת הסרסור בסוהרות מסתעפת: המשטרה חוקרת חשד שאסיר ביטחוני ביצע עבירות מין חמורות בחיילת ששירתה כסוהרת בכלא שבו ריצה את מאסרו. כך התיר היום (שני) לפרסום בית המשפט המחוזי בלוד שהפך את ההחלטות של בית משפט השלום בראשון לציון. בהחלטה, שהתקבלה לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" אחרי חודשים ארוכים של דיונים, הותר לפרסם כי מדובר בחשד שהתגלה במסגרת חקירת פרשת סרסור הסוהרות.
לאחרונה הגיע למשטרה ולפרקליטות מידע על עבירות מין חמורות שביצע אותו אסיר - אך בית המשפט אסר לפרסם את שמו מאחר שהחקירה הרגישה עודנה מתנהלת. השופט מיכאל קרשן הפך את החלטת בית משפט השלום והתיר לפרסם באופן חלקי פרטים מהחקירה המתנהלת ביחידה הארצית לחקירות סוהרים בלהב 433. על שאר הפרטים בפרשה החמורה מוטל צו איסור פרסום בעקבות דרישת הפרקליטות. את מערכת ynet ו"ידיעות אחרונות" ייצגה עו"ד מיה כץ ממשרד עו"ד ליבליך-מוזר-גליק.
עורכת הדין קרן ברק, שמייצגת את הנשים שנפגעו בפרשה, אמרה כי "אני מלווה פרשה חמורה זו מקרוב כבר מספר שנים. מדובר במקרה מזעזע, מהחמורים שאירעו במדינת ישראל לחיילות במסגרת שירותן הצבאי. מפקדים במדינת ישראל סרסרו בחיילות צה"ל ובסוהרות ביחד עם מחבל פעיל טרור עם דם על הידיים לצורך סיפוק צרכיו המיניים. מדינת ישראל לא יכולה להתנער עוד מנשים אלו. על המדינה לתמוך בהן, לשקם אותן ולהכיר בהן כפי שהיא מכירה בכל אדם שנפגע בפעולת טרור שבוצעה ע"י מחבלים. יש למצות את הדין עם כל המעורבים בפרשה ולחקור עד כמה רחוק הגיע קשר השתיקה וזאת במטרה שתדע כל אם עברייה שהיא שולחת את בתה לשרת בצבא ערכי ובו מפקדים ראויים".
עו"ד קרן ברקצילום: עמיר צוקבמרכז פרשת ה"סרסור בסוהרות" עומדים שורה של מקרים שהתרחשו לכאורה בכלא גלבוע בין השנים 2017-2014. לפי החשד, קציני המודיעין בכלא נהגו להיענות לדרישתו של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, ולהעביר לאגף שבו הוא כלוא סוהרות בהתאם לדרישתו. לפי החשד, עטאללה הטריד מינית את הסוהרות בהזדמנויות רבות, וכל זאת בידיעה לכאורה של בכירים בכלא.
הפרשה, שנחשפה ב-2018, חזרה לכותרות בנובמבר האחרון עם עדותו של מפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, בוועדת החקירה לבריחת האסירים. בן שטרית אישר בעדותו את הדברים, שהתרחשו טרם כהונתו, וציין כי היה ידוע שסוהרות "סורסרו" למלא את צורכיהם המיניים של מחבלים הכלואים בכלא. נדגיש כי בן שטרית עצמו אינו קשור לפרשה, והחל לכהן כמפקד הכלא רק אחרי שנחשפה.
עטאללה, לפי עדויות הסוהרות, אף נהג להלך עליהן אימים באמצעות אזכור שמו של המחבל אמג'ד עוואד, רוצח בני משפחת פוגל. כך למשל, בינואר 2022 התלונה במשטרה סוהרת שלדבריה טאללה באותה התקופה אמרו לה כי היא מאוימת על ידי אמג'ד עוואד, אף על פי שבדיקת ynet העלתה כי לא היה כל איום כזה, מה שמבסס את החשד כי מדובר היה בעיקר בניסיון הפחדה.
לפני שלושה שבועות פיטר השר לביטחון הפנים עמר בר-לב את רב-כלאי ראני באשה, קצין המודיעין שהודה בחקירותיו במשטרה ששיבץ סוהרות מהאגף הפלילי לאגף הביטחוני בעקבות דרישותיו של עטאללה. בר-לב, שפיטר את באשה בהמלצת נציבת שב"ס קטי פרי, ציין במכתבו אליה כי "לאור נסיבות המקרה, טיב המעשים שבהם הודה הקצין והתשתית הראייתית המנהלית הקיימת לגביו במישור הפלילי, הריני לאשר את החלטתך לפטר את באשה, בשל הפרה חמורה של חובותיו כסוהר ובשל אי התאמתו להמשך השירות בארגון".
ריאיון עם אחת הסוהרות בחודש ינואר האחרון
(צילום: עידו ארז, ירון ברנר)
בר-לב הדגיש שההחלטה לפטר את באשה התקבלה "בין היתר כדי למנוע פגיעה קשה באמון הציבור בארגון בעצם המשך שירותו בו, ולהבטיח את טיב השירות בארגון". קצין המודיעין, נזכיר, נחקר במסגרת הפרשה כבר בחודש יולי 2018, ותיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות. פרקליט המדינה, עמית איסמן, פתח מחדש לפני כמה חודשים את תיק החקירה, ובאשה נחקר בשנית בחודש מאי האחרון.
בר-לב אמר כי "המעשים שבהם מדובר הם לא ערכיים ולא מוסריים, וההחלטה שלי מעבירה מסר מאוד ברור ונחוש. פגיעה בנשים בכלל, ובפרט במשרתות בשירות בתי הסוהר ובכוחות הביטחון האחרים, היא בלתי נסבלת. אני מחויב למאבק באלימות נגד נשים, ולא אסכים שמישהו ינצל את מעמדו כדי לפגוע בהן".
בין היתר, בהמלצה שהעבירה נציבת שב"ס לבר-לב נכתב כי אחת מהעילות לפטר את הקמ"ן היא ריאיון שנתן לאחד מכלי התקשורת, ובו "חשף שיטות הפעלה מודיעיניות של סוהרות". בכך, לכאורה, פרי - שגם אינה מעורבת בפרשה - מאשרת שבתקופה המדוברת אכן הייתה נהוגה פרקטיקה של הכנסת חיילות צעירות המשרתות כסוהרות לאגפי המחבלים, ולהפעילן באגף כדי לקבל מידע מודיעיני מאסירים ביטחוניים.
