המוני ארמנים המשיכו גם אמש (יום ב') לברוח ממובלעת נגורנו-קרבאך, אחרי שהבדלנים ששלטו בה במשך יותר מ-30 שנה נאלצו להיכנע לאזרבייג'ן ולהתפרק מנשקם, בתום מבצע צבאי בן 24 שעות שבו פתחו האזרים. הארמנים חוששים כעת ממעשי נקם וטיהור אתני מצד באקו – שחוגגת ניצחון היסטורי בסכסוך הממושך – ובורחים לארמניה העצמאית והשכנה. בירבאן עדכנו כי עד הבוקר עשו את הדרך לארמניה 13,550 בני אדם, מתוך 120,000 תושבי המובלעת.
הדרמה בדרום הקווקז – עוד כותרות:
• "העולם הפקיר אותנו": המורדים הארמנים מתפרקים מנשקם
• מו"מ על "הטמעה מחדש", בהלה בנגורנו-קרבאך אחרי הכניעה
• מבצע "אנטי-טרוריסטי" שנמשך 24 שעות – והסתיים בניצחון אזרי
בתיעודים מבירת המובלעת סטפנקרט נראו תושבים רבים שמעמיסים את הציוד שלהם על אוטובוסים ומשאיות, ופקק ענקי השתרך בכביש היחיד שמוביל מהאזור ההררי שבו שוכנת נגורנו-קרבאך אל עבר ארמניה. רבים מהפליטים נוסעים במכוניות פרטיות, ותורים ארוכים נוצרו גם בתחנות דלק באזור, אחרי שהשלטון הבדלני המקומי הבטיח להם דלק בחינם.
אמש דווח על פיצוץ שהתרחש באחת מתחנות הדלק סמוך לסטפנקרט, והרשויות שם מסרו כי לפחות 20 נהרגו ו-290 נפצעו. רבים מהם, כך נמסר, פצועים באורח קשה ואנוש. הרשויות הזהירו כי היכולת להעניק לפצועים טיפול רפואי מוגבלת למדי במובלעת, והן קראו להנחית שם "מטוסים רפואיים" בהקדם על מנת להציל את חייהם. הפיצוץ, כך לפי הדיווחים, התרחש בעקבות התלקחות של מכל דלק, אבל הנסיבות שהובילו לכך טרם ברורות.
הבריחה ההמונית מנגורנו-קרבאך מגיעה גם על רקע משבר הומניטרי שמתחולל שם כעת, עם המוני פליטים שברחו מבתיהם בכפרים ברחבי המובלעת אל סטפנקרט (עיר שהאזרים מכינה חאנקנדי), כשלפי השלטון הבדלני רבים מהם מתמודדים עם מחסור במזון ובמצרכים בסיסיים. הם גם חוששים כאמור מטיהור אתני, למרות שאזרבייג'ן מכחישה מכל וכל את הטענה הזו ומצהירה כי היא מתכוונת "להטמיע" את הארמנים של נגורנו-קרבאך ולהתייחס אליהם כ"אזרחים שווי זכויות".
ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן קרא אמנם לארמנים במובלעת לנטוש את בתיהם רק אם מדובר בצעד הכרחי מבחינתם, אבל כבר הודיע כי ארצו נערכת לקלוט לפחות 40,000 פליטים – ומזהיר גם הוא מטיהור אתני. אמש, בשיחה עם כתבים בבירה הארמנית ירבאן, טען שטיהור שכזה כבר החל: "זה קורה ממש עכשיו, וזה עצוב מאוד בגלל שאנחנו מנסים לדחוק את הקהילה הבינלאומית (לפעול)".
השלטון הבדלני בנגורנו-קרבאך הודיע מצדו כי ימשיך לפעול במובלעת כל עוד הארמנים שיבקשו לעזוב אותה יעשו זאת. אתמול העריך יועצו של מנהיג הבדלנים הארמנים כי הרוב המוחלט של התושבים יבקשו לעזוב לארמניה העצמאית ולא להישאר תחת שלטון אזרי. "99.9% מעדיפים לעזוב את האדמות ההיסטוריות שלהם", אמר דויד באביאן – וחזר על ההאשמות הארמניות שלפיהן העולם עמד מנגד ואפשר בכך את הטרגדיה שהם חווים. "הגורל של אנשינו המסכנים יירשם בדפי ההיסטוריה כחרפה עבור העם הארמני ועבור העולם המתורבת כולו. אלו שאחראים לגורלנו ייתנו יום אחד את הדין על חטאיהם בפני האל".
הפליטים מיואשים: "כבר עדיף למות"
גם הפליטים שברחו מבתיהם נשמעים מיואשים ומובסים, ובשיחה עם כתבים זרים בעיר הגבול הארמנית גוריס, שבה נקלטו רבים מהם, העריכו חלקם שהסכסוך ההיסטורי על נגורנו-קרבאך הסתיים כעת לעולמי עד – בניצחון אזרי. "אף אחד לא הולך לחזור לשם – זהו זה", אמרה אנה אגופיאן. "הסוגיה של קרבאך הסתיימה לתמיד, אני חושבת". פליטה אחרת בשם סרבוני, אם לשלושה ילדים, סיפרה בדמעות לצוות של סוכנות רויטרס, בזמן שהחזיקה את בתה הקטנה: "השארתי שם את הכול". צוות של BBC דיווח כי קהל גדול התאסף בכיכר המרכזית בגוריס, וכי תיאטרון סמוך הפך למרכז סיוע של הצלב האדום. "נתתי את כל חיי למולדת", סיפר לרשת הבריטית פליט אחד, "עדיף שיהרגו אותי מאשר הדבר הזה".
נגורנו-קרבאך, נזכיר, הוא חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים הנוצרים והן לאזרים המוסלמים, ושורשי הסכסוך בו נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת ההתמוטטות של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית.
מצור ממושך, ומבצע שהסתיים בכניעה בתוך 24 שעות
במלחמה ההיא, שנמשכה עד 1994, נהרגו 30,000 בני אדם ורוב האוכלוסייה האזרית של נגורנו-קרבאך נאלצה לברוח מהחבל. הכוחות הארמניים השתלטו אז לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו. במשך כשני עשורים וחצי נותר הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות, עד שב-2020 המתיחות התלקחה לכדי מלחמה איומה נוספת, שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90.
בשנים האחרונות נשמרה ברובה הפסקת האש בין הצדדים, אבל מאז דצמבר אשתקד גברה המתיחות מחדש בעקבות מצור שהטילה אזרבייג'ן על נגורנו-קרבאך – באמצעות קטיעת הדרך היבשתית היחידה שמובילה מהמובלעת אל ארמניה העצמאית. המצור נמשך עד תחילת המבצע הצבאי של באקו בשבוע שעבר, והיא טענה כי הוא נועד למנוע הברחת נשק לבדלנים במובלעת. בירבאן טענו מנגד שבאקו מונעת גם העברה של מזון לנגורנו-קרבאך, ולטענה הזו השיבה באקו בכך שאספקה חיונית אפשר להעביר גם דרך השטחים האזריים הסובבים את המובלעת. הבדלנים סירבו לכך בתוקף, מחשש שמדובר בניסיון לקדם שליטה מחודשת על המובלעת.
ביום שלישי בשבוע שעבר באקו הודיעה לפתע על מבצע צבאי נגד הבדלנים, אחרי שלטענתה שניים מחייליה נהרגו ממוקש שהטמינו שם הארמנים. יממה בלבד לאחר מכן נאלצו הבדלנים להסכים לתנאי הפסקת האש שהציבו להם האזרים, אחרי שארמניה סירבה להתערב לטובתם. ראש הממשלה הארמני פשיניאן הזהיר שאזרבייג'ן רוצה "לגרור" את ארצו לעימות – ונמנע מעוד מלחמה מולה, חרף הפגנות ענק שנערכו בירבאן בדרישה שיסייע לבדלנים. מאז הפסקת האש החל משא ומתן ביניהם לבין באקו, על האופן שבו תוחזר המובלעת לשלטון אזרי, ואתמול נערך סבב השיחות השני בין הצדדים. במקביל מתפרקים הבדלנים מנשקם, ובלעדיו יכולת ההשפעה שלהם על הסכם הכניעה הסופי נראית מצומצמת למדי.
רוסיה נגד ארמניה, שרומזת: אולי עדיף ברית עם ארה"ב
לדרמה שמתחוללת בדרום הקווקז, אזור אסטרטגי שבו עוברים צינורות גז ונפט רבים, יש גם חשיבות במאבקי ההשפעה בין רוסיה למערב: ארמניה הייתה לאורך השנים בעלת בריתה של מוסקבה, ולרוסים יש גם בסיס צבאי שם, אבל מאז הפלישה לאוקראינה תשומת הלב של הקרמלין ושל הנשיא ולדימיר פוטין למה שמתחולל ב"חצר האחורית" של רוסיה פחתה משמעותית, וכעת מאשימים אותה הארמנים בכך שלא עשתה די על מנת למנוע את המתקפה האזרית המחודשת. לטענת ירבאן, מוסקבה לא אכפה כראוי את הסכם הפסקת האש מהמלחמה הקודמת, הסכם שבמסגרתו הוצבו בנגורנו-קרבאך 2,000 פקחי שלום רוסים, אבל במוסקבה דוחים את ההאשמה הזו.
בחודשים האחרונים, בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה, נרשמה הידרדרות הדרגתית ביחסי מוסקבה וירבאן, ומוקדם יותר החודש אף ערכה ארמניה תרגילים צבאיים משותפים עם ארה"ב. כעת מסתמנת הסלמה אפשרית ביחסי המדינות, אחרי שראש הממשלה הארמני פשיניאן התייצב שלשום בפני המצלמות והאשים באופן ישיר את מוסקבה באחריות לניצחון האזרים. בנאום ששודר בטלוויזיה בארצו טען פשיניאן שרוסיה אכזבה את ארמניה וכי לא סיפקה לה סיוע מספק כדי למנוע את המשבר. באיתות דרמטי למדי אף הצהיר כי ירבאן תידרש כעת לבחון מחדש את הבריתות הביטחוניות שלה – רמז לחיזוק אפשרי של היחסים מול וושינגטון והמערב.
אתמול הגיב לנאומו משרד החוץ הרוסי בהודעה חריפה ביותר, והאשים את פשיניאן באחריות לכניעת הבדלנים במובלעת. בהודעתו טען המשרד כי פשיניאן נמנע מ"לעבוד בתיאום עם רוסיה ואזרבייג'ן ובמקום זאת רץ למערב" כדי לפתור את הסכסוך בנגורנו-קרבאך. מוסקבה טוענת כי פשיניאן מבקש כעת לפטור עצמו מאחריות על "כישלונותיו במדיניות החוץ והפנים" ולהפנות את האשמה לעבר הרוסים, וכי במסגרת הניסיון הזה התקשורת הארמנית מפיצה לכאורה "היסטריה אנטי-רוסית".
במשרד החוץ הרוסי הכחישו בהקשר זה טענות שהופצו בארמניה ולפיהן יש למוסקבה יד בהפגנות נגד פשיניאן – מצד תושבים ארמנים שזועמים על התבוסה המשפילה לאזרבייג'ן. גם אמש נרשמו הפגנות גדולות בירבאן, ודווח על עשרות עצורים בעימותים מול המשטרה המקומית. "ראש ממשלת ארמניה צריך להיות מודע לכך שמוסקבה לא מתערבת בדברים שכאלה – בניגוד למערב שדי מנוסה בארגון 'מהפכות צבע'", מסרה מוסקבה.
מפגן הניצחון עם ארדואן, והאיתות: זה היעד הבא של באקו?
ארה"ב, כך נראה, מקווה כעת לחזק את היחסים מול ארמניה, ומחלקת המדינה בוושינגטון מסרה אמש כי "רוסיה הוכיחה שהיא אינה בעלת ברית ביטחונית אמינה". ארה"ב הצהירה גם כי תעניק סיוע הומניטרי לארמנים, והנשיא ג'ו ביידן שלח לפשיניאן מכתב שבו סיפק לו הבטחה שכזו. את המכתב העבירה לפשיניאן ראש הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) סמנתה פאוור, שהגיעה לירבאן יחד עם סגן מזכיר המדינה לענייני אירופה ואירו-אסיה יורי קים.
בינתיים, באזרבייג'ן ממשיכים לחגוג את הניצחון ההיסטורי שלהם ומאותתים במרומז על היעד הבא של באקו: יצירת מסדרון יבשתי מארמניה עצמה אל עבר מובלעת אזרית ששוכנת בין ארמניה לבין טורקיה, בעלת בריתה של באקו. האיתות הזה הגיע אתמול במפגש שערך נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באותה מובלעת אזרית, נחצ'יבאן, שגובלת גם באיראן.
את האפשרות ליצור מסדרון יבשתי דרך ארמניה אל אותה מובלעת העלה אלייב כבר ב-2021, והוא הצהיר אז שהדבר ייעשה "בין אם ארמניה תרצה זאת או לא". עצם הבחירה לקיים כעת את המפגש עם ארדואן בנחצ'יבאן נתפסת כרמז לכך שהיעד הזה לא ננטש, ובמסיבת עיתונאים שערך אתמול עם ארדואן – שארצו מספקת לבאקו נשק רב – שב אלייב והתייחס לאותו מסדרון יבשתי פוטנציאלי. אלייב טען שהשטח בדרום ארמניה שדרכו הוא אמור לעבור צריך להיות בשליטה אזרית, וכי הוא נמצא בידי ירבאן רק בגלל החלטה מוטעית של השלטון בתקופה הסובייטית.
בקבוצת טלגרם משפיעה שמפעילים הבדלנים הארמנים בנגורנו-קרבאך הזהירו בעקבות דבריו של הנשיא האזרי: "היעד החדש של אזרבייג'ן וטורקיה הוא סיוניק (המחוז בדרום ארמניה שבו יעבור אותו מסדרון יבשתי פוטנציאלי). הם כבר מצהירים על כך בגלוי. יש כעת היערכות אקטיבית למלחמה".
פורסם לראשונה: 00:13, 26.09.23