צדק למשפחות נפגעי אסון צור: ב-11 בנובמבר 1982 אירע פיצוץ עז שמוטט את בניין הממשל הצבאי בצור שבדרום לבנון - ובו היו מפקדות מג"ב, המשטרה הצבאית ושב"כ. לצד 77 ההרוגים הישראלים, נהרגו גם 15 עצירים לבנונים, ובמבצע המורכב שהתנהל אחרי הקריסה ותחת גשם סוער - חולצו 24 פצועים חיים מבין ההריסות, כולם פצועים קשה בגוף ובנפש. 42 שנים אחרי, ועדת החקירה המחודשת שהוקמה בעקבות תחקירים של רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" קבעה, כפי שנחשף כאן בשבוע שעבר: אסון צור אירע בעקבות פיגוע מכונית תופת, פיגוע ההתאבדות הראשון בהיסטוריה מחוץ לאיראן, ולא כתוצאה מפיצוץ בלוני גז.
הוועדה המשלימה לחקר "אסון צור" הוקמה ביוזמת ראש השב"כ רונן בר, ובראשה עמד אלוף (במיל') אמיר אבולעפיה, ששימש בעבר כראש אגף התכנון בצה"ל. הוועדה המשלימה המשיכה את מלאכת ועדת הבדיקה המקדימה שהובילה ש', ראשת אגף בשב"כ, שדרגתה מקבילה לדרגת אלוף בצה"ל. המסקנות הוצגו בהרחבה היום אחר הצהריים (רביעי) למשפחות השכולות, לקראת ההכרזה הרשמית של מדינת ישראל על האסון כפיגוע לאומני ולא כאסון שנגרם מתאונה.
כאמור, הוועדה קבעה במסקנותיה כי הפיצוץ האדיר נגרם כתוצאה מפיגוע התאבדות - הראשון מסוגו בהיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי במזרח התיכון - על ידי מחבל בשם אחמד קסיר. לפי ממצאי הוועדה, המחבל נכנס בנובמבר 1982 עם מכונית תופת לתוך בניין הממשל הצבאי בעיר החוף הלבנונית, והתפוצץ בתוכו. הפיגוע התרחש חמישה חודשים אחרי שצה"ל פלש ללבנון במבצע שלום הגליל, ביוני של אותה שנה. באסון נהרגו 34 שוטרי משמר הגבול, תשעה אנשי שב"כ, ו-33 חיילי צה"ל. החלל ה-77 מקרב כוחות הביטחון נפטר מפצעיו שלושה חודשים אחרי האירוע.
הכותרת
תאונה או פיגוע: 40 שנה לאסון צור הראשון
23:51
ואכן, בשעות הראשונות שאחרי הפיצוץ, האירוע נתפס ונרשם בכל מקום כפיגוע מכונית תופת. הרמטכ"ל דאז רב-אלוף (במיל') רפאל איתן הורה ביום האסון להקים ועדה שתחקור את נסיבות הקריסה תוך שמונה ימים. בראש הוועדה הוא הציב את אלוף (במיל') מאיר זורע - קצין עתיר הערכה, שגם כיהן כחבר כנסת. זורע ציין בדוח המסכם שלו כי "החקירה התנהלה בלחץ זמן רב", והגיע לבסוף למסקנה שסתרה עדויות וממצאים רבים. לדבריו, הפיצוץ שהחריב את המבנה נבע מפיצוץ בלוני גז הבישול במטבח הבניין. המסקנה הזו הייתה נוחה לכולם- אם מישהו התרשל בהתקנת בלוני הגז, אזי הוא גם היה בין הנופלים. מסקנה כי מדובר בפיגוע הייתה משליכה ישירות על אשמת השב"כ שלא ידע ולא סיכל מהזווית המודיעינית, ועל הצבא שכשל נמרצות, למרות התרעות על מכוניות תופת, בהגנה פיזית על המבנה, שהוקף בחבל.
"לוועדת זורע ניתן שבוע בדיוק להגיש את מסקנותיה, והיא קבעה כי שתי סיבות מרכזיות הובילו לקריסת המבנה: כשל הנדסי שכלל חולשה של שלד המבנה, וכן פיצוץ נפחי שנגרם כנראה מדליפת גז", אמר היום בשיחה עם עיתונאים אלוף (במיל') אבולעפיה, ראש ועדת החקירה המחודשת. לדבריו, "תחקיר משמעותי של העיתונאי רונן ברגמן על נסיבות האסון, כתבות נוספות ולחץ המשפחות השכולות הוביל לפתיחה מחדש של חקירת האירוע - ביוזמה של ראש השב"כ רונן בר, שהקים צוותי חקירה חדשים".
11 צפייה בגלריה
שער "ידיעות אחרונות" בבוקר שאחרי האסון, 12.11.1982, עם הכותרת "חבלה מתוחכמת או פיצוץ גז"
משפחות הנספים והפצועים נאבקו במשך שנים כדי לחשוף את האמת. לטענתן, ולטענת גורמים רבים בצבא ובקהילת המודיעין, שנחשפו בסדרת תחקירים - האסון אכן אירע כתוצאה ממכונית תופת. עד אותם ימים, אירוע טרור מסוג זה היה דבר לא מוכר, ובכירים במערכת הביטחון חששו שתידבק בהם האחריות לאסון. לדברי בכיר בשב"כ, "הרמטכ"ל איתן הבין ודאי מהר מאוד שאם זה פיגוע, זה עלול לעלות לו במשרה. עם ישראל לא היה מדלג על אסון כזה".
לפני כששנתיים החליט ראש השב"כ רונן בר להפוך את החלטות כל קודמיו, שהמשיכו לטעון בלהט כי מדובר בתקלה בלבד, והקים צוות בדיקה שיבדוק האם יש מקום להקמתה מחדש של ועדת החקירה. הצוות הגיע תוך זמן קצר ל"הערכות חדות"- הוא לא התבקש למסור מסקנות - כך לפי גורם הבקיא בעבודתו, כי מדובר על פיגוע ועלה חשש לטיוח הנושא. בעקבות הדברים הללו, בשנה שעברה החליטו בצה"ל, בשב"כ ובמשטרת ישראל להקים ועדת חקירה רשמית מחודשת לאסון, זאת בעקבות "ממצאים חדשים, שלא עמדו בפני ועדת זורע והפרקליט הצבאי הראשי באותה עת, שמחזקים את האפשרות שקריסת המבנה נגרמה כתוצאה מפיגוע חבלני". ההחלטה לבחון מחדש את אסון צור התקבלה בעקבות שורה של תחקירים שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet.
כתבנו רונן ברגמן חשף בשבוע שעבר כי הוועדה סיימה את כתיבת דוח הסיכום שלה, שמסקנותיו הוגדרו כ"דרמטיות" ומרעישות. גורמים בקהילת המודיעין שעיינו בדוח בחומרי התחקיר של הוועדה אומרים כי "הוא הם כוללים ממצאים מסעירים לא רק באשר לסיבה לטרגדיה, אלא גם באשר לטיוח שלה והמחיר של אותו טיוח - אסון צור השני".
נזכיר, כי האסון השני התרחש כשנה לאחר מכן, אז כבר לא הוטל ספק בכך שמכונית תופת שהתפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומג"ב - היא שגרמה למותם של 59 בני אדם - 28 חללי כוחות הביטחון ו-31 עצירים לבנונים. גורמים בכירים הבקיאים בעבודת הוועדה אומרים כי היא איששה באופן מוחלט לא רק את מסקנות התחקיר כי מדובר בפיגוע, אלא גם את המסקנה העגומה כי לו הייתה הוועדה מגיעה למסקנות הנכונות, היה ניתן למנוע את האסון השני.
11 צפייה בגלריה
חילוץ הפצועים באסון. "קשה לחקור אירוע שקרה בשטח אויב לפני 40 שנה"
(SHUVITZ MIKI לע"מ)
ש' ואבולעפיה הזכירו כי אחרי הגשת מסקנות ועדת זורע, נפתחה גם חקירת מצ"ח שנמשכה שבועות ארוכים, וכללה איסוף עדויות רבות וממצאים מהזירה. בניגוד למסקנות הוועדה, חוקרי מצ"ח העלו אפשרות ממשית שיתכן כי מדובר בפיגוע ולא בתאונה.
אבולעפיה סיפר כי "לחוקרים היו חלקי רכבים שוועדת זורע לא הספיקה לבדוק וכן עדים רבים, ביניהם לבנונים, שהוועדה לא תשאלה. למרות שחקירת מצ"ח הטילה ספקות משמעותיים באפשרות של פיצוץ בלוני הגז - הפרקליט הצבאי שקיבל את תוצאות החקירה העדיף לאמץ את מסקנות ועדת זורע - וקבע שהסיכוי לפיגוע הוא קלוש".
יש לציין כי ועדת זורע כתבה במסקנותיה כי חלק מיסודות הבניין נפגעו שלוש שנים קודם לאסון, בתקיפה של חיל הים באמצעות טיל גבריאל שנשא 70 ק"ג של חומר נפץ. הפגיעה כנראה השפיעה על היציבות שלו, אולם בפועל לא הקריסה את עמודי הבניין.
ש' מהשב"כ סיפרה: "זו מלאכה קשה וצפופה לחקור אירוע שקרה בשטח אויב לפני ארבע עשורים. רוב העדים כבר אינם בין החיים, ועדיין נדרש דיוק גבוה כדי להגיע לחקר האמת. השתמשנו בידע רב שנצבר במשטרה בחקירות של פיגועי התופת בשנות התשעים, שישראל לא ידעה ולא הכירה בשנות השמונים".
11 צפייה בגלריה
"היו להם רסיסי מידע, וצה"ל היה אז על אדמת אויב". אלוף (במיל') מאיר זורע
( צילום: ראובן יהודאי משרד הביטחון)
"שילבנו שיטות מתקדמות וטכנולוגיות חקירה שלא היו קיימות בעבר, לצד חזרה לאלפי עדויות ותמונות שנלקחו אז בזירה, יצירת הדמיות מתקדמות ושחזורים ממוחשבים," המשיכה ש'. "נעזרנו בפורנזיקה, וניתחנו מחדש כיצד נפגעו רוב הגופות, בסיוע המכון לרפואה משפטית. גילינו שרוב הפגיעות תוצאה של הדף ורסיסים מפיצוץ נפחי או מחומר נפץ מרסק. מדובר בחיבור בין המון קצוות חוט", אמרה.
אחד מקצוות החוט המרכזיים נגע לחלקי "הגופה ה-78", שאותרה בהריסות הבניין. למרות שלא היו נעדרים באסון, צוות של יחידת איתור נעדרים (אית"ן) מאגף כוח אדם בצה"ל נרתם לפענח את התעלומה. אנשי היחידה מצאו חלקי גופה - והעבירו אותה לבדיקה פתולוגית. כבר בשנה שאחרי האסון קבעו במערכת הביטחון שגופה זו "אינה מזוהה", אך העדיפו להשאיר את אותה תחת סימן שאלה, וממצאי יחידת אית"ן לגביה לא הועברו, מטבע הדברים, לוועדת זורע החפוזה.
"הפיגוע היה ביום חמישי בבוקר, וכבר בשעות אחר הצהריים העביר צה"ל את גופותיהם של 15 העצירים הלבנונים לצלב האדום". הסביר אבולעפיה. "הגענו למסקנה שהגופה שייכת למחבל המתאבד שביצע את הפיגוע". הוא ציין כי "בהמשך, קראו רחוב על שמו בטהרן. רחוב אחמד קסיר. חיזבאללה גם הוא מציין את יום הפיגוע, 11.11, כ'יום השהיד' על שמו של המחבל המתאבד הראשון. חשוב לזכור שאז לא הייתה מודעות בישראל למחבלים מתאבדים, זה לא היה דבר שקיים", הדגיש.
יחד עם זאת, אבולעפיה נשאל על ידי ynet ו"ידיעות אחרונות" אם הייתה היערכות של הצבא לשימוש ברכבים ככלי נשק בדרום לבנון, והוא והודה כי "הבדיקות שקיימנו על המודיעין שהיה לצבא בזמן אמת - אכן העלו כי היו התרעות, כלליות אמנם, לפיגועים עם מכוניות תופת. זו תופעה שכבר אז הייתה קיימת, אבל לא עם מחבלים מתאבדים".
11 צפייה בגלריה
אלוף (במיל') אמיר אבולעפיה, ראש הוועדה. "איראן הודיעה רשמית שהיא עומדת מאחורי הפיגוע"
(צילום: מוטי קמחי )
החקירה המחודשת נעזרה בהדגמות הבניין שקרס, על בסיס שרטוטיו המקוריים וחקירתו ההנדסית על ידי צוותים מומחים מהטכניון מהאוניברסיטה העברית. המומחים שלחו את הממצאים לניתוח מחדש, ועיבדו אותם בשני מכוני חקירה שונים - כדי לחזק את מהימנות התוצאות. כתוצאה מהאנליזות שביצעו לבניין, לפני ובמהלך הקריסה, ובאמצעות ראיות נוספות שבדקו מחדש, החוקרים המומחים הגיעו לתמונת העובדות הבאה:
המחבל אחמד קסיר הגיע בשעת בוקר מוקדמת מכיוון צפון, מכיוון כביש צידון-צור, עם מכונית לבנה מסוג פיג'ו 504, שיוצרה בצרפת. ברכבו הקטן היה מטען חבלה במשקל 50 ק"ג, ולצידו כמה בלוני גז. המחבל זיהה כניסה לקומת הקרקע של הבניין הצה"לי הגדול, ששימשה כסדנה לתיקון מכוניות. קסיר דהר עם רכבו לתוך הקומה הראשונה, ללא הפרעה.
"שמענו רעש של מנוע חזק של מכונית, ממש רייס", העיד לאחר מכן אחד מניצולי האסון שעמד ברחוב. "חייל שעמד לידי התריע על כך שהוא מבחין במשהו מוזר, אבל לפני שהוא הספיק להשלים את המשפט כבר היה פיצוץ". ארבעת עמודי התווך של הבניין קרסו מיד, ואוטובוס חיילים שהיה באזור עף ממקומו כתוצאה מההדף הגדול. לאחר מכן, מנוע הפיג'ו נמצא שלם לגמרי, במרחק עשרות מטרים מהבניין.
11 צפייה בגלריה
"בשנות ה-80 לא ידעו להגיד שזו תוצאה של חומר נפץ". פינוי ההריסות אחרי האסון
(צילום: יוסי רוט, לע"מ)
המומחים בדקו אלמנט קריטי נוסף שלא נלקח בחשבון בזמן אמת: מה היה צבע להבות האש והעשן שראו הניצולים בשניות הראשונות של הפיצוץ. הם נעזרו גם בתכונות מסוימות שהיו לפיגועי התופת בשנות ה-90, כמו ריח. החוקרים השוו בין האסון בצור לבין נתונים ועדויות מגל הפיגועים הקטלני שהכה בישראל עשור מאוחר יותר, והגיעו למסקנה שחלק ממיכלי הגז שהיו בבניין אכן התפוצצו ותרמו לתוצאה הקשה של האסון - אך עיקר הפיצוץ נגרם ממכונית התופת.
"היו שם מכוניות מרוסקות, ובשנות ה-80 לא ידעו להגיד שזה נגרם כתוצאה מפיצוץ חומר נפץ", הסביר אבולעפיה. "בסדנת הרכב של בניין הממשל הצבאי לא היו מכוניות מסוג פיג'ו 504, אלא בעיקר רכבים צבאיים כמו קומנדקרים. לא עסקנו בסוגיית התנהלות המבצעית של הכוחות אז". האלוף במילואים הזכיר נתון מדהים נוסף שבו נעזר: כבר בדצמבר 1982 פרסם עיתון ירדני ידיעה על כך שהפיגוע נגרם על ידי "מחבל מתאבד עם מכונית תופת".
אבולעפיה הוסיף עוד כי "בחלוף השנים איראן הודיעה רשמית שהיא עומדת מאחורי הפיגוע, וכבר בשנים שאחריו הצטברו ידיעות מודיעיניות שמחבלים מדרום לבנון ביצעו אותו. אין לנו ידיעה ברורה אם חיזבאללה, שהיה אז ארגון טרור בראשית דרכו, או ארגון 'אמל' הם אלה שביצעו את הפיגוע, ועד היום שניהם 'רבים' על קבלת האחריות. אנחנו כן יודעים שעימאד מורנייה היה מעורב". ש' אמרה: "ידענו שאנו ניגשים לפתוח פצע ישן עם ממצאים נפיצים, ולכן עשינו זאת בחרדת קודש כלפי המשפחות השכולות ומתוך כבוד לגורמים שתיחקרו את האסון".
11 צפייה בגלריה
"עברנו על כל פסיק מוועדת זורע". תחקיר "ידיעות אחרונות" מ-2020.
(מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)
על הטענות לטיוח אמר אבולעפיה: "עברנו על כל פסיק מדוח ועדת זורע, ואנחנו יכולים להבין בדיעבד כיצד הם הגיעו למסקנה שלהם אז. היו להם רסיסי מידע ואני לא יודע להגיד היום אם היה טיוח או לא. ללא ספק עדיין נותרו ספקות ושאלות טובות". ש' הוסיפה כי "לא מצאנו ממצאים לטאטוא מתחת לשולחן מצד ועדת זורע. הוועדה שלהם בדקה גם את האפשרות לפיגוע, ולא נראה לי שהייתה אז התחמקות מחקר האפשרות הזו. צריך לזכור שצה"ל היה אז בחודש החמישי לנוכחותו על אדמת אויב".
שנה אחרי אסון צור הראשון, אירעו שני אירועים דומים. באפריל 1983 שתי משאיות תופת פרצו אל תוך בסיס הכוח הרב לאומי בביירות, התפוצצו והרגו 305 אנשים - 241 אמריקנים, 58 צרפתים ו-6 לבנונים. "אסון צור השני" התרחש כאמור בנובמבר של אותה שנה, אז כבר לא הוטל ספק בכך שמכונית תופת התפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומג"ב.
"הוועדה המליצה, כי מעתה ואילך, ההתייחסות לאירוע טרגי זה תהיה כאל אירוע שנגרם מפעילות חבלנית עוינת", צוין במכתב הסיכום. "יודגש כי אין במסקנות הוועדה כדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו. ועדת זורע נדרשה לפעול בתוך פרק זמן קצר בלבד, ואז לא הייתה היכרות עם איום 'המחבל המתאבד', והפלגים השיעים בלבנון לא נתפסו כאיום משמעותי. אסון צור הוא אירוע מצער וכואב בכל קנה מידה, ומיצוי חקר האירוע הוא בעל חשיבות רבה. כוחות הביטחון משתתפים בצערן של המשפחות השכולות ושל נפגעי האסון, וימשיכו ללוותן".
פורסם לראשונה: 19:27, 03.07.24
