עשרות בני אדם נהרגו בימים האחרונים בגבול של קירגיזסטן וטג'יקיסטן – שתי מדינות שנמצאות במרכז אסיה ובעבר היו חלק מברית המועצות. משרד החוץ הרוסי הציע לנהל שיחות עם שתי המדינות, וקרא להן לנקוט צעדים דחופים כדי להפסיק את הלחימה ולמצוא פתרון למשבר.
לקירגיזסטן וטג'יקיסטן יש גבול באורך של 970 ק"מ, שכמעט חצי ממנו נתון למחלוקת. שורשי הסכסוך הטריטוריאלי הממושך הוא בימי ברית המועצות, כשמוסקבה ניסתה לחלק את האזור בין קבוצות אתניות שונות, שחלק מהיישובים שלהן היו בקרבת ריכוזים של קבוצות אחרות. לאורך השנים פרצו עימותים בגבול קירגיזסטן-טג'יקיסטן. באפריל 2021 נהרגו יותר מ-50 בני אדם במהומות בגבול, שהעלו חשש מעימות נרחב.
ביום רביעי החל סבב נוסף, כאשר כל מדינה האשימה את שכנתה בהפגזות יישובים הסמוכים לגבול ובירי לעבר מוצבים צבאיים. אתמול חלה הסלמה, וקירגיזסטן דיווחה שלפחות 24 מאזרחיה נהרגו ועוד 122 נפצעו במחוז בטקן בדרום המדינה. היא ציינה שכ-137,000 איש פונו מאזור הסכסוך. אתמול (שבת) לא דווח על נפגעים נוספים, אך לטענת קירגיזסטן הכוחות של שכנתה הפגיזו מוצבים בגבול.
טג'יקיסטן לא ציינה כמה אזרחים נהרגו בירי של צבא קירגיזסטן, אך לפי כוחות הביטחון שלה במהלך השבוע נהרגו 30 בני אדם – כולל 15 איש שהיו במסגד במחוז סוגד שהופצץ על-ידי מל"ט של קירגיזסטן. טג'יקיסטן טענה שקירגיזסטן מרכזת כוחות וציוד צבאי לאורך הגבול ומתכוננת ל"פרובוקציות".
בשתי המדינות יש בסיסים של הצבא הרוסי, והן חברות בארגונים ביטחוניים וכלכליים בינלאומיים שרוסיה עומדת בראשותם. מנהיגי המדינות נפגשו השבוע בכנס באוזבקיסטן של "ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה" (SCO) – ארגון בינלאומי שבו חברות גם רוסיה וסין. בסוף השבוע ניסו בכירים ביטחוניים משתי המדינות לחדש את הפסקת האש.
ביום שלישי התחדשו גם הקרבות בין ארמניה לאזרבייג'ן – שגם הן היו בעבר חלק מברית המועצות. בקרבות בין לוחמים משתי המדינות בקווקז נהרגו יותר מ-200 בני אדם: סבב הלחימה שקטע את הפסקת האש היה הקשה ביותר מאז המלחמה בין הצדדים ב-2020. גם כאן הסיבה לסכסוך היא טריטוריאלית: השליטה בחבל נגורנו-קרבאך.
ביום רביעי סוכם לחדש את הפסקת האש בין הכוחות הארמניים לאזריים, ברקע הניסיונות של מוסקבה לתווך בין הצדדים ולהביא לרגיעה. לפני הפסקת האש ביקשה ארמניה מהקרמלין להעניק לה סיוע צבאי, והעמידה את הקרמלין בסיטואציה מורכבת: מוסקבה שואפת לשמור על יחסים הדוקים עם ארמניה – שבה פועל בסיס צבא רוסי – וגם עם אזרבייג'ן, מדינה שעשירה במקורות אנרגיה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר אתמול שלרוסיה יש את "המשאבים" כדי לתווך בין הצדדים.
קרבות ממושכים בין קירגיזסטן לטג'יקיסטן, ובין אזרבייג'ן לארמניה, צפויים לגרום נזק לפוטין – שספג לאחרונה שורת תבוסות במלחמה באוקראינה. ב"ניוזוויק" נכתב כי מוסקבה אמנם מעוניינת לשמר את השפעתה על המדינות שבעבר היו חלק מברית המועצות, אך לצד זאת מצמצמת את מספר החיילים שלה באותן מדינות סובייטיות לשעבר – כדי לתגבר את הכוחות שלה באוקראינה.
"המכון לחקר המלחמה" (ISW) דיווח ביום חמישי כי מאז הפלישה לאוקראינה, הקרמלין מצמצם את מספר כוחותיו בבסיסים רוסיים במדינות סובייטיות לשעבר. לפי החוקרים בארה"ב המהלך צפוי "להחליש את ההשפעה הרוסית באותן מדינות". המכון הזכיר תחקיר של "רדיו אירופה החופשית" – כלי תקשורת שממומן על-ידי ארה"ב – שדיווח השבוע כי מאות חיילים רוסים שהיו בבסיס חיל אוויר בעיירה קאנט בקירגיזסטן נשלחו בחודשים האחרונים לאוקראינה. "המכון לחקר המלחמה" ציין כי בדיווח נוסף פורסם כי כ-1,500 חיילים רוסים נשלחו מבסיס בטג'יקיסטן לאוקראינה.
רוסיה, קירגיזסטן, טג'יקיסטן וארמניה הן ארבע מהחברות ב-CSTO – ארגון האמנה לביטחון משותף. סעיף 4 של האמנה קובע כי מתקפה נגד אחת החברות שקולה למתקפה נגד כלל החברות. בקרמלין מעדיפים להימנע מהתערבות צבאית ולכן שואפים לתווך בין המדינות הסובייטיות לשעבר ולמנוע הסלמה.
אלכסנדר קנייזב, פרשן לנעשה במרכז אסיה, התייחס לסכסוך בין קירגיזסטן וטג'יקיסטן ואמר שלא נראה שהצדדים מעוניינים לפתור את העימות בדרכי שלום. לדבריו, רק פקחי שלום חיצוניים יוכלו למנוע סכסוכים עתידיים, ולהכריז על האזור כשטח מפורז. בסיומו של סבב לחימה אחר בנובמבר 2020, כשארמניה ואזרבייג'ן חתמו על הסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, מוסקבה שלחה לאזור כ-2,000 חיילים כחלק מ"כוח לשמירת שלום".
פורסם לראשונה: 21:30, 17.09.22
