נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם הבוקר (שלישי) בבונדסטאג הגרמני, יממה אחרי הטקס שבו הכיר נשיא גרמניה באחריות ארצו לטבח י"א חללי מינכן. את נאומו פתח הרצוג באזכור השואה, ובהמשך הזכיר את אחריות הפלסטינים לטבח י"א הספורטאים הישראלים במינכן, את הסכמי אברהם ואת איראן. "אני קורא לעולם לא לעמוד מנגד", אמר בנאום תקיף, כשברקע המגעים לחזרת ארצות הברית להסכם הגרעין. ynet העביר את דבריו בשידור ישיר.
הרצוג, שזכה לתשואות כמה פעמים לאורך נאומו, פתח את דבריו בתפילת יזכור, שאותה הקדיש "לעילוי נשמתם של אחינו ואחיותינו, שנהרגו, ונטבחו, ונרצחו בידי הנאצים ועוזריהם".
אחרי שהזכיר את פשעי הנאצים, ציין הרצוג את הדמויות הבכירות בעם היהודי שגדלו וצמחו בגרמניה – ואמר כי "הארץ הזאת, ארצכם שלכם, נוכחת בדנ"א האינטימי והעמוק ביותר של עמי. אבל, ואין זה סוד, הארץ הזו - גרמניה, הייתה בית לזוועות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי ואת האנושות כולה לאורך הדורות. החל בפוגרומים, פרעות, ומעשי טבח אכזריים, חורבן של קהילות יהודיות שלמות, שהתרחש פעם אחר פעם באלף השנים האחרונות; וכלה בתהום האפילה ביותר בתולדות משפחת האדם – השואה. לא היה בדברי הימים כמסע שערכו הנאצים ועוזריהם להשמדת העם היהודי. לא הייתה מעולם מדינה שהייתה אחראית, כפי שגרמניה הנאצית אחראית – לאובדן צלם אנוש, למחיקתה של החמלה, לשאיפה למחוק מעל פני האדמה, באכזריות כה נוראה, אומה שלמה.
"אבי זכרו לברכה – נשיאה השישי של מדינת ישראל - חיים הרצוג, היה מראשוני המפקדים ששחררו את מחנות המוות בגרמניה ממלתעות החיה הנאצית. לא אשכח לעולם כיצד הוא תיאר בפני את הזוועות שנגלו לנגד עיניו. את הצחנה, את שלדי האדם בפיג'מות הַמְּפֻסְפָּסוֹת, את ערימות הגופות, את החורבן, את הגיהנום עלי אדמות.
"ב-1987 הוא קיים את הביקור הראשון של נשיא ישראלי בגרמניה, ובחר לפתוח את ביקורו במחנה ברגן-בלזן, ארבעה עשורים לאחר שדרך שם - בלב הַמַּאְפֵּלְיָה - בפעם האחרונה. בביקורו, הוא אמר, ואני מצטט: 'לא סליחה אתי – ולא שכחה. רק למתים זכות לסלוח, ולחיים אין רשות לשכוח'. כך אמר, בצוואתו שאותה אני נושא על לוח ליבי כאן היום. 35 שנים חלפו, ואני, שבעוד שעות ספורות אחתום בברגן-בלזן את ביקורי הממלכתי בגרמניה, מבקש לחזור על דבריו כאן בפניכם – נציגיו של העם הגרמני, מכל סיעות הבית, ולומר: העם היהודי לא שוכח. ולא רק משום חובנו לדורות העבר, אלא משום חובתנו לדורות העתיד".
"על הפלסטינים להילחם בטרור"
בהמשך דיבר הרצוג על העתיד של גרמניה וישראל, שלדבריו "טומן בחובו אחריות כבירה, ועל כן הוא חייב להיות משותף - בשבילנו ובשבילכם; כי רק כך, רק ביחד, נוכל לתת משמעות לזיכרון. ההיסטוריה קושרת את העם היהודי ואת מדינת ישראל, בקשר בל ינתק, עם גרמניה. קשר של זיכרון, קשר של משמעות, קשר שחייב למצוא את ביטויו במישורי העבר, ההווה והעתיד".
הרצוג אמר כי "צו השעה, המחייב אותנו יום-יום, שעה-שעה, הוא לא להתעלם מקולות מפיצי שנאה, בין אם הם באינטרנט, ברשתות החברתיות, ברחוב, או במוקדי הכוח הפוליטיים. עלינו להילחם באנטישמיות ובגזענות מלחמת חורמה – נחושה, ברורה, בלתי-מתפשרת; ולחפש את הדרך שבה נצעד ביחד – בראי ערכי השלום, הצדק, הכבוד ההדדי, הסובלנות והשותפות.
בהמשך, ועל רקע הודאת צה"ל שלוחם ככל הנראה ירה למוות בשוגג בשירין אבו עאקלה, אמר הרצוג כי "מעולם לא חששנו מביקורת, מעולם לא מנענו ביקורת, אך תמיד נדרוש ממבקרינו דבר אחד: לדבוק באמת. הושטת היד הישראלית לשלום היא אמת, מערכות היחסים החמות והעמוקות שלנו עם חלק משכנינו הן אמת, וכך גם הערך הרב שהן משיאות למרחב כולו".
לאחר מכן הזכיר את הפלסטינים: "ישראל שאפה מאז ומעולם, ותמשיך לשאוף, לשכנות טובה ולשלום עם כל מדינות ועמים במזרח בתיכון, וכמובן גם עם שכנינו הפלסטינים. זו מטרה מלאת תקווה ואמונה, שלא ויתרנו ולא נוותר עליה. זה מחייב אותנו, וגם את הפלסטינים להתבונן במציאות, ולעשות כל מאמץ לשנותה לטובה. על שכנינו הפלסטינים, בראש ובראשונה, להילחם בטרור ולהפסיקו באופן מיידי.
"רק אתמול ציינו, הנשיא שטיינמאייר ואני, יחד עם המשפחות השכולות ועם הנהגה ישראלית וגרמנית, חמישים שנים לטבח הנורא שאירע על אדמת גרמניה, ושבו נרצחו 11 ספורטאים ישראלים בכפר האולימפי במינכן. על הפלסטינים מוטלת האחריות למסע ההרג המחלחל, שפגע בערכים הבסיסיים ביותר לא רק של כבוד האדם וקדושת החיים, אלא גם של הספורט בכלל ושל האולימפיאדה בפרט; וכך גם האחריות למעשי טרור מחרידים לא פחות – שנעשו מאז ועד לימים אלה ממש. הרשו לי להבטיח לכם: מדינת ישראל תמשיך להושיט את ידה לשלום, באומץ ובנחישות, אך בה בעת גם תשמור על זכותה להגנה ולביטחון".
"ליצור חיץ בלתי עביר בין איראן ליכולת גרעינית"
לאחר מכן דיבר הרצוג גם על איראן, כשברקע המגעים המתקדמים לחזרת ארצות הברית להסכם הגרעין. "ישראל שותפה למאמץ הבינלאומי לבלום כוחות רדיקאליים שזורעים טרור, שכול והרס, ומבקשים לאיים על כל אזרחי העולם. גם בדורנו, גם בעת הזאת ממש, כוחות שנאה אפלים, מובלים בידי איראן ומאיימים לא רק על ישראל, ולא רק על היציבות במזרח התיכון, אלא על הסדר העולמי כולו. כאן, מעל הבמה החשובה הזאת בברלין, אני קורא למשפחת העמים לפעול בנחישות ובתקיפות.
"איומים ופעולות להשמדת ישראל הם דבר שלא מתקבל על הדעת. החזקת נשק להשמדה המונית בידי מדינה החברה באו"ם אשר קוראת יום-יום להשמדתה של מדינה אחרת החברה באו"ם, היא פשוט דבר שלא מתקבל על הדעת.
"הקו המנחה צריך להיות ברור: מי שמכחיש את השואה, מי שנוהג בשנאה ובתוקפנות, מי שמאיים על זכותה של מדינת ישראל להתקיים – לא זכאי לחתימה על הסכמים שרק מחזקים אותו, לא זכאי להטבות או לכספים, לא זכאי לוויתורים בשום פנים ואופן.
"על הקהילה הבינלאומית לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה - להציב תנאים ברורים, להטיל סנקציות חריפות והכרחיות, ליצור חיץ בלתי עביר בין איראן ובין יכולת גרעינית, לעשות מעשה, ולא לוותר. מדינת ישראל תגן על עצמה ותילחם בכל דרך באיומים עליה ועל אזרחיה. אני קורא לעולם כולו לא לעמוד מנגד".