מחפשים את המדליף: ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, מינה צוות שיבדוק את הדלפת טיוטת פסק הדין בבג"ץ הסבירות. הצוות יכלול את מיכאל שפיצר, לשעבר מנהל בתי המשפט, חגי אבימור, ראש אגף חקירות בשב"כ בדימוס, איל דגן, ראש אגף חקירות בשב"כ בדימוס, והשופטת ד"ר קרן אזולאי, רשמת בית המשפט העליון.
לדברי פוגלמן, "כלל שופטי בית המשפט העליון תומכים בהקמת צוות הבדיקה". הצוות יחל עבודתו באופן מיידי והוא מתבקש להגיש את ממצאיו, ולכל הפחות להגיש דוח ביניים והמלצות ראשוניות, עד 1 במאי. בהתאם להמלצות הצוות וממצאיו, יוחלט על אופן המשך הטיפול בנושא.
בכתב המינוי לוועדה נאמר כי עליהם לבדוק את מכלול ההיבטים המערכתיים הנוגעים לגילוי מידע לשם גיבוש המלצות לנקיטת צעדים למניעת גילוי מידע האסור בגילוי בעתיד. פוגלמן מזכיר בכתב המינוי כי ב-27 בדצמבר 2023, ימים לפני פרסום פסק הדין ההיסטורי שבו הוחלט לפסול את ביטול עילת הסבירות, שהינה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, פורסם דיווח ובו "הדלפה" של חלקים מטיוטת פסק הדין.
"פרסום חלקים מטיוטות פסקי דין שטרם הושלמה כתיבתם הוא אירוע חמור", נכתב, "יש לעשות כל שניתן על מנת לברר את הדברים בהקדם לשם הפקת לקחים לעתיד. לפיכך, לאחר ששקלתי את הדברים לעומקם, בשל הדחיפות והנחיצות באיתור מהיר של הנסיבות המערכתיות אשר אפשרו את הוצאת המידע שפורסם ומידע דומה מסוג זה, ולשם גיבוש המלצות לפעולה בטווח הזמן הקרוב ובמבט צופה פני עתיד – אני ממנה בזאת צוות בדיקה".
פוגלמן הורה לצוות למפות את שיטות העבודה הפיזיות והטכנולוגיות בבית המשפט; את הפרצות האפשריות לדליפת מידע; ואת היקף הגורמים הנחשפים למידע כאמור, שבנסיבות אלה היה רחב. כמו כן, הצוות יבחן את השאלה האם ניתן לצמצם את מעגל הנחשפים למידע, להגביר את הפיקוח על אופן שמירתו ולטייב את תיעוד השימוש בו.
פוגלמן מכנה את תשאול השופטים "ריאיונות", ואמר כי "לצורך כך יקיים הצוות, בין היתר, ריאיונות עם שופטים ועובדים במערכת, וכן יהא רשאי לשמוע ולהסתייע בגורמים נוספים, לרבות מומחים בתחום הטכנולוגיה, ולבקש לקבל לעיונו כל חומר רלוונטי שעשוי לסייע לו בעבודתו".
השופט פוגלמן מבהיר שככל שבדיקת הצוות תעלה התנהגות שיש בה משום חשד לפלילים או לעבירת משמעת, על ידי גורם כזה או אחר, יפסיק הצוות את בירור ההתנהגות האמורה - ויעביר את הטיפול בממצאים הקונקרטיים לגביו לרשויות המוסמכות לכך על פי דין בהקדם האפשרי.
"העתק של כתב מינוי זה הועבר, טרם חתימתו, לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה, שהבהירה לאחר שקיבלה את עמדת פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, כי מבחינת מערכת אכיפת החוק אין מניעה לתחילת עבודת הצוות, בהתאם לכתב המינוי".
טיוטת פסק הדין הודלפה בסוף דצמבר האחרון, כמה ימים לפני פרסום פסק הדין. ברשות השופטת גינו את ההדלפה, והדגישו כי "כתיבת פסק הדין טרם הושלמה. אנו רואים בחומרה רבה הדלפות בלתי מוסמכות ולא נתייחס לכך. פסק הדין יפורסם לאחר שתושלם כתיבתו".
הדלפת טיוטה של פסיקת בית משפט עליון היא אירוע חריג ביותר, ולמעשה לא התרחשה בישראל, למעט מקרה דומה שבו דלפה החלטתה של ועדת השחרורים בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בתגובה להדלפה התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית בעתירה נגד ביטול עילת הסבירות, דרשה מהיועצת המשפטית לממשלה "לפתוח לאלתר בחקירה פלילית על הדלפת טיוטת פסק הדין, ולחקור את האיומים על נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות".
כמה ימים לאחר ההדלפה, כאמור, בית המשפט העליון הודיע על פסילת התיקון לחוק היסוד שביטל את השימוש בעילת הסבירות כלפי החלטות הדרג הנבחר. זו הפעם הראשונה שבית המשפט העליון התערב בחוק יסוד שהעבירה הממשלה, בצל הביקורת על תהליך חקיקתו ועל המחלוקת הרבה שהייתה סביבו.
החלטת השופטים התקבלה בדעת רוב של שמונה שופטים שפסקו בעד פסילת התיקון לחוק יסוד: השפיטה מול שבעה שופטים שפסקו נגד פסילת התיקון. השופטים שהיו בדעת רוב טענו כי התיקון לחוק היסוד "חורג מסמכותה המכוננת של הכנסת, ומשכך יש להכריז על בטלותו". לדברי הנשיאה בדימוס אסתר חיות, "נוסח התיקון של הכנסת קיצוני וחריג. התיקון מתייחס לכלל מובניה של עילת הסבירות, ומשכך הוא מונע התערבות גם בהחלטות שלטוניות מופרכות ובלתי סבירות בעליל, ככל שלא נפל בהן פגם מינהלי אחר".
