בארצות הברית חוזרים להטיל הגבלות בעקבות התפשטות זן הדלתא והנשיא ג'ו ביידן שוקל לחייב עובדים פדרליים להתחסן, בישראל עדיין המטרה המרכזית היא להימנע מהגבלות משמעותיות - אף שמספר החולים קשה כבר עולה בחדות.
תחלואת הקורונה בישראל ממשיכה לעלות וביממות האחרונות עברה נקודות קריטיות: מספר המאומתים חצה את קו ה-2,000 ביום, מספר החולים קשה מתקרב מאוד ל-150 (147 בעדכון האחרון), שיעור החיוביים הגיע אתמול (שלישי) ל-2.3%. מספר המונשמים אמנם עלה בימים האחרונים ל-25, אבל הוא עדיין נמוך ביחס להתפרצויות הקודמות.
בפגישה בין מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש למנהלי ונציגי בתי החולים הוא אמר שההחמרה מחולה קשה לחולה מונשם קשה הרבה יותר נמוכה. על פי התחזית שהוצגה בפגישה בעוד כחודש יהיו בין 800 ל-1,800 חולים קשה, אך מספר המונשמים צפוי להיות נמוך ביחס למה שראינו עד עכשיו. אש אמר כי המטרה כעת היא לא להגיע להגבלות משמעותיות במשק.
בינתיים, בארצות הברית כבר מבינים שלא יהיה מנוס מהגבלות - וגם הם, כמו בישראל, מחזירים אט-אט את חובת עטיית המסכות במקומות סגורים. רושל וולנסקי, מנהלת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), הודיעה כי הם המליצו על חובת עטיית מסכות למורים ותלמידים בתיכונים ובבתי ספר יסודיים. באזורים של התפרצויות קורונה, ההמלצה מעתה היא כי גם מחוסנים יעטו מסכות במקומות סגורים ציבוריים, במטרה למנוע את התפשטות וריאנט הדלתא.
וולנסקי הזכירה נתונים ממדינות בארצות הברית, וכן "מדינות אחרות" – ככל הנראה גם ישראל – שמראים כי גם מחוסנים יכולים להדביק בקורונה, "במקרים נדירים". לצד זאת אמר הנשיא ביידן כי הממשל שלו שוקל לחייב עובדים פדרליים להתחסן.
אבל בישראל עדיין לא הוחלט על הגבלות נוספות. זאת, על רקע מספר המונשמים הנמוך והמספר הרב יחסית של חולים קשה שמצבם משתפר. מספר הנפטרים החודש - 35 - אמנם גבוה בהרבה מבחודש שעבר, אך לא דומה למספרים בהתפרצויות הקודמות. מומחים ששוחחו עם ynet ניסו להסביר את הפער שנוצר בין מספר החולים קשה לבין המונשמים.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה, טוען שההסבר לפער הוא ש"יש ככל הנראה אפקט של החיסונים שמונע את הידרדרות המחלה וזה משהו שאנחנו שומעים מכמה בתי חולים, אבל לא כולם מסכימים על זה. ברמה המנגנונית, אפשר להסביר את הפער במונח זיכרון חיסוני.
"יכול להיות שמה שאנחנו רואים אצל אנשים מבוגרים שחוסנו לפני חצי שנה הוא שהם מתחילים להידבק אבל הזיכרון החיסוני שלהם מתעורר מאוחר. הם מתקדמים מבחינת המחלה ואז בבת אחת הרבה מהם מחלימים כי הגוף היה קצת בעיכוב, אבל הזיכרון החיסוני מנע את המחלה הקשה. זה יכול להסביר למה אין שטף של אנשים מונשמים ולמה חלק מהאנשים הם במצב קשה אבל מתאוששים אחרי יומיים שלושה".
לדבריו, המצב כיום דורש החמרה בהגבלות: "אנחנו רואים עלייה יחסית רצינית - הכפלה כל שבוע וחצי בערך של המקרים. התו הירוק טרם נכנס אבל צריך לקחת בחשבון שהיו הרבה חתונות מלפני שבוע והמון נסיעות לחו"ל, גם בחברה הערבית בגלל חג הקורבן, ובקרוב בחברה החרדית יחזרו לבתי הספר. ככל הנראה לתו הירוק לא תהיה משמעות מאוד גדולה וצריך לנקוט צעדים משמעותיים יותר.
"אין הצדקה לסגר עדיין אבל הגבלות כמו בידוד לחוזרים מחו"ל ללא החרגות של מדינות, הגבלת התקהלויות והחזרת התו ירוק לאירועים, בתי כנסת ועולם התרבות. צריך להתבסס לא על מספר המאומתים אלא על מספר המקרים הקשים שהולך ועולה. אני בעד שניתן מנה שלישית למבוגרים, כדי לפחות להגן על האוכלוסייה הפגיעה".
בישראל מוגדר חולה במצב קשה כמי שהסטורציה שלו (ריווי החמצן בדם) ירדה מתחת ל-93%. "המשמעות", אומר פרופ' כהן, "היא שהוא צריך לקבל טיפול תומך בחמצן כדי להעלות אותה בחזרה. מונשם זה אדם שהמצב הפיזיולוגי שלו לא מצליח לבצע פעולה אקטיבית ונכונה של החדרת אוויר, ולכן צריך להכיל את הריאות שלו באופן מלאכותי ולחבר אותו למכונת הנשמה. אם המצב קשה, הסיכוי להגיע להנשמה זה 50-40 אחוז. הסיכויים של מונשמים למות נעים סביב ה-40 אחוז, כלומר, הסיכוי של מונשם למות הוא בערך פי שניים מהסיכוי של חולה קשה".
פרופ' דורון גזית מצוות ניטור המגפה של האוניברסיטה העברית בירושלים מוסיף: "יכול להיות שפחות מחוסנים מגיעים למצב קשה והנשמה אבל זה קורה וזה משהו שעדיין צריך לעקוב אחריו. רואים שמגיעים הרבה לא מחוסנים למצב קשה ומצפים שהמהלך הקליני אצלם יהיה זהה למה שהיה בגלים הקודמים, וזה אומר שנראה גם הרבה אנשים שמגיעים למצב של הנשמה".
גם לדעת פרופ' גזית יש לשקול הידוק הגבלות: "תחלואת החולים קשה עולה בקצב מאוד גבוה והממשלה צריכה להחליט מה הסף שמעליו הולכים להיות הגבלות משמעותיות. החשש שלנו שאם לא תהיה ירידה משמעותית של ההידבקות, אז נגיע גם למספרים של הגל הקודם".
מנתונים שפרסם משרד הבריאות אתמול בבוקר, והתייחסו ל-135 חולים במצב קשה, עולה שמתוך החולים הקשים 96 הם בני 65 ומעלה. 74 מתוך אותם חולים חוסנו נגד קורונה. 32 מהחולים הקשים הם בני 40 עד 65 ו-15 מהם, כלומר פחות ממחצית – מחוסנים. עוד עולה מהנתונים כי שבעה חולים קשה הם בני פחות מ-40 – רק אחד מהם חוסן.
יש להדגיש כי כיוון שכ-90% מבני ה-50 ומעלה התחסנו – שיעורם באוכלוסייה גבוה בהרבה משיעור הלא מתחסנים ולמעשה על כל תשעה מתחסנים בגילים אלה יש אדם אחד שבחר שלא להתחסן. כלומר, בנרמול למספר באוכלוסייה שיעור הלא מחוסנים בקרב החולים הקשים גבוה בהרבה משיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה בקרב כל קבוצות הגיל.
פורסם לראשונה: 23:54, 27.07.21