כשהגיע שלשום (חמישי) השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לזירת הפיגוע הפלילי הקטלני ברמלה, שגבה את חייהם של ארבעה אנשים, הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וטען: "היא סירבה לבקשתי לעצור מעצרים מינהליים. מעצרים מינהליים זה פתרון להתמודדות עם הפשיעה". אך האם הכלי השנוי במחלוקת, שבן גביר בעצמו התנגד לו בעבר, באמת יכול לשנות את זה המצב - או שהשר מנסה לגלגל את האחריות בידיעה שלמהלך אין היתכנות?
הפשיטה המשטרתית באזור רמלה, הבוקר
(צילום: דוברות המשטרה)
בן גביר, כאמור, התנגד לאורך השנים לשימוש בצווי מעצר מינהליים נגד יהודים החשודים בטרור ביהודה ושומרון - בטענה שמדובר במהלך לא-דמוקרטי בעליל. אך מתחילת כהונתו בדצמבר 2022, השר הורה למשטרה לבחון את האפשרות להשתמש באותם צווים כחלק מהמאבק בפשיעה ובחיסולים. אתמול טען בן גביר בזירה הקשה: "מעצרים מינהליים זה פתרון להתמודדות עם הפשיעה. אם היינו יכולים הלילה להיכנס, ולעצור את כל משפחות הפשע, את כל העבריינים - זה היה משנה את תמונת המצב. ואנחנו יודעים בדיוק מי הם, יש לנו רשימות שלהם, שאנחנו הגשנו ליועצת גם לפני שנה, גם לפני חצי שנה – זה אותם אנשים. חייבים מעצרים מינהליים נגד משפחות הפשע".
גורמים משפטיים בכירים הגיבו מאוחר יותר על ההאשמות מפי בן גביר ואמרו כי "הסמכות בחוק לביצוע מעצרים מינהליים נתונה לשר הביטחון בלבד בנסיבות של סכנה לביטחון המדינה. השר בן גביר מגלגל אחריות לכישלון משרדו". כבר לפני כשנה וחצי, אז בן גביר ביקש לבחון את הצעד, הבהיר גורם משפטי-ביטחוני בשיחה עם ynet כי ההצעה של השר חסרת תוחלת משפטית, אלא אם כן יפעל לשינוי החוק הקיים.
הגורם ציין כי שימוש במעצרים מינהליים כדי לכלוא את ראשי הפשע המאורגן לא יכול להתבצע, כיוון שחוקי הביטחון מאפשרים מעצרים שכאלה רק למטרות ביטחוניות. מי שיכול להפעיל את הסמכות הזו הוא שר הביטחון בלבד, ורק מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה. לכן, אם בן גביר רוצה לעשות שימוש באמצעי זה, עליו לפעול כאמור לשינוי החוק.
עו"ד אבו סייף ראיס, חבר מועצת העיר רמלה, טען כי "השר בן גביר שוב מחפש אשמים - ומדבר המון שטויות במשפט אחד". לדבריו, "אז מה עכשיו כשיש חשש מהסלמה הוא יעצור את כל תושבי ג'ואריש או את כל ערביי ישראל - ועד מתי? מעצר מינהלי לא מחליף עבודה נחושה ומקצועית של המשטרה.
"מעצר מינהלי הוא לא תרופה לכישלון המשטרה", הדגיש. "שיראו איך הייתה שיטת עבודה במסלול בטוח שהוביל ח"כ סגלוביץ' - שם עבדו ולא זרקו סיסמאות. תחשבו על זה שהוא אחראי לביטחונם של 25% מהאוכלוסייה - והוא לא מתבייש בדעותיו כלפיהם".
גורם בכיר במשטרה אמר בשיחה עם ynet כי המפכ"ל דני לוי החליט להקים חטיבה שתתמקד בפשיעה בחברה הערבית, לצד מינוי "ממונה על הפשיעה הערבית", תפקיד חדש במשטרה. למעשה, ההחלטות הללו מעידות על כך שהמשרד לביטחון לאומי נכשל - והוא מחזיר למשטרה את התווית האסטרטגיה והלחימה בפשיעה . גורם בכיר במשרד לביטחון לאומי, אף אמר כי "לא עשינו יותר מידי בלחימה בפשיעה בחברה הערבית - זה נדחק אחורה בסדרי העדיפות".
אחד השינויים הראשונים שעשה בן גביר מיד עם כניסתו לתפקיד היה לבטל את תוכנית "מסלול בטוח", אותה הוביל בהצלחה מי שהיה אז סגן השר לביטחון פנים, ח"כ יואב סגלוביץ', ניצב בדימוס שכיהן כראש אגף החקירות. סגלוביץ' מתנגד בתוקף ל"מילות הקסם" של בן גביר "מעצר מינהלי". לדבריו, "הממשלה הזאת של נתניהו ובן גביר היו צריכים רק להמשיך את מה שהיה, התוצאות של העבודה החלו להיראות בשטח", אמר סגלוביץ'.
5 צפייה בגלריה
"בן גביר, עבריין שאינו כשיר לתפקיד, צועק מעצר מינהלי מתוך יאוש". סגלוביץ
(צילום: רפי קוץ)
לדבריו, "כראש אגף חקירות במשטרה התנגדתי למעצרים מינהליים בחברה הישראלית. רואים פה כישלון קולסלי בלחימה בפשיעה בחברה הערבית - ומיד רצים לצעדים קיצוניים. אני מתנגד לכך גם מקצועית כאיש משטרה כל חייו. לא מסוגלים לטפל בפשיעה ואז זולגים לכלי מינהלי, זה שובר משהו עמוק בחברה בישראל ובדין הפלילי שחל אצלנו". הוא הוסיף: "בן גביר צועק מעצר מינהלי מתוך יאוש. אני אומר, אפשר עדיין לטפל בפשיעה בחברה הערבית רק צריך שיטת עבודה לאורך זמן. העבריינים מבינים מתי אתה חלש ומתי אתה חזק - היום בן גביר לא מראה חוזקה.
"המאבק בפשיעה בחברה הערבית אינו נושא מרכזי לטיפולה של הממשלה", הוסיף סגלוביץ'. "ראש הממשלה לא לקח אחריות להובלת התהליך, אין צוות שרים אמיתי שפועל, לא מונה פרויקטור, אין קשר מכל סוג שהוא בין המשרד לביטחון פנים לבין החברה הערבית ומנהיגיה, ואיתמר בן גביר - עבריין שאינו כשיר לתפקידו - מונה כשר במקום עומר בר לב. שנת 2023 מאופיינת בכך שאין מנהיגות ואין לקיחת אחריות. יש אפס יכולת ביצוע וחוסר אכפתיות מוחלט".
השימוש בצווים בעבר, הצעת החוק שאושרה - ועמדת השב"כ
השימוש בצווי מעצר מינהליים נעשה כבר שנים ארוכות על ידי מערכת הביטחון נגד פלסטינים וגם מתנחלים שחשודים בפעילות טרור, והוא מבוסס על חוק סמכויות שעת חירום מ-1979, המאפשר מעצרים מינהליים בזמן מצב החירום השורר במדינה. בחוק נקבע כי לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים, אם קיימת סבירות שהחזקת אותו אדם במעצר מסייעת לשמירה על ביטחון המדינה. לרמטכ"ל סמכות לעצור אדם ל-48 שעות.
על מערכת האכיפה להביא את העצור למשפט תוך 48 שעות, אחרת הוא ישוחרר. הדיונים בהליכי המעצר בבתי המשפט נעשים בדלתיים סגורות. לשופט מחוזי סמכות לבטל את הצו אם הוכח שהמעצר לא היה מטעמים ביטחוניים, ובכל מקרה ניתן לערער על המעצר בפני בית המשפט העליון. סמכויות שר הביטחון לפי החוק לא ניתנות להאצלה לגורם אחר.
בחודש יוני האחרון, למרות התנגדות נחרצת של שב"כ, ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שנועדה להגביל את יכולת הארגון לעצור במעצר מינהלי - בעיקר פעילי טרור יהודים. הצעת החוק, ביוזמת יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, נסמכה בין השאר על דיווחי ארגוני ימין הטוענים כי בשנתיים האחרונות הכפיל השב"כ מעצרים מינהליים של פעילי ימין קיצוני.
חבר הכנסת רוטמן אמר כי "מדובר בדרישה בסיסית ודמוקרטית. לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים, כאשר למעשה ההצעה איננה מבדילה בין אזרחי מדינת ישראל היהודים והערבים כאחד, וקובעת כי השימוש בכלי הזה יוגבל כאשר מדובר באזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין. המחויבות הראשונה במעלה של מדינה היא לחייהם ולחירותם של אזרחיה, ולכן, השימוש בכלי המעצר המינהלי כנגד אזרחי המדינה חייב להיעשות בצורה המצומצמת ביותר האפשרית".
בשב"כ הייתה כאמור התנגדות נחרצת להצעה, שכן לא אחת מידע על מעצרים מינהליים מובא על ידי מקורות מהימנים - שלא ניתן לחשוף - ובכך יש למנוע התנגשויות קשות בשטחים הגורמות להסלמה ביחסי יהודים ופלסטינים. עוד הדגישו בארגון כי ניסיון השנים האחרונות מורה שרבים מהמפגעים פעלו על דעת עצמם, ולא כחברי ארגוני טרור. כמו כן הדגישו כי היד אינה קלה על ההדק בשימוש בכלי זה, המאושר על ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון.
באפריל האחרון נחתם רצף חריג של צווי מעצר מינהליים נגד חמישה פעילי ימין קיצוני. הצווים הוצאו לתקופות של בין שלושה חודשים לחצי שנה. המעצרים התבצעו על רקע הפרעות והעלייה ברמת האיומים והמסוכנות בשטח. הפעילים מוכרים מאירועי עבר ואף היו עצורים לתקופות שונות. החמישה נעצרו בידי כוחות של ימ"ר ש"י, על-פי החשד היו מעורבים כמה פעמים בפעילות אלימה נגד פלסטינים.
בן גביר על הצווים, בעבר: "בעיה מוסרית"
קריאותיו של בן גביר לשימוש במעצרים מינהליים מהווים, כאמור, תפנית דרמטית מבחינתו: כעורך דין שפעל בעבר לסייע ליהודים שנעצרו בחשד לעבירות על רקע אידאולוגי הוא תקף לא אחת את הכלי הזה. בין היתר כתב בטור שפרסם ב-2015 כי מעצרים מינהליים אינם יעילים אלא רק "מתדלקים" את הפעילים. הוא הזכיר כי הוא עצמו נשלח למעצר בית מינהלי כשהיה בן 18, וטען כי הדבר רק חיזק את נחישותו כ"פעיל למען ארץ ישראל".
הוא כתב אז שמדובר ב"בעיה מוסרית", והוסיף באותו טור מלפני שמונה שנים: "כל משפטן יודע שחייבים לשחק משחק הוגן, והמשפט הפלילי הוא ניסיון להגיע לחקר האמת ולהוצאת הצדק לאור תוך שמירת כל הכללים ומתן אפשרות לאדם להגן על עצמו...".
בחודש מרץ בשנה שעברה, בעודו שר, נועד בן גביר עם משפחותיהם של שלושה יהודים, שני בגירים וקטין, שנעצרו בצו מינהלי של שר הביטחון יואב גלנט – והבטיח כי "יעשה הכול" כדי לשחררם. "בעיניי, זה לא דמוקרטי לעצור אדם ולהשליך אותו לכלא, ללא ראיות וללא משפט ובוודאי לאחר שבית משפט הורה לשחרר את החשודים וקבע שאין ראיות שיצדיקו את מעצרם", הוא הוסיף באותו מפגש ב-30 במרץ.
התוכנית של המשטרה למיגור הפשיעה
בעוד בן גביר מקדם את רעיון המעצרים המינהליים, המשטרה מגבשת בכל זאת תוכניות משלה למאבק בפשיעה. גורמים במשטרה מסרו כי בכוונת המפכ"ל רב-ניצב דני לוי להקים חטיבה חדשה בלה"ב 433 שתתמקד בלחימה בפשיעה בחברה הערבית. בשיחות סגורות, לוי אמר כי הוא נחוש להילחם בפשיעה ובמעשי הרצח בחברה הערבית, והיחידה העצמאית תתמקד ותתכלל את מיגור הפשיעה.
במשטרה אומרים שהקמת היחידה מהווה צעד משמעותי, שכן זו הפעם הראשונה מאז שהוכרזה הלחימה בפשיעה בחברה הערבית כיעד ממשלתי לפני מספר שנים, שמוקמת יחידה ייעודית ברמה הארצית לטיפול בנושא. בראש היחידה יעמוד תנ"צ יואב תלם, שמונה לתפקיד 'הממונה על הפשיעה בחברה הערבית' במסגרת סבב המינויים האחרון במשטרה.
