מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" , פועלת יחידת השיטור הימי של של מרחב לכיש ללא הפסקה, כאשר סירות של היחידה סורקות את המרחב הימי של ישראל - שהוכרז כשטח צבאי סגור במטרה למנוע חדירת מחבלים ומגנות על מתקנים אסטרטגיים במרחב הים ורצועת החוף.
"באותה שבת כבר ב-8 בבוקר הזניקו אותנו"
(צילום: חגי דקל )
בימי שגרה פועלת היחידה במרחב הימי של אשקלון על מנת לסייע באיתור נעדרים ובפעילות שיטור שגרתיות וכעת היא פועלת על מנת למנוע חדירת מחבלים למרחב הימי של ישראל. צוות ynet התלווה לפעילות היחידה בימי קרב.
5 צפייה בגלריה
"מהווים את הקו השני ונותנים מענה לכל מצב שיש זליגה של כוחות עוינים"
(צילום: דנה קופל)
הכותרת
כלי הסברה או שירות לטרור: הדילמה הישראלית עם אל ג'זירה
26:01
רפ״ק אילן כהנא, מפקד יחידת שיטור ימי לכיש: ״מאז 7 באוקטובר אנחנו מתעסקים בביטחון, מי שאחראי על הביטחון השוטף בים זה חיל הים שעושה עבודה מצוינת".
"אנחנו מהווים את הקו השני ונותנים מענה לכל מצב שיש זליגה של כוחות עוינים לאשקלון ואשדוד יחד עם כל כוחות המשטרה שפרוסים בחוף"
"אנחנו מהווים את הקו השני ונותנים מענה לכל מצב שיש זליגה של כוחות עוינים לאשקלון ואשדוד יחד עם כל כוחות המשטרה שפרוסים בחוף. הים הוכרז שטח צבאי סגור, אנחנו מונעים מכלי שיט ואנשים להיכנס ומאפשרים לחיל הים לבצע את העבודה שלו בצורה שקטה וללא הפרעות".
איך נראית השגרה כיום?
"השגרה היא שגרת חירום. אנחנו עובדים שעות רבות בצוותים מעובים ומפעילים את כל כלי השיט שלנו בצוותים מעובים. כלי הנשק שעל הספינה הם כלי נשק שהוכנסו לצורך הסיטואציה כולל מקלעים וכלי נשק ארוכים - אנחנו ערוכים למצב מלחמה".
בקושי מצליחים להירדם
איך נראתה השבת של 7 באוקטובר מבחינת השיטור הימי?
"הבוקר התחיל בהתרעות של ירי רקטי, כמויות עצומות, ישר הבנו שמשהו קורה. הצוות שהיה פה במשמרת כעבור כמה דקות הבין שיש חדירה באזור זיקים, חיל הים הצליח למנוע מהסירות של המחבלים להגיע לשטח ישראל, אנחנו כעבור כמה דקות מבינים שיש משהו חריג ויצאנו לים לפנות את החופים מכלי שיט לאפשר לחיל הים שטח נקי לעבודה וסריקות ביטחון שוטף, לזהות שאין זליגה של מחבלים מאזור הלחימה לאשקלון. אנחנו ערוכים בכל רגע נתון לקלוט מחבלים שהצליחו לזלוג ולעבור את חיל הים מאיזו סיבה, אנחנו דרוכים עד הקצה ומפעילים כוחות פי כמה וכמה מהשגרה וערוכים להמשך".
5 צפייה בגלריה
"יצאנו לים לפנות את החופים מכלי שייט לאפשר לחיל הים שטח נקי לעבודה וסריקות ביטחון"
(צילום: דנה קופל)
מבחינה אישית, יש איזו סיטואציה שנחרטה בך?
״לכל אחד מאיתנו יש לא מעט מכרים שנרצחו תוך כדי לחימה על כל מיני נקודות באזור העוטף, חברים טובים מאוד שנהרגו, לכולנו יש משפחות שגרות באזור ובעצם ברמה האישית אנחנו בין העבודה לבין המשפחות, בין הצער לבין זה שאנחנו צריכים לשמור על שגרה. אין לנו אפילו זמן להתאבל ולהתנהג כמו שהיינו מתנהגים במצב שגרתי".
כשהולכים לישון בבית על מה חושבים?
"רובנו בקושי מצליחים להירדם, המחשבות נודדות בין האירועים הקשים שעברנו לבין מה שיהיה בעתיד, הדאגה למשפחה וגם האחריות שמוטלת עלינו".
רותם ריחני מתנדב כבר 15 שנים בשיטור הימי, ב-7 באוקטובר הוא תכנן לצאת לטיול יחד עם בני משפחתו, אלא שמתקפת הפתע על ישראל הובילה אותו לשנות את תוכניותיו ולהתייצב כבר ב-8 בבוקר ביחידה ״הגעתי ומיד הייתה הבנה שיש חדירה מהים. יצאנו לחפש צולננים כדי לראות איך אנחנו יכולים לסגור את הזירה מהחוף. מעבר לזה, בימים האחרונים זו שגרה של חיפוש וסריקות כאשר אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם חיל הים. לי אישית? יש לי 2 בנים בצבא אנחנו בקשר מדי פעם".
גבריאל עמר, מפקד כלי השיט משרת במשטרה משנת 1991 ובשיטור הימי 13 שנים, מספר: ״מאחורינו נמצאים אתרים אסטרטגיים, בבוקר אנחנו יוצאים לסיורים בשיתוף פעולה עם חיל הים, בלילה קצת פחות מחשש למטענים שלא ניתן לראות אותם אבל הצבא פה באופן רציף, מי שינסה לחדור מהים לא יצליח. באותו יום שבת לא הייתי בארץ, הייתי בחו"ל וחזרתי לעבודה מלאה סביב השעון".
הכתב לירן תמרי"ההרוגים בתחנת שדרות - המון מהם הם חברים טובים שלי, לא מעט קצינים שאני בקשר טוב איתם שנפלו בקרב וזה משהו שצובט מאוד את הלב ובוכים מאוד, חזקים בחוץ אבל בוכים בפנים", אומר עמר. "אין לנו ארץ אחרת, זה המקום שלנו, זה הבית שלנו ואם אנחנו לא נשמור על המדינה שלנו - אף אחד לא ישמור עליה - זה צו השעה".
