מאז החלה המלחמה לפני יותר משלושה שבועות, הלימודים ברחבי הארץ מתקיימים במתכונת חלקית בלבד – וגם מפעל ההזנה של משרד החינוך צמצם את פעילותו. המשמעות מטרידה: רק 37% ממאות אלפי התלמידים שמקבלים ארוחה חמה מדי יום במסגרת מפעל ההזנה אכן מקבלים אותה כעת. מכיוון שאין סנכרון בין משרד החינוך לרווחה, לא ניתן לדעת מי מהתלמידים האלה זוכים למענה חלופי בימים אלה, ומי נאלץ להישאר רעב.
מפעל ההזנה של משרד החינוך תומך ב-462,500 תלמידים. "הוא נועד לסייע לילדים שלא מקבלים הזנה בבית, וחיים בחוסר ביטחון תזונתי", מסביר פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית, "אז בוודאי שגם כשבית הספר סגור צריך לדאוג להם. אי אפשר להפסיק לאכול משום שלוח השנה לא מסתדר עם המוסדות שדרכם מעבירים אוכל. הזנה של ילדים לא נועדה רק כדי שלא יהיו רעבים במהלך יום הלימודים, ולכן בעולם יש תמיכה רצופה גם בימים שבהם בתי הספר סגורים".
בשנים האחרונות נרשמה ביקורת חריפה על משרד החינוך, כיוון שהוא לא מפעיל חלופה למפעל ההזנה בזמנים שבהם בתי הספר לא פועלים – כמו בתקופת הקורונה ובימי החופש הגדול. כאמור, גם בשלושת השבועות שחלפו מפרוץ המלחמה צמצם המפעל משמעותית את פעילותו, וילדים ובני נוער רבים עלולים להישאר רעבים כתוצאה מכך.
קול רבני לזכויות אדם, ביחד עם הפורום למאבק בעוני וארגונים נוספים, פנו השבוע בדחיפות לשרי החינוך והרווחה, וקראו למצוא פתרון חלופי. לדבריהם, חלק מהילדים מגיעים ממשפחות שידועות ומוכרות ואף כלולות במיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה. הם מציינים כי רק ביישובים אשקלון, אשדוד, באר שבע ורהט, מדובר בלמעלה מ-5,000 ילדים.
הארגונים קראו לשרים להעביר את הכספים המיועדים לארוחות לילדים הללו באמצעות כרטיסים נטענים לרכישת מזון, שיועברו להורים. לדבריהם, לאחר אישור העברת הסכום ממשרד החינוך למיזם לביטחון תזונתי במשרד רווחה, בתוך 24 שעות ניתן יהיה להטעין את הכסף בכרטיס המצוי בידי המשפחה – ובכך לאפשר לילדים לקבל את התזונה הדרושה להם.
"ממש כמו במשבר הקורונה, שוב המשפחות המוחלשות, וביתר שאת הילדים, משלמים את המחיר הכפול של היעדר מענה ממשלתי מספק לחוסר ביטחון תזונתי והיעדר מסגרת לימודים מלאה לכולם, ובשל כך גם להיעדר מענה שיבטיח את נגישותם לאוכל מספק ומזין", אומרת עו"ד בקי כהן-קשת, מנהלת מחלקת צדק חברתי בארגון קול רבני לזכויות אדם. "לכן פנינו לשרים והצגנו פתרון נקודתי המציע לעשות שימוש במשאבים קיימים של המדינה ובידע המצוי בידיה, כדי להגיע לאוכלוסיות הללו. מדובר במענה שאפשר לבצע אותו באופן מיידי ובכך לתת מענה לצורך קריטי - ואנו קוראים למדינה לאמצו בדחיפות".
לדבריה קיימים אזורים בהם לא בית ספר כלל לא פועלים, ואזורים עם פתרונות מיגון חלקיים, בהם לומדים רק בחלק מהכיתות או בחלק מהימים. כך למשל לילדי החינוך המיוחד אין היום הסעות, ויש שעות חלקיות של לימודים, בעוד בחלק מהמקומות מתקיימים לימודים ללא צהרונים. במקומות מסוימים כן פועלים מעונות, אבל כיוון שלא ניתן להכניס את כולם בזמן לממ"ד, הפעילות מתאפשרת רק עם ההורים.
"בכל המקרים הללו, הילדים לא מקבלים מזון. הבעיה נרחבת, אבל ניתן לספק פתרון חלקי עבור משפחות שכבר מוכרות ברווחה – לאתר אותן ולהוסיף סכום שייטען לכרטיס, ושהן זכאיות לו ממילא", אומרת כהן-קשת. "קיים למשל מצב שבו ישנם ילדים שברוב הימים מקבלים רק בבית בספר ארוחה חמה מלאה. במפעל ההזנה יש כל יום פרי, והיום עם עליית מחירי הפירות המון משפחות פשוט לא קונות פירות. לאחר שהמלחמה תסתיים נדרש לגבש מענים ממשלתיים נרחבים, ועד אז – מוכרחים לספק לילדים הללו את הביטחון התזונתי לו הם זכאים".
ממשרד החינוך נמסר כי בהתאם למדיניות המשרד, ההחלטה על קיום הלימודים במסגרות נתונה בידי הרשות המקומית, בכפוף לאישור פיקוד העורף. לאור מדיניות זאת, על אף שרוב בתי הספר פתחו את שעריהן ללמידה פיזית, רק חלק מהתלמידים חזרו ללמידה במסגרות וליום לימודים מלא. לפיכך, רק כ-37% מהתלמידים מקבלים הזנה בשלב זה (מתוך הפוטנציאל המלא של התלמידים שמקבלים הזנה).
