הדיון בבג"ץ דרעי
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
שש שעות דנו 11 שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בעתירות שהוגשו נגד חוקיות המינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה. אבל המוקד היה סוגיות בודדות, שייתכן שהן אלו שיכריעו כיצד יפסקו השופטים. הנה כמה מהן.
הדיון, שההכרעה בו תתקבל רק בהמשך, נחשב למבחן ראשון עבור מערכת המשפט בכל הנוגע ליחסיה עם הממשלה החדשה, שכבר בימיה הראשונים מקדמת רפורמה דרמטית שמטרתה להחליש את כוחו של בית המשפט העליון.
בין היתר, העתירה ביקשה לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שחוקק לפני ההשבעה וקבע שקלון שמונע כהונה כשר יחול רק במקרה של מאסר בפועל. דרעי, נזכיר, הורשע לפני שנה בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו מאסר על-תנאי. הוא התפטר מהכנסת, בטרם נידונה שאלת הקלון במשפט - כך שהנושא נותר פתוח להכרעה בהמשך.
התתפרצות של ח"כ ארבל מש"ס, בזמן דברי עו"ד אליעד שרגא
על רקע אותה מהפכה משפטית שמקדם שר המשפטים יריב לוין, נראה שהשופטים לא ממהרים לפסול את אותו תיקון לחוק - אם כי זו הייתה ההערכה עוד לפני שלוין הציג את הרפורמה. נציג ראש הממשלה בדיון, עו"ד מיכאל ראבילו, טען שאין לפסול את המינוי או את התיקון לחוק היסוד שהכשיר אותו, ובין היתר גרס שלבית המשפט אין סמכות לבטל חקיקת יסוד כיוון שהוא שואב את סמכותו מחוק יסוד: השפיטה - ושם הסמכות הזו אינה מוזכרת.
ענר הלמן, הנציג בדיון של היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הסביר את עמדתה והודה שהתיקון לחוק היסוד הוא פרסונלי - אבל עם זאת עמדתה הוא שאין להתערב בחקיקת תיקון לחוק יסוד. "היא סבורה שבנסיבות העניין הכוללות המינוי בלתי סביר בצורה קיצונית. ראש הממשלה לא מוכן להעביר אותו מכהונתו ואנחנו מבקשים שבית המשפט יורה להעבירו מכהונתו", אמר לצד זאת.
בהמשך עלה נושא הרשעותיו הקודמות של דרעי. הלמן טען "אין מחלוקת על כך שעברו הפלילי הוא נתון שראש הממשלה צריך לקחת בחשבון בבואו למנות אותו". הנשיאה חיות שאלה אותו אם אפשר בכלל "להסתכל" על הרישום הפלילי של דרעי, כיוון שעל ההרשעות הקודמות חלה התיישנות - ועבירה שהתיישנה אסור להביאה בחשבון בדיון משפטי חדש. הלמן הסביר כי מה שמפריע יותר ליועמ"שית הוא ה"חזרתיות" של דרעי בביצוע העבירות ועל כך שעשה אותם בעת היותו עובד ציבור.
עו"ד ראבילו טען בהמשך כי נתניהו שקל במינוי שורת שיקולים גם ביטחוניים. בהמשך הבהירה חיות: "ראש הממשלה בוחר שרים, לא הציבור". השופטת ענת ברון העירה שיש מקום לשים דגש על "רצף העבירות".
שאלה מרכזית שהועלתה הייתה מדוע לא הועברה ההכרעה בקלון ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מי שלפני התיקון לחוק היסוד היה אמור להכריע בשאלת הקלון. עו"ד נבות תל צור, פרקליטו של דרעי, השיב לשאלת השופט אלכס שטיין בנושא ואמר כי ייתכן שאכן היה ראוי לפנות קודם ליו"ר הוועדה, אבל הוסיף: "בער לקברניטים להקים ממשלה". הנשיאה חיות התערבה גם היא: "החלטתם לא ללכת בנתיב". תל צור השיב: "אני יכול להצטער שזה לא המסלול שנבחר, והמצב כרגע שזה לא נבחן. כרגע תוקן החוק".
השופטת יעל וילנר תהתה אם ראש הממשלה בכלל פנה ליועמ"שית לבקש את עמדתה לפני מינוי דרעי, ונציגו של נתניהו השיב: "יש דבר כזה שאלת קיטבג. הוא לא אמור לשאול כל דבר האם זה סביר או לא. היה על היועמ"שית לפנות אליו לפני המינוי ולהזהיר מחוסר סבירות קיצוני".
הפגנה מול בית המשפט העליון בתחילת הדיון
(צילום: צו 8 אזרחי להצלת הדמוקרטיה)
הנשיאה חיות התערבה גם היא וציינה כי היועמ"שית אמרה לנתניהו כבר ב-17 בנובמבר שראוי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות לכנסת כדי לברר את סוגיית הקלון של דרעי. "היה חודש ועשרה ימים לפעול על פי החוק ולפנות לוועדת הבחירות. אז עכשיו אדוני בא בטרוניה ליועצת שלא אמרה שזה לא סביר?", העירה חיות.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון היא גבולות הרוב. נציגו של נתניהו עו"ד ראבילו טען כי לא היה זה "סוד" לפני הקמת הממשלה שיו"ר ש"ס יחבור לממשלה תחת נתניהו. "2.3 מיליון בוחרים אמרו 'אנחנו רוצים אותו כשר בממשלה'. לתנועת ש"ס הצביעו 400 אלף אנשים. האם אפשר לבטל סבירות של חלק גדול כל-כך מציבור המצביעים?", תהה עו"ד ראבילו.
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה אותו: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר? לא אומרת שכך היו הדברים, אבל חס וחלילה אם יגידו שכתנאי להקמת ממשלה (יש) לתת פטור ממס לשר מסוים כי הבוחרים רוצים. האם הרוב יכול להכריע בעניין תוצאות הליך פלילי?".
נושא אחר שעליו שמו דגש השופטים הייתה הבטחתו של דרעי במעמד הצגת הסדר הטיעון בבית המשפט אשתקד כי יפרוש מהכנסת - שלדברי השופטים והעותרים אפשר היה להבינה כפרישה מהחיים הפוליטיים. פרקליטו של דרעי, עו"ד תל צור, טען ל"אירוע נדיר של אי-הבנה" בכל הנוגע להצהרתו של דרעי אז, והשופטים - ובהם גם אלו שנחשבים שמרנים כאלכס שטיין ויעל וילנר - הקשו עליו מאוד.
עו"ד תל צור הדגיש כי בהסדר לא הייתה הבטחה "לפרוש לצמיתות מהפוליטיקה", הערה שגם היועמ"שית אישרה בתגובתה. אך השופט שטיין ציטט מדבריו של דרעי במעמד הכרעת הדין אשתקד: "בזמן שנשאר לי אני רוצה להשקיע בצורכי ציבור, לייצג את הציבור שלי בצורה אחרת, לא בכנסת. החלטתי בלב לא קל, בעצתם של רבנים. אני לוקח אחריות ומבקש לאשר את ההסדר". השופט שטיין תהה: "אתה לא יכול לומר אני פורש כדי להשיג הסדר טיעון שהוא נוח ואז תוך זמן קצר לחזור".
אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, אמר בדיון: "לא היה אדם בעולם שקיבל כל כך הרבה הזדמנויות לחזור למוטב והחמיץ כל הזדמנות. ממשלת ישראל היא לא מוסד לשיקום עבריינים. לא היה אחד כמו דרעי שפגע אנושות באמון הציבור, במערכת אכיפת החוק, המשטרה, היועמ"ש, מערכת בתי המשפט. הגיע הזמן לעשות סוף לטרפת הזו".
