הסוהרים הפכו לבני ערובה
המלחמה בין שלטונות אקוודור לבין קרטלי הסמים הפועלים בה ממשיכה לטלטל את המדינה הדרום אמריקנית, שעד לפני שנים מעטות בלבד נחשבה לאי של יציבות ושקט באמריקה הלטינית. אחרי שבשבוע שעבר זעזעה את אקוודור והעולם הפריצה של חמושים לתחנת טלוויזיה בעיר גוויאקיל, שבה בשידור חי מול המצלמות אילצו את המנחה, את צוות האולפן ואת האורחים לשכב על הרצפה ולהתחנן על חייהם, אמש נודע כי התובע שמונה לחקור את האירוע ולתפוס את הכנופיה נרצח על-ידי מתנקשים. התובע, סזאר סוארז, נהרג כשאש נפתחה לעבר מכונית ובעיר.
אקוודור, מדינה בת 17 מיליון תושבים, הפכה בשנים האחרונות למרכז עולמי של ייצוא קוקאין. הסמים מוברחים אליה מקולומביה ופרו השכנות, ומהנמלים שלה מיוצאים לאירופה ולארה"ב. לפי הערכות, בסך הכול פועלות כיום באקוודור יותר מ-20 כנופיות פשיעה, ויש בהן יותר מ-20 אלף חברים. בין השנים 2018 ל-2022 גדל שיעור מעשי הרצח באקוודור פי ארבעה, והשנה שעברה הייתה הגרועה ביותר במדד זה, עם 7,800 מעשי רצח לעומת 4,600 בשנה שלפניה. לאורך שנת 2023 תפסו שלטונות אקוודור 220 טונות של סמים.
ההידרדרות המשמעותית במצב הביטחוני החלה בפברואר 2021, כשבטבח בכלא ליטרול, הכלא האלים ביותר במדינה, נהרגו לפחות 79, ובספטמבר של אותה השנה, בטבח הקטלני בתולדות אקוודור, נהרגו 116 אסירים בכלא אחד, וראשיהם של חלקם נערפו. מהומות מהסוג הזה נעשו נפוצות יותר ויותר, ובסך הכול נהרגו בשנים האחרונות יותר מ-450 בני אדם ב-18 עימותי ענק בבתי הכלא. לפי הרשויות, הסיבה למהומות במתקני הכליאה היא עימותים בין אסירים מכנופיות יריבות על אזורי שליטה בתוך הכלא ומחוצה לו.
עם הזמן גלשו מעשי האלימות מבתי הכלא אל הרחובות, והחלו לכלול רציחות, חטיפות ומעשי שוד. בשנה שעברה הגיעה האלימות עד למערכת הפוליטית, כשמועמד לנשיאות, פרננדו וייאוויסנסיו, שרץ על מצע של מלחמה בשחיתות, נרצח בעודו באירוע בחירות.
גל האלימות הנוכחי באקוודור החל אחרי שאחד מברוני הסמים החזקים במדינה, חוסה אדולפו מסיאס, המכונה "פיטו", ברח בתחילת החודש מהכלא, שם היה אמור לרצות עונש של 34 שנות מאסר. מסיאס הוא מנהיג קרטל "לוס צ'ונרוס", עד לא מזמן הקרטל הגדול והמפחיד ביותר באקוודור, והנשיא בן ה-36 דניאל נובואה, שעלה לשלטון רק בנובמבר האחרון, הכריז בתגובה על מצב חירום הכולל עוצר לילי.
קרטלי הסמים הגיבו במבצע דמים של חטיפות ומעשי רצח, ובעקבות זאת הכריז הנשיא נובואה כי ארצו נמצאת ב"מצב מלחמה". הכנופיות איימו להוציא להורג המוני אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, הספיקו לרצוח לפחות 20 איש, ובשבוע שעבר לקחו כבני ערובה יותר מ-100 שוטרים וסוהרים. בתחילת השבוע הודיעו שלטונות אקוודור כי השיבו לעצמם את השליטה בבתי הכלא, וכי רוב בני הערובה שוחררו.
ההתקפה על תחנת הטלוויזיה בגוויאקיל, עיר נמל הנחשבת ליצואנית הסמים מספר אחת באקוודור ולעיר המסוכנת ביותר כעת במדינה, זעזעה את אקוודור באופן מיוחד. בשידור החי, בעוד הקורבנות שוכבים על הרצפה כמצוות החמושים, נשמעה אחת מהם מתחננת "אל תירו, בבקשה אל תירו". שוטרים נכנסו לאולפן כ-30 דקות אחרי תחילת הכאוס ועצרו 13 מהתוקפים, שהיו חמושים ברובים וחומרי נפץ, רבים מהם נערים. האירוע, שרבים צפו בו בשידור חי, עורר בהלה גדולה, ורבים מתושבי אקוודור יצאו בעקבותיו מוקדם מהעבודה כדי לתפוס מחסה בבית. בחלק מבתי הספר בוטלו הלימודים למחרת.
מי יממן את הזקנים של סין?
סין, עד לא מזמן המדינה המאוכלסת בעולם, עדכנה אתמול כי מספר התושבים בה צנח בשני מיליון בני אדם בשנת 2023 – השנה השנייה ברציפות שבה אוכלוסייתה מצטמצמת. הירידה במספר התושבים בסין נובעת משנה שביעית ברציפות של פיחות בילודה, ומגידול במספר המתים מאז הסרת הגבלות הקורונה. בסך הכול עומד כעת מספר התושבים בסין על 1.4 מיליארד, מה שמציב אותה במקום השני ברשימת המדינות המאוכלסות, אחרי שב-2023 איבדה את הבכורה להודו, שם חיים כעת לפחות כמה מאות אלפי בני אדם יותר.
הירידה במספר התינוקות החדשים הנולדים בסין היא אתגר כלכלי וחברתי משמעותי עבורה. נשים סיניות מביאות כעת לעולם פחות ילדים מבעבר, על אף התמריצים של הממשלה וביטול מדיניות הילד האחד, שבמשך שנים אסרה עקרונית על הורים להביא שני ילדים ויותר. הירידה בילודה, יחד עם העובדה שתוחלת החיים התארכה הודות לשיפור הרפואה, פירושה שאוכלוסיית סין מזדקנת, מגמה העלולה לפגוע בצמיחה הכלכלית וביכולתה של הממשלה לממן את הטיפול במבוגרים. מומחים מעריכים שהצטמצמות האוכלוסייה בסין תימשך עוד שנים, גם אם שיעור הילודה יחזור לקדמותו.
הדמוגרף זואו שואג'ין, שכיהן בעבר כסגן נשיא האקדמיה למדעי החברה של שנגחאי, מעריך שעד לשנת 2050 עשוי שיעורם של בני ה-65 ומעלה באוכלוסייה לגדול ביותר מ-30%. ממש השבוע פרסמה ממשלת סין תוכנית לפיתוח "כלכלה כסוּפה" שבמסגרתה יקודם הטיפול באזרחים ותיקים. התוכנית כוללת הרחבה של בתי החולים הגריאטריים ובתי האבות ועידוד הייצור של מוצרים המתאימים לזקנים, בין השאר בתחום הביגוד והמזון. עוד נכללות בה תוכנית למאבק במעשי הונאה המכוונים נגד מבוגרים והפיכת הטלוויזיות לקלות יותר לתפעול.
אחרי שבמשך שנים אילצה כאמור סין את תושביה להסתפק בילד אחד לכל היותר בשל גידול חסר שליטה באוכלוסייתה, כעת היא מתמודדת עם הבעיה ההפוכה. מאז ביטול מדיניות הילד האחד ב-2014 היא הספיקה להתיר ב-2016 לסינים להביא לעולם ילד שני, וב-2021 כבר התירה להביא שלושה ילדים, אבל הסרת ההגבלות לא הביאה לתוצאות המיוחלות. סינים צעירים רבים דוחים את נישואיהם לגיל מאוחר או בוחרים שלא להביא ילדים, וגם מי שכן מחליטים להקים משפחה מסתפקים לעתים קרובות בילד אחד בשל העלויות הכרוכות בחינוך בעיר, במיוחד בהתחשב הסביבה האקדמית התחרותית למדי הקיימת בסין.
הבעיה חמורה כל כך עד שרשויות מקומיות בסין מציעות תמריצים שונים לזוגות שירחיבו את המשפחה. רשות מקומית אחת במחוז מונגוליה הפנימית החלה להציע תשלומים של 2,000 יואן (280 דולר) לזוגות שיביאו לעולם ילד שני ושל 5,000 יואן (700 דולר) לזוגות שיביאו ילד שלישי. נוסף על כך נדרשים כעת המעסיקים שם להאריך את חופשת הלידה בתשלום למי שמביאה לעולם ילד שני ושלישי ב-60 ו-90 ימים בהתאמה.
דיבר על "ג'נוסייד" והולך לכלא
עימותים חריגים פרצו אתמול בין מפגינים לשוטרים בעיירה ביימאק שבמרכז רוסיה, בעקבות שליחתו של פעיל חברתי, שבין השאר התבטא נגד המלחמה באוקראינה, לארבע שנות מאסר. מדובר בהתנגשות נדירה, אחרי ששלטון פוטין השתיק כמעט לחלוטין את קולות המתנגדים לו מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. לפי דיווחים, בעימותים נפצעו מפגינים ושוטרים.
ההפגנה בביימאק, עיירה בת 17 אלף תושבים, נערכה בקור של מינוס 20 מעלות, ובסרטונים שהועלו לרשתות החברתיות נראים שוטרים מנסים להשתלט על פעילי המחאה. דווח כי השוטרים השתמשו בגז מדמיע, והמפגינים מצדם נראו מיידים לעברם כדורי שלג. כוחות הביטחון הודיעו כי בעקבות האירוע פתחו בחקירה בחשד ל"התפרעות המונית" – מעשה שמוגדר בחוק כפשע ושאפשר לגזור בגינו עד 15 שנות מאסר.
ההפגנה אתמול התקיימה בעקבות החלטת בית המשפט בביימאק לשלוח את פאיל אסלינוב, פעיל סביבה ופעיל למען ההגנה על השפה הבשקירית, לארבע שנות מאסר בגין "הסתה לשנאה". הפסיקה ניתנה בדלתיים סגורות, ואסלינוב הורשע בה שהשמיע הערות גזעניות כשנאם בישיבה של מועצת הכפר שעסקה בכריית זהב. אסלינוב, בן העם הבשקירי, נאם בישיבה בשפה הבשקירית, והואשם על סמך התרגום לרוסית כי השתמש במונח "אנשים שחורים", שברוסיה משמש כביטוי גנאי כלפי אנשים ממרכז אסיה והקווקז. אסלינוב טוען מצדו כי דבריו תורגמו לא נכון, וכי דיבר על אנשים עניים.
בסוכנות הידיעות AFP ציינו כי בעבר מתח אסלינוב ברשת ביקורת על המתקפה של רוסיה על אוקראינה ואמר שהיא אינה תואמת את האינטרסים של העם הבשקירי. ברוסיה דווח בשנה האחרונה כי שיעור המגויסים לצבא הרוסי לצורך המלחמה באוקראינה מקרב קבוצות מיעוט, בכלל זה הבשקירים, ושיעור ההרוגים מקרבן במלחמה, אינם פרופורציונליים לגודלן של הקבוצות הללו באוכלוסייה. על רקע זה כינה בעבר אסלינוב ברשת את הגיוס ההמוני לצבא רוסיה "ג'נוסייד נגד העם הבשקירי". הוא גם הצהיר שהמתקפה על אוקראינה "אינה המלחמה שלנו".
העיירה ביימאק שוכנת ברפובליקת בשקורטוסטן, אחת הרפובליקות שמהן מורכבת רוסיה. כארבעה מיליון בני אדם גרים ברפובליקה, וכמעט מחציתם הם בשקירים, עם טורקי-קיפצ'י שמוצאו ברוסיה.
הבטן של קייט, הערמונית של צ'רלס
בצעד לא שגרתי הודיעה אתמול משפחת המלוכה הבריטית על בעיות רפואיות שמהן סובלים המלך צ'רלס והדוכסית קייט, רעייתו של יורש העצר וויליאם, ושימנעו מהם להשתתף באירועים שונים בשבועות הקרובים. תחילה נמסר כי קייט בת ה-42 מאושפזת בבית חולים פרטי בלונדון בעקבות ניתוח בטני שעברה ושתוכנן מראש. הארמון מסר כי היא תשהה שם עד שבועיים, והבהיר כי לא מדובר במצב סרטני.
דקות אחר כך נמסר כי המלך צ'רלס יעבור בשבוע הבא טיפול ניתוחי לבלוטת ערמונית מוגדלת. מארמון המלוכה נמסר כי "מצבו של הוד מעלתו שפיר" וכי מדובר בהליך שאלפי גברים עוברים מדי שנה, אך בהודעה צוין גם כי המלך ישהה את התחייבויותיו הציבוריות למשך תקופת החלמה קצרה.
המלך צ'רלס בן ה-75, נזכיר, הוא האדם המבוגר ביותר בתולדות בריטניה שעלה לכס המלוכה, והוא שימש כיורש עצר זמן רב יותר מכל אדם אחר. צ'רלס ירש את התפקיד ב-8 בספטמבר 2022, עם מות אימו, המלכה אליזבת השנייה. היא ואביו של צ'רלס, הנסיך פיליפ, האריכו שניהם ימים, וחיו 96 ו-99 שנים בהתאמה.
על פי רוב בני משפחת המלוכה אינם מדווחים לציבור על מצבם הבריאותי, וייתכן כי הפעם הוחלט לחרוג מהנוהג משום שהמלך והדוכסית נאלצו לבטל את השתתפותם באירועים שונים, והארמון רצה להימנע מספקולציות באשר לסיבת הביטול.