אתרי השמדת העופות בצפון
(צילום: אביהו שפירא)
המראות של הלולים הריקים במושב מרגליות עצובים. מאות ביצים מונחות ללא דורש, וההסגר לא מאפשר לאסוף אותן. לא רחוק משם, בצדו השני של המושב, בחוות לולים ענקית, השמידו אתמול בצהריים (שני) עובדי משרד החקלאות לא פחות מ-320 אלף עופות שעלה חשד כי נדבקו בנגיף. העופות נאספים בכלובים גדולים, והעובדים, לבושים בחליפות מגן, משליכים אותם למיכלי קצף גדולים שבהם הם טובעים למוות. היום החל מבצע קבורה ענק של קרוב לחצי מיליון עופות. בסרטון שבפתח הכתבה צולמו גם אתרי השמדת העופות, והתיעוד כולל מראות קשים.
"המושב נהיה כמו מושב רפאים. שקט, אין אנשים ברחובות, כולם מסוגרים עם עצמם. המראה והמצב קשים לנו, אנחנו אנשים עובדים והתפרנסנו בכבוד. והיום אתם רואים לול ריק כשכל הביצים שנשארו. זה עצוב נורא. היו 4,200 עופות בלול הזה, וזה לא פשוט. נזק כלכלי, קושי נפשי. אנחנו בחוסר ודאות. נישאר עכשיו חצי שנה בלי מקור הכנסה ובלי תעסוקה". את המונולוג הכואב הזה נשא יוני יעקבי (53), לולן ממושב מרגליות שבגבול לבנון.
מחצר ביתו שבצד הצפון-מזרחי במושב, אפשר לראות את הבתים בלבנון שחולשים על המקום מלמעלה. כאשר היכתה שפעת העופות, כבר היו החקלאים מותשים מהמאבק ברפורמה שמשרד החקלאות מבקש להנהיג בענף הביצים, הכולל בעיקר את ביטול המכסות ואפשור ייבוא בלתי מוגבל של ביצים. "נתנו עכשיו אישור לייבא 40-30 מיליון ביצים. בוא נדבר בעוד חודש, ונראה אם מחיר הביצה ירד בשקל אחד", אמר יעקבי במרירות.
מראות קשים לא פחות היו אתמול באגמון החולה קק"ל, מוקד התפרצות המחלה. במשך שעות אספו עובדי משרד החקלאות את פגריהם של העגורים המתים מתוך מי האגמון. העובדים, מצוידים בסירות גומי ומוטות, שלו את העופות המתים מהמים והעבירו אותם בשקים שחורים, לאנשי רשות הטבע והגנים שבדקו ותייגו את המתים. "בכל שנה אנחנו נתקלים במקרים של שפעת העופות, אבל ברגע שראינו פה כבר כמה עשרות פגרים, התחלנו להריץ בדיקות. ראינו עשרות עגורים פצועים או מתים באגם, לקחנו אותם לבדיקה והבנו שאנחנו נמצאים באירוע יותר גדול. במהלך הימים עוד ועוד עגורים מתו, עכשיו אנחנו כבר מדברים על יותר מ-5,000 שמתו רק כאן באגמון ובעמק החולה", אמר הדס כהנר, פקח רשות הטבע והגנים בגליל העליון והמזרחי.
פינוי העגורים המתים מהאגמון
(צילום: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)
כהנר תיעד אתמול את פעילות איסוף הפגרים. "כאיש טבע ואדם, זה כואב. קשה לראות את זה. רואים התנהגות קשה של העגורים לפני שהם מתים, הם מאבדים שיווי משקל כי המחלה פוגעת להם גם בעצבים. עשיתי סיבוב באגמון לפני כמה ימים, וזה מזכיר מחזות שלא כיף להיזכר בהם. צריך להיות חזקים ולהבין שזה הטבע ולצפות בדברים כאלה. לא נעים". כהנר הזכיר כי הרצון הוא לשמור על כל בעל חיים, אולם מדובר בכמה אלפי עופות מתוך עשרות, אם לא מאות אלפים שנמצאים בנדידה או חורפים בארץ. "זה משהו שהוא גדול מאיתנו אז אנחנו לא יכולים עכשיו לבכות על כל דבר. אנחנו מאוד עצובים מזה אבל בסופו של דבר זה הטבע.
"כעת קק"ל ואגמון החולה מנהלים ממשק של האכלה במטרה למנוע תפוצה יותר גדולה של המחלה", הוסיף כהנר. "יש לכנס אותם במקום אחד כדי לנסות לא להפיץ את המחלה, כי אם המחלה תופץ לעוד חיות בר ברחבי הארץ אנחנו ניכנס לגל יותר קשה. המטרה היא שהעגורים לא יצאו יותר מדי. אנחנו מקווים שכעת המחלה בשיא שלה, ועכשיו תתחיל לרדת".
"אני בן 60, מי ייקח אותי?"
גם החקלאים מספרים על הקושי הנפשי בהשמדת העופות שהיו מקור פרנסתם. "מלבד האסון הכלכלי, זה גם אסון נפשי", אמר יעקובי. "לראות את הפרנסה שלך נגדעת, את העופות הצעירים מושמדים. זה לא פשוט לבוא ולראות לול ריק. אנשים כמעט לא מסתובבים, מלא חליפות מגן זרוקות בצדדים. אנחנו נמצאים פה כמו במשהו כימי. מטורף מה שקורה פה", אמר יעקובי. חקלאי נוסף מהמושב סיפר על הקושי להתמודד עם חוסר המעש לאחר שהלול הושמד. "אני בן 60. עבדתי בלול שלי וגם בלולים אחרים שהושמדו. מה אעשה עכשיו? אני קם בבוקר ומחפש את עצמי. עושה כלים ומנקה את הבית, מסתובב. אני יכול לחפש עבודה אחרת, אבל מי ייקח אותי בגילי", תהה.
13 צפייה בגלריה
סצינה אפוקליפטית. אנשי משרד החקלאות ליד לול נגוע במושב מרגליות
(צילום: משרד החקלאות ופיתוח הכפר)
הכאב של החקלאים אינו רק על המגפה. השמדה של לולים ועופות הם כבר חוו ושפעת העופות אינה אורחת חדשה באזור. מה שכואב להם הוא התחושה שהממשלה, ובעיקר שר החקלאות, לא באים לקראתם אלא להיפך. לדבריהם, השר מנצל את המצב לקדם את הרפורמה בשוק הביצים, ומשתמש כעת גם בתואנה של בטיחות ביולוגית.
"אנחנו מתמודדים עם בעיות של הטבע, כמו המגפה הזו, מתמודדים עם החיזבאללה שיושב לנו 100 מטר מהבתים", אמר יעקובי. "עם כל זה אנחנו יכולים להתמודד ועושים את זה כבר עשרות שנים. אבל עכשיו מנסים להפיל עלינו גם את הרפורמה ואת הטענות ליוקר המחיה. על מה הם מדברים? מה הקשר שלנו ליוקר המחיה? אם אני מקבל 12 שקל לתבנית ביצים, שעולה אחר כך לצרכן 35 שקל, אז מי אחראי ליוקר המחיה? ואם אני מקבל עבור ק"ג אפרסקים בכל שנה נורמלית לא יותר מ-3 שקלים, אז איך בסופו המחירים מגיעים ל-10 שקלים?".
"אם המגפה תגיע לבני אדם - הקורונה תהיה בדיחה לידה"
משרד החקלאות מנהל את אירוע המגפה יחד עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, ואנשיו נושאים כעת ברוב העבודה הקשה והעצובה של השמדת העופות לצד השמירה על הסגר ביישובים הנגועים. הכניסה למרגליות, לדוגמה, סגורה ומי שמעוניין להיכנס ולצאת מהמושב מחויב בחיטוי גלגלי רכבו באמצעות מרסס.
ד"ר תומר גשן, ראש השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, הזכיר כי תסריט הייחוס לפנדמיה, לפני היות הקורונה, היה מגפה שמקורה בשפעת העופות. "החשש הגדול ביותר הוא שהנגיף יעבור הכלאה עם שפעת של בני אדם - ואז אנחנו עלולים להיות בפנדמיה שהקורונה היא בדיחה לידה", אמר בהסבירו על החשיבות של בידוד וזהירות גם בקרב בני אדם בניסיון לבלום את התפשטות המגיפה. "התמותה מהמחלה בקרב העופות הייתה גבוהה מאוד. מתוך 2,000 מטילות באחד הלולים נותרו רק 70 בחיים. המגפה עוברת בעופות שחיים בצפיפות, ולא רק עופות משק. גם העגורים נוהגים לעמוד בצפיפות. היא עוברת כאש בשדה קוצים. הנגיף מאוד אלים ואנחנו רואים תמותה בשיעורים של כמעט 100%".
לדברי גשן, המגפה לא בהכרח התחילה דווקא אצל העגורים, וההתפרצות בישראל התחילה כבר באוקטובר. "מאז ועד היום יש לנו 10 אירועים. הנגיף הגיע לארץ עם עופות בר אבל אני לא יודע אם המקור הוא בעגורים או שהם נדבקו פה בארץ ורק מפיצים אותו. האירוע הזה הוא מאוד קשה, ואין ספק שאנחנו במצב שלא יודעים לאן הוא יתפתח. זה כבר לא רק עגורים בחולה, יש לנו כבר עופות בר שנדבקו בעמק יזרעאל ובעמק חפר".
כיום יש אירועי הדבקה לא רק במרגליות, אלא גם בלולי הודים במושבים נאות גולן וגבעת יואב ברמת הגולן, במושב רם און שבחבל תענך ובקיבוץ עין החורש בעמק חפר. "אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאנחנו לא יכולים לעצור את הנדידה או להעביר אותה לאזור שאין בו לולים. המטרה שלנו היא ליצור מצב של בטיחות ביולוגית, שאפילו אם הגיעו בעלי חיים נגועים לתוך מדינת ישראל, זה יקטין מאוד את הסיכוי להדבקה בלולים מסחריים. והיה ולול מסחרי נדבק, נוכל לבודד אותו ולמנוע זליגת המחלה ממנו והלאה. את הצעדים הללו קשה ליישם במצב הקיים כיום. קיימת צפיפות רבה באזור גאוגרפי קטן יחסית. 70% מהמטילות של מדינת ישראל מרוכזות ב-26 מושבים בגליל, כשחוץ ממטילות יש גם לולי פיטום".
בתוך כך, שלשום הגיע שר החקלאות, עודד פורר, למועצה האזורית מבואות חרמון שמושב מרגליות הוא חלק ממנה. ראש המועצה, בני בן מובחר, ביקש שהמשרד יסייע לחקלאים במקום. "לתושבים במרגליות אני פונה ואומר: אתם החיילים שיושבים על הגבול ואני מחויב לכם לחלוטין", אמר השר פורר. "זה אירוע מורכב, נוכל להבין את ממדי האירוע כשהוא יסתיים אבל לא נזניח אף חקלאי. שיתוף הפעולה של המגדלים הוא קריטי וזו אחריות משותפת להילחם בתופעה הזו".
