שנתיים לאחר שיועצי נתניהו נחקרו בחשד שהיו מעורבים בהטרדת עד מדינה במשפט נתניהו והלינו על כך שהמשטרה ערכה חיפוש לא חוקי בטלפונים הניידים שלהם, בית המשפט העליון הודיע היום (שלישי) כי על אף הפגמים בהתנהלות המשטרה - עליה מתח ביקורת קשה - ניתן לערוך חיפוש ממוקד במכשירים.
העליון קבע כי על אף החיפוש הראשוני בטלפון של היועץ יונתן אוריך בוצע ללא צו ובניגוד לדין, לאחר בחינה של מכלול השיקולים, אין הצדקה לדחיית הבקשות לחיפוש בטלפון. "תוצאה זו אין בה כדי לגרוע מן הפסול בהתנהלות הרשות החוקרת בעניינו של אוריך", כתבו השופטים והבהירו שהם מצפים שמקרים דומים לא יתרחשו בעתיד.
עם פרסום ההחלטה, קבעו שמונה השופטים (כשהשופט יוסף אלרון בדעת מיעוט) את אמות המידה שיש לעמוד בהן כדי להבטיח את מידתיות הפגיעה בפרטיות לצורכי חקירה, ודחקו בכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה: "ויפה שעה אחת קודם", צוין. עוד נקבע כי חיפוש בלתי-חוקי שביצעו גורמי החקירה במחשב או בטלפון חכם הוא שיקול שיש להתחשב כשמגישים בקשה לצו חיפוש באותו מכשיר בהמשך החקירה, אך רק במקרים חריגים ונדירים שיקול זה יהווה שיקול בלעדי לדחיית הבקשה.
בפרקליטות מסרו בתגובה כי "בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קיבל היום ברוב דעות את עיקרי עמדת המדינה, המאפשרת לרשויות האכיפה להמשיך לקיים חקירות פליליות אפקטיביות, כאשר ככלל טענות לפגמים שנפלו בחקירה ייבחנו לאחר סיום החקירה, ולא במהלכה. החלטת ביהמ"ש תאפשר לרשויות החקירה השונות להמשיך ולפעול על מנת להגיע לחקר האמת. עם זאת, הפרקליטות, כמו גם כלל רשויות האכיפה, מחויבת להמשיך לפעול על מנת לשפר ולטייב את הליכי החקירה השונים, ובכללם החיפוש והחדירה לחומרי המחשב, תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בתקינותם של הליכים אלה ובזכויות החשוד להליך הוגן ולפרטיות".
מנגד, עורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין, מאיר ארנפלד ונועה מילשטיין, שמייצגים את עופר גולן, יוסי שלום, ישראל איינהורן ויונתן אוריך מסרו בתגובה: "החלטת העליון בעניין אוריך וגולן שינתה לחלוטין את זכויות האזרח ואת התנהלות מערכת המשפט. המאבק הציבורי שניהלנו קבע מסמרות ברזל בחוק הישראלי, ושינה מהיסוד את דרך ההתייחסות והכללים בנוגע לזכויות חשודים ונחקרים.
"בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, ביקר בחריפות את המשטרה וקבע לראשונה כללים ברורים לצמצום דריסת הרגל הגסה של זכויות חשודים ונחקרים, שהייתה נהוגה ע"י רשויות האכיפה עד היום. כל שופטי ההרכב אימצו את עמדתנו העקרונית כי יש לשקול פגמים בחקירה בעת בקשות לחדור לטלפונים ניידים, וכי במקרים המתאימים מדובר בשיקול מכריע. מדובר בהישג חסר תקדים עקרוני ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל, ועבור מי שסוגיית הפרטיות יקרה לו. עם זאת, מצער שבית המשפט בחר שלא לאמץ את מסקנתו של כבוד השופט אלרון וליישם את החלטתו גם במקרה של אוריך וגולן".
הסוגייה החלה עוד באוגוסט 2019, כשמכונית מצוידת ברמקולים הוצבה בתקופת הבחירות מחוץ לביתו של שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מדינה במשפט נתניהו, כשמתוכה בקעו קריאות על עדותו: "פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך? מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד".
המשטרה פתחה בחקירה והגיעה למסקנה שהמכונית קשורה לבכירים ביותר בקמפיין הליכוד. בשל כך נפתחה חקירה פלילית בחשד למעורבות בהטרדת עד נגד ארבעה מעורבים: עופר גולן, דובר משפחת נתניהו, והיועצים יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן.
הרכב שהוצב מחוץ לביתו של פילבר
החקירה המשטרתית שכללה חיפוש ממוקד בטלפונים של המעורבים עדיין מתנהלת, בעוד היועצים טוענים כי החיפוש לא היה חוקי, ופגע בזכויותיהם. כעת החקירה תלויה בפרקליטות שמתעכבת כל עוד העליון לא הכריע בסוגיה העקרונית.
ביולי האחרון, הרכב של תשעה שופטים (אסתר חיות, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון) דן בסוגיית חוקיות החיפוש בטלפונים הניידים של היועצים במסגרת חקירה. בהחלטה הקודמת של העליון נדחה הערעור של שניים מהיועצים שמחו על החלטת בית משפט המחוזי בת"א. המחוזי היה זה שקבע כי ניתן לאשר חיפוש ממוקד בטלפונים במסגרת החקירה.
במהלך הדיון בעליון, טענו נציגי היועצים, בהם סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד, כי החיפוש נעשה בצורה בלתי חוקית - ללא צו חיפוש וללא ידיעתו של הנחקר שזכותו לסרב לחיפוש. "לא יכול להיות שביהמ"ש יתעלם מפגיעה מהותית קשה מאוד מהזכות להליך הוגן גם בשלב החקירה", טען חדד. בית המשפט מדבר בשורת החלטות על הטלפון הסלולורי כמקום הסודי ביותר מחוץ לגוף האדם. בחדר החקירות לא אומרים לו (לעופר גולן) מה מטרת החקירה, והדבר הראשון שאומרים לו זה 'תביא את הטלפון שלך'. הוא אומר שהוא ברכב ואז סגן ניצב מחפש לו ברכב תופס את הטלפון וחוזר פנימה. פקד מבקשת ממנו לעיין בנייד בלי שהיא מגלה לו שמותר לו לסרב והוא לא יעמוד לחובתו".
חדד סיפר כי רק יממה לאחר שפנו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, הגיעה המשטרה עם בקשה לצו חיפוש מבית המשפט. "בבקשה אין רמז רחוק שהייתה חדירה לא חוקית כבר ארבע פעמים", אמר הסנגור.
ההחלטה של העליון בסוגיה הספציפית עשויה להשליך על הסוגיה העקרונית של חיפושים ממוקדים בניידים של חשודים אחרים, והדיון עסק בעתירה נוספת, שגם היא קשורה לסוגיית חוקיות חיפוש המידע במחשבים וניידים. עורכת הדין נעמי גרנות מפרקליטות המדינה, הביעה חשש בדיון כי שינוי בהלכה (בסוגיית החיפוש) "יסכל את הליך החקירה בישראל ולא יאפשר הליך חקירה כמו שצריך, מהיר וחשאי, ולמעשה יסכל אפקטיביות של כל חקירה פלילית בישראל".
מהסניגוריה הציבורית נמסר בתגובה להחלטת בית המשפט העליון: "הסניגוריה הציבורית הצטרפה להליך כידיד בית משפט מכיוון שמדובר בסוגיות עקרוניות הנוגעות לחקירות של עשרות אלפי אזרחים. בית משפט קיבל את טענות הסניגוריה הציבורית שעל פיהן יש לקבוע איזונים ובלמים לגבי בקשות לצווי חיפוש לטלפונים ניידים אשר יאפשרו לבית המשפט למלא את חובתו בהגנה על זכויות הפרט".
