צפו במשדר הבוקר
מהמהפכה המשפטית הכוללת שתכננו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין נותר חוק אחד מרכזי, בנוסח מעודכן - אבל בייעוץ המשפטי אומרים כי גם אותו מתווה "מרוכך" לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יוביל לפוליטיזציה של מערכת המשפט, והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה צפויה לא להגן על סעיפים מרכזיים בו בפני בג"ץ. במקביל, המחאות נגד המהפכה המשפטית נמשכות והבוקר הפגינו מאות בתל אביב ובחיפה נגד כנסים שבהם משתתפים שרים.
הבוקר הפגינו מאות ברחבת הכניסה למרכז הקונגרסים בחיפה, שם מתקיימת ועידת המפרץ הבינלאומית לאזוריות 2023. המפגינים הניפו דגלי ישראל והרעישו באמצעות תופים, זמבורות וכלי מטבח. הם המתינו במקום לשרי הליכוד שבדרכם לכנס - ישראל כץ, עידית סילמן, מירי רגב וניר ברקת. במקביל, שדרות רוקח בתל אביב נחסמו לדקות ספורות ליד גני התערוכה בעקבות הפגנה של עשרות הורים ומנהלי בתי ספר נגד המהפכה המשפטית. במתחם האקספו הסמוך מתקיים כנס חינוך שבו אמור היה להשתתף שר החינוך יואב קיש.
אם התיקון לחוק יסוד: השפיטה בנוסע המעודכן אכן יאושר בקריאה שנייה ושלישית, יוגשו נגדו עתירות לבג"ץ - שלפי ההערכות צפוי לפסול את המתווה ברוב קולות. במקרה זה, מעריכים בכירים במערכת המשפט, הדבר עלול להוביל למשבר חוקתי וניהולי. לפי המתווה, הקואליציה תוכל לבחור בקולותיה שלה את שני השופטים הראשונים בכל כנסת, ונשיא בית המשפט העליון הבא צפוי להיבחר תוך כמה חודשים שלא על פי שיטת הוותק (הסניוריטי) כפי שהיה מאז קום המדינה - אלא על ידי נציגי הקואליציה.
הפגנה בחיפה נגד המהפכה המשפטית
(צילום: שמיר אלבז )
בחוות הדעת המפורטת שפרסמה היועמ"שית לפני חודש וחצי, כשעל הפרק הייתה תוכנית נתניהו-לוין המקורית, היא התייחסה לאפשרות שנציגי הקואליציה הם שיבחרו את השופטים וכתבה: "ההסדר המוצע מקנה בפועל שליטה לנציגי הממשלה והרוב הקואליציוני גם ברשות השופטת. ההסדר הזה יפגע באופן קשה בעצמאותה של הרשות השופטת ובאי-תלותה, כמו גם במקצועיות השפיטה".
כנהוג בחוות דעת חוקתיות, כתבה בהרב-מיארה את אותה חוות דעת בהתייעצות עם מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה - מתוך הערכה שיוגשו עתירות נגד החוק. היא הדגישה אז כי "שופטים אשר ייבחרו לכהונתם על-ידי נציגים הנמנים על הרוב הקואליציוני בלבד עלולים להיתפס בציבור כמי שאינם עצמאים וכשופטים 'מטעם'. לכך עלולה להיות השלכה על ההכרה בלגיטימיות של ההכרעה השיפוטית. אך מעבר לכך, תפקיד הוועדה לבחירת שופטים אינו מתמצה רק במינוי לתפקיד, אלא גם בהחלטה בדבר קידומו של שופט לערכאה גבוהה יותר. כאן החשש לתלות או למראית עין של תלות – משמעותי עוד יותר".
באותה חוות דעת התייחסה בהרב-מיארה גם להצעה לביטול שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא העליון, שיטה שלמעשה תתבטל אם המתווה החדש יאושר. "הדבר מעלה חשש מפני פגיעה בעצמאות השיפוטית", כתבה אז. "יש לתת את הדעת למראית העין ולחשש שעמדותיהם של שופטים בפסקי דין הדנים בנושאים רגישים לגביהם ישנה מחלוקת ציבורית ייתפסו בציבור ככאלה שנועדו לשאת חן בעיני נציגי הממשלה, כחלק מן 'המרוץ' לתפקיד הנשיא או סגן הנשיא".
"המתווה החדש מכניס פוליטיזציה מאוד גדולה לבתי המשפט". המשנה ליועמ"שית
(צילום: ערוץ כנסת)
את הסנונית הראשונה של עמדת היועצת המשפטית לממשלה שמענו אתמול מפי המשנה ליועצת לעניינים חוקתיים, אביטל סומפולינסקי, שנכחה בוועדת החוקה של הכנסת. "ההסדר מאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר ביחס לסמכויות השונות שהוקנו לנשיא", אמרה. יועמ"ש הוועדה, ד"ר גור בליי, ציין מנגד כי "ההגבלה של מינוי שני שופטים (בקדנציה) נותנת מענה לחשש של השתלטות על בית המשפט".
למרות שראשי הקואליציה כינו את המתווה "מרוכך", בצמרת המשפטית רואים בו מכה גדולה לעצמאות בית המשפט העליון, וחוששים שהוא יגרום לפוליטיזציה של בתי המשפט בכל הערכאות. גורמים משפטיים העריכו כי לפי הצעת המתווה החדש, תוך שנה וחצי יהיה רוב לשמרנים בבית המשפט העליון, עם פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר הקרוב, ושל השופט העליון עוזי פוגלמן בעוד כשנה. השלושה נחשבים כמנהיגי הזרם הליברלי בעליון, והם יוחלפו ככל הנראה בשופטים שמרנים.
שר המשפטים, יריב לוין, חותר להשלים את איוש הוועדה לבחירת שופטים עוד לפני פסח. על פי המתווה החדש, ההרכב ישונה, כך שבמקום תשעה חברים, יישבו בוועדה 11. הוועדה תשב בשני "כובעים" בהרכב מתחלף - ועדה לבחירת שופטים לעליון וועדה לבחירת שופטי שלום ומחוזי.
הרכב הוועדה למינוי שופטים לעליון ימנה לפיכך שלושה שופטי עליון (נשיאת העליון ועוד שני שופטים), שלושה שרים משלוש סיעות שונות, שלושה חברי קואליציה נוספים משלוש סיעות שונות ועוד שני חברי אופוזיציה מסיעות שונות. תבוטל נציגותם של שני חברי לשכת עורכי הדין בוועדה.
שני המינויים הראשונים יהיו בשליטת הקואליציה. בדרך זו ימונו שני שופטי עליון בכל קדנציה של קואליציה נבחרת. מעבר לשני המינויים הללו, יידרש רוב רגיל שיכלול בתוכו לפחות נציג אחד של השופטים ונציג אחד של האופוזיציה. זאת, "כדי למנוע השתלטות של הקואליציה על בית המשפט", כדברי רוטמן.
הרכב הוועדה שממנה שופטים לערכאות אחרות יכלול את נשיאת העליון, נשיא של בית משפט מחוזי שנבחר בידי כלל נשיאי המחוזי ונשיא של בית משפט שלום שנבחר בידי נשיאי השלום. כשהוועדה ממנה שופטים לערכאות אחרות הרוב הנדרש בה יהיה שבעה מתוך 11, כדי לייצר מצב שהקואליציה לבדה לא יכולה למנות שופט לשלום או למחוזי.
יו"ר הוועדה רוטמן אמר כי "יש צורך קריטי בתיקון מערכת המשפט, גיוון בית המשפט העליון והשבת אמון הציבור בו". לדבריו, "מטרת ההסדרים הללו היא שכמה יותר אנשים בישראל ירגישו שהעליון הוא שלהם. לא ניתן לחיות עם מציאות של בית משפט שמחזיק בכל כך הרבה סמכויות, שמשכפל עצמו ומייצר לנו שיבוטים של תפיסות עולם".
"עם כלל ההסדרים הצלחנו לרבע את המעגל, כך שהעם יוכל לבחור את השופטים אבל מאידך התייחסנו גם לחששות מניצול לרעה של כוח פוליטי מזדמן לשם השתלטות על בית המשפט", הוסיף רוטמן.
ד"ר אביעד בקשי ("פורום קהלת") הוסיף: "יש המוטרדים מבחירה פוליטית של שני שופטים בקדנציה ברוב קואליציוני, אבל מהלך החקיקה נועד להוביל למצב שבו תהיה יכולת לנבחרי ציבור להשפיע על הבחירה. לפי כל הסקירות המשוות, דרך המלך בעולם המערבי למנות שופטים היא בידי נבחרי ציבור בלבד. אם הציבור לא יכול לקבוע באמצעות נבחריו מי השופטים, דבר שישפיע לדוגמה על תחום הענישה או קצב טיפול בתיקים וכמובן על שאלות אידאולוגיות, זה הופך את בית המשפט לסוג של מועדון סגור שאפילו להכרעת הרוב אין אפשרות להשפיע עליו".
