היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה הלילה (בין רביעי לחמישי) כי לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יש סמכות להתוות מדיניות כללית לפעילות המשטרה, לרבות בעניין הפגנות - אך עליו להימנע ממתן הנחיות אופרטיביות למשטרה, באופן ישיר או עקיף - גם כשהן ניתנות בלבוש של הוראות מדיניות לכאורה. בלשכת המפכ"ל הודו לראשונה בתצהיר לבג"ץ כי בן גביר מתערב בעבודת המשטרה.
- לקריאת עמדת היועמ"שית לחצו כאן
עמדת היועמ"שית שפורסמה כתגובה לעתירות לבג"ץ קובעת כי לשוטרים ולמפקדי המשטרה בשטח נתון שיקול דעת עצמאי ומקצועי לשם מילוי תפקידם. בעתירה ביקשו שלוש העותרות להורות לשר בן גביר להימנע מהתוויית מדיניות בכל הנוגע למחאות נגד המהפכה המשפטית והממשלה. עתירה נוספת, שהוגשה בעניין הדחתו של מפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד, ביקשה שבג"ץ יוציא צו ביניים שאוסר על בן גביר להתערב בהפעלת הכוח המשטרתית ובמינויי בכיריה ביחס לניהולם את המחאה.
"רצף האירועים המתואר בבקשות, עליו ניתן ללמוד בין היתר מפרסומיו של השר עצמו, והמידע שנמסר מהמשטרה, מקימים חשש ממשי כי התנהלותו של השר לביטחון לאומי חצתה את קו הגבול, והיה בה כדי להתערב או להוות ניסיון התערבות בשיקול הדעת המקצועי והעצמאי הנתון לדרג הפיקודי במשטרת ישראל בשטח, וזאת גם בזמן אמת ביחס לאירועים פרטניים שעניינם במחאות המתקיימות נגד השלטון בימים אלה", נכתב.
"עמדתו העקבית של הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שזו שוקפה לאורך השנים בחוות דעת שונות, היא כי השר לביטחון לאומי רשאי להתוות מדיניות כללית עבור משטרת ישראל, אך אין הוא רשאי להתערב באופן הביצוע האופרטיבי והמבצעי של המדיניות, לרבות בדרך של מתן הנחיות קונקרטיות אגב התרחשותם של אירועים פרטניים", כתבה בהרב-מיארה. "עניינים כגון דא שמורים לדרג המקצועי במשטרת ישראל, ולו בלבד, בהתאם לשיקול דעתם המקצועי.
"אירועים כמו הפגנות, ובפרט כאשר הן מופנות כלפי הדרג הפוליטי, מחייבים להבטיח כי המדיניות שתיקבע תשמור למשטרה מרחב פעולה מקצועי רחב דיו, המוגן מפני השפעות פוליטיות. לפיכך, בכל הנוגע למדיניות בתחום ההפגנות, קיימת חשיבות יתרה בשרטוט גבולות ברורים ככל הניתן בין סמכות השר לסמכות המשטרה בעניינים רגישים אלה, וזאת כדי להבטיח שהזכות להפגין לא תיפגע יתר על המידה, ותובטח יכולתה של המשטרה לפעול באופן מקצועי, נטול פניות וחף מהשפעות פוליטיות, ולשמור על אמון הציבור בה ככזו", הוסיפה היועמ"שית.
גם עמדת השר בן גביר, שביקש לייצג את עצמו בעתירות, הוגשה לבית המשפט - אך היועמ"שית דחתה הלכה למעשה את בקשת בן גביר וכתבה כי "בית המשפט קבע כי ככל שתרצה בכך, עליך לפנות אליי תחילה. מכתבך לא מסביר מדוע בעתירה שמעוררת שאלות משפטיות עקרוניות וכבדות משקל נדרש ייצוג נפרד - שמתאפשר במקרים חריגים בלבד".
השר בן גביר כתב בתגובתו בין השאר כי "המבקשים זועקים אנרכיה, זועקים חסימת כבישים ורוצים כאוס. הם גם רוצים שר לביטחון לאומי שישמש עציץ, לא יאמר את דברו ולא יגן על שלטון החוק".
לבג"ץ הוגש גם תצהיר מלשכת המפכ"ל שבו הודו לראשונה כי בן גביר מתערב בעבודת המשטרה. לפי עמדה רשמית שנמסרה ליועצת המשפטית לממשלה, בן גביר הורה בין היתר למשטרה להרוס כמה מבנים בניגוד לעמדה המקצועית והמבצעית. על התצהיר חתום ראש לשכתו של המפכ"ל.
שלשום, בטקס חנוכת תחנת המשטרה ביישוב הבדואי שגב שלום, אמר המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי: "בלי הלגיטימציה של הציבור אין לנו זכות קיום בתור משטרה". בן גביר מצידו רמז לעניין השיחות שלו עם הניצבים במשטרה, וציין: "אני עוקב באופן אישי אחרי הפעילות המתוגברת בנגב - יש שאומרים יותר מדי, שואל יותר מדי, מברר יותר מדי. אבל זה בנפשי. זה התפקיד שלי. לברר, לשאול, לראות שמקבלים כאן טיפול הולם. אני מגיע אחרי חודשיים ארוכים ואני אמשיך עם מה שהתחלתי בתפקיד - להדק את שיתופי הפעולה בין הארגונים וביטחון ממשי בדרום. אני מגיע לכאן כדי להתוות את מדיניות השר, מדיניות ממשלת ישראל".
בשני האחרון מסר שבתאי לחברי סגל הפיקוד הבכיר בארגון - שעמו נמנים הניצבים - כי רק הוא מדבר עם בן גביר. "רק אני הזרוע המקשרת בין השר למשטרה", אמר שבתאי, לפי גורמים המעורים בפרטי הדיון שהתקיים במחוז הדרומי של המשטרה. בן גביר הביע לאחרונה חוסר שביעות רצון מהאופן שבו פועלים ניצבים במשטרה, כולל בהפגנות. ביום שבת האחרון אמר המפכ"ל כי "יש למשטרה מפכ"ל אחד, אני נשאר על המשמר לטובת אזרחי המדינה". בסביבת בן גביר ענו להנחיית המפכ"ל לניצבים, ואמרו כי "אנחנו לא מתרגשים. המפכ"ל בלחץ גדול של היועמ"שית ומפגיני השמאל שממררים את חיי רעייתו".