תיעוד העימותים בהר הבית והעצורים
(צילום: דוברות המשטרה, ארנון סגל)
כמו בתסריט צפוי או סדרת דרמה בינונית, גם במציאות המזרח תיכונית שלנו לא נרשמו עד כה הפתעות: חבורות של קיצונים, יהודים ומוסלמים, מנסות להבעיר את הר הבית ורושמות הצלחה מוגבלת. כולם ידעו שההסלמה תגיע, כולם הזהירו ממנה, והיא בסוף אכן הגיעה. השאלה רק אם היא הולכת להישאר איתנו בימים הקרובים או שמא הסבב הזה הסתיים ונקווה שלא יחזור עוד כמוהו בקרוב.
הידיעות על כוונה של אי אלו יהודים להקריב קורבנות ערב הפסח בהר הבית, הצליחה (כצפוי) לייצר את הדלק שממנו החלה התבערה. כל החשודים המידיים, החל מחמאס, דרך הג'יהאד האיסלאמי וכלה בפתח ובשייח ראאד סלאח (מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית), הזדעקו מיד להגן על "כבודו" של מסגד אל אקצא מפני היהודים. הרשות הפלסטינית וירדן לא עשו מספיק מאמצים (גם כצפוי) כדי להרגיע את הרוחות וכבר מאתמול אחר הצהריים היה ברור למדי שאנו בפתחה של עוד התפרצות.
האלמנט הפחות צפוי היה התגובה של משטרת ישראל. נדמה היה שלאחר כל כך הרבה סבבי אלימות שהתפרצו סביב הר הבית, משטרת מחוז ירושלים תימנע מליפול לתוך מלכודות מסוימות שבצד הפלסטיני חיכו להן. ועדיין, זה קרה. ההחלטה של המשטרה לפרוץ לתוך מסגד אל אקצא ולהכות מתפללים ומפגינים באלימות רבה מול מצלמות, העניקה לחמאס ולאחרים את העילה "הסבירה" לאפשר ירי רקטי מתחומי הרצועה ובכך לאיים על היציבות והשקט בין ישראל לעזה, דווקא בערב ליל הסדר.
לא בטוח בכלל שחמאס השתוקק לסבב אלימות נוסף במהלך הרמדאן, אך התמונות הללו שנתפסו בכל רחבי העולם הערבי כפרובוקציה יזומה של ממשלת נתניהו, בעצם אילצו גם את ארגון הטרור להגיב ולאפשר ירי לעבר מטרות בישראל. לפחות כך הוא אינו מצטייר כמשתף פעולה של היהודים.
מאז שעות הבוקר פסק הירי הרקטי מהרצועה, אך בצד השני לא נרשמה רגיעה של ממש. משטרת ישראל תפסה עוד כמה מאותם נאמני הר הבית עם גדי בדרך להקריבו בהר. כאילו לא מספיקות לנו שלל ההתרעות לפיגועים מהגדה המערבית, מסתבר שיש לא מעט יהודים שמשתוקקים לראות הסלמה גם בגזרות אחרות. נזכיר רק שבמהלך הלילה גם נרשמו כמה תקריות ירי או ניסיונות פיגועים, שבמהלכם ניסו חמושים פלסטינים לפגוע במטרות ישראליות.
קרב סרטונים בין הפלסטינים למשרד החוץ
(צילום: מתוך טוויטר)
ואי אפשר בלי מילה או שתיים על ניהול המשבר בצד הישראלי. לא פשוט להביא להרגעת הרוחות כאשר בצד הישראלי, השר לביטחון לאומי, נחשב לדגל אדום בעיני הפלסטינים והירדנים ויתרה מכך, השר עצמו עסוק מעל לראשו בימים האחרונים בניסיונות אינטנסיביים לסכל את מפכ"ל המשטרה, במקום להתמקד במניעת ההסלמה.
ההדלפה של שיחה בינו לבין המפכ"ל, מבהירה עד כמה הדבר הזה שנקרא "ביטחון לאומי", מנוהל בידי אדם שהביטחון הלאומי של כולנו מעניין את קצה הזרת שלו. יותר מכך, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב לחזור בו רשמית מפיטוריו של שר הביטחון, נדמה שאין מבוגר אחראי בבית שנקרא מדינת ישראל, ערב הפסח התשפ"ג.
