מזה שני עשורים מתבוססת החברה הערבית בדמה ולקראת הבחירות המוניציפליות מופנה הזרקור לאיום המוחשי המופנה כלפי ראשי רשויות ומועמדים למועצות המקומיות. סכנת החיים מצד עבריינים וארגוני פשיעה מרחפת מעל ראשיהם כפי שהיא מרחפת מעל כלל הציבור הערבי בישראל. וזה לא נגמר בהם. קבלנים חוששים להתמודד על מכרזים בערים ובכפרים כי מי שזוכה - או שיחויב לשלם דמי סחיטה (מה שיחייב אותו לחסוך באיכות העבודה), או שייאלץ להעביר את הפרויקט ל"קבלני משנה". כך או אחרת, הציבור ישלם את מחיר הפרוטקשן בטיב העבודה. ידוע לי על מקרה ברשות מקומית ערבית שבה הושקעו לפני כמה שנים מיליוני שקלים בסלילת כביש באורך כשלושה קילומטרים, אבל עם הגשם הראשון נסחפה כל שכבת האספלט שלו.
המתקפה על פוליטיקאים ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות משתלבת בימים אלה עם מגפת הפשיעה והרצח בכלל החברה הערבית. תוך כמה ימים נרצחו מנכ"ל עיריית טירה, עבד אלרחמן קשוע ומועמד לבחירות מאבו סנאן, גאזי סעב, ונפצע מוסעב דוכאן, מועמד לראשות עיריית נצרת. קשה לעקוב אחר קצב אירועי הירי אך דבר אחד ברור: ככל שהמרחב הציבורי הערבי נמצא מחוץ לכיסוי של רשויות האכיפה, וככל שגדל תיאבון ארגוני הפשיעה, כך יתרחבו תופעות הסחיטה, האיום והרצח.
שמעתי את זעקות השבר בנאומו של ראש עיריית טירה מאמון עבד אל-חי בשבת בהפגנה בתל אביב. הוא דיבר מדם לבו והפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה והשר לביטחון פנים. "ברחובות שלנו זורם דם והממשלה מפרקת את המשטרה, עוצרת תקציבים שאמורים להגיע לחינוך ורודפת עסקים מתוקף חוק קמיניץ", אמר. "לאן אתה מגיע עם הדבר הזה? עשרות אלפי תושבים הולכים לשוק האבטלה שמשמעותה חיזוק ארגוני הפשיעה".
הממשלה הקודמת שמה לעצמה למטרה את מיגור הפשיעה. לשם כך היא הקצתה כ-2.2 מיליארד שקל לתוספת תקנים ייעודית למשטרה, תוכנית עבור נוער בסיכון, שיקום עבריינים, שיטור עירוני ועוד. היא הקימה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט. ח"כ יואב סגלוביץ' הופקד על יישום התוכנית שהחלה להתחקות אחר מקורות המימון של ארגוני הפשיעה וייבושם. התוכנית הניבה לא מעט תוצאות חיוביות עד שממשלת נתניהו-בן גביר זנחה אותה. לסגלוביץ' לא מונה מחליף, ועדת השרים התפרקה, זרועות האכיפה שפעלו בהרמוניה ובתיאום התפוגגו כלא היו והמשטרה נותרה בודדה במערכה. השטח הופקר.
במצב שנוצר, ומאחר שתקווה או פתרון לגל האלימות לא נראים באופק, על ראשי הרשויות הערביות לעשות שימוש בנשק יום הדין: להתפטר לאלתר ולהחזיר את המפתחות לממשלה. אכן, זה צעד קיצוני, אבל אם הביטחון האישי של הציבור ששלח אותם חשוב להם, יהיה עליהם להקריב את תפקידיהם ומעמדם למענו. אין שום חוק המחייב אותם להמשיך בתפקיד כשחייהם וחיי תושביהם מצויים על קרן הצבי.
עו"ד שקיב עליפעולה כזאת תחייב את המדינה למנות ועדות קרואות יהודיות לכל יישוב ויישוב. יש לי יסוד להאמין שבמצב זה, ואם וכאשר הדם בסכנה יהיה יהודי, שבישראל יקר יותר מחיי ערבים, תצא הממשלה מגדרה בכדי לגונן עליהם. כל אירוע ירי יוגדר אוטומטית כטרור לאומני המצדיק התגייסות טוטאלית של כל מנגנוני הביטחון. גם ארגוני הפשיעה יודעים שישראל תעשה שמיניות באוויר כדי ללכוד ערבי המסכן חיים של יהודים, ולכן גם הם יקחו צעד אחורה. ראינו זאת אחרי אירועי שומר חומות כשלפתע – מי היה מאמין - נתפסו עשרות ערבים והועמדו לדין.
מצבים קשים מחייבים צעדים קשים יותר, ומצבים היסטריים מחייבים צעדים היסטוריים. אין פתרונות קסם קלים. אם במשך 20 שנה מתבוסס הרחוב הערבי בדמו והאלימות גואה מיום ליום, לא נותרה בידי ראשי הרשויות תחמושת יעילה אחרת למעט התפטרותם והעברת האחריות על הביטחון האישי לידי הממשלה.
- עו"ד שקיב עלי הוא אקטיביסט העוסק בחברה הערבית והדרוזית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
