ברקע פרשת ההתעללות בחוסים במעון בני ציון בראש העין, ומותם של שלושה חוסים מהרעלת מזון במעון בית דפנה בחולון, עבר לפני שנתיים חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שמטרתו לעודד מעבר של אנשים עם מוגבלות לדיור בקהילה, לצד הסדרת ועיגון זכותם לקבל שירותי רווחה התומכים בחיים עצמאיים ואוטונומיים. נכון לשנת 2022 תקצב משרד הרווחה - שבראשו עומד השר יעקב מרגי - את מתן השירותים לאנשים עם מוגבלות בסך כולל של כ-2.9 מיליארד שקלים. לצורך יישום החוק הקצתה הממשלה למשרד הרווחה תוספת של כ-2 מיליארד שקלים לחמש שנים, החל בשנת 2024.
בשנה שעברה בדק משרד מבקר המדינה את טיפול משרד הרווחה בבוגרים עם מוגבלות ובחן מרכיבים מרכזיים הנדרשים ליישום החוק, וכן את השימוש בתקציב שהוקצה לשם כך. תמונת המצב שעולה מן הביקורת מצביעה על כך שמרבית הרכיבים של מדיניות משרד הרווחה לטיפול באנשים עם מוגבלות חסרים, ובכלל זה רכיבים בסיסיים כמו הגדרת מושגי יסוד של קהילה ודיור בקהילה, הכנת תוכנית עבודה רב-שנתית למימוש המדיניות; קביעת סדרי עדיפויות למימוש המדיניות; הצבת יעדים מדידים; פיתוח כלים אחידים למדידתם; והובלת מהלך בין-משרדי עם גופי הממשלה המעורבים במתן שירות לאנשים עם מוגבלות, כדי לאפשר להם חיים בקהילה ולפתח גישות חדשות לשירות שמשרד הרווחה נותן לאנשים עם מוגבלות.
המבקר מתניהו אנגלמן בחן בין היתר השתלבות צעירים עם מוגבלות בחיים בוגרים לאחר סיום מערכת החינוך. מהדוח עולה כי יותר משליש (כ-3,700 איש שהם 37%) מבוגרי מערכת החינוך המיוחד שמשרד הרווחה מכיר בהם ושהם זכאים לקבל את שירותיו - אינם מקבלים כל שירות ממשרד הרווחה. כ-20% (כ-530 איש) מבוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית) שהמשרד הכיר בזכאותם אינם מקבלים שירות ממשרד הרווחה. כ-32% (כ-820 איש) מהבוגרים עם אוטיזם המוכרים למשרד וזכאים לקבלת שירות ממנו אינם מקבלים שירות במסגרותיו.
נוסף על כך, כמחצית (כ-3,200) מבוגרי מערכת החינוך המיוחד, שכן מקבלים שירותי רווחה בבגרותם, החלו לקבל שירותי תעסוקה ודיור רק יותר משנה מיום סיום לימודיהם. "בנסיבות אלו, נפגעת יכולת הצעירים עם מוגבלות לפתח עצמאות, חלקם יישארו בבית הוריהם חסרי מעש ואף עלולים לאבד את ההישגים שאליהם הגיעו במהלך שנותיהם במערכת החינוך, בשל היעדר עשייה משמעותית", מסביר המבקר.
עוד הצביע המבקר על קושי במיצוי זכויות שמתבסס בין יתר על קושי בקבלת מידע (רק 20% מהמשיבים על השאלון ציינו שבתקופת מעבר או בתקופה קשה במיוחד יש אתר אינטרנט או אדם היכולים להסביר להם על זכויותיהם בצורה מסודרת), ועומס בירוקרטי (75% מאנשי המקצוע סבורים כי ההנחיות השונות שמפיץ משרד הרווחה מסייעות להם במידה בינונית או מועטה). "ריבוי החסמים בשירות עלול להקשות מאוד על אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם הזכאים לשירות לקבל את השירותים להם הם זקוקים", נכתב.
פרשת ההתעללות במעון בני ציון
(צילום: משי בן עמי)
בית דפנה, שבו נפטרו חוסים מהרעלת מזון
(צילום: נדב אבס, מאיר תורג'מן)
בנוסף הצביע המבקר על כך ש"שיעור בוגרי החינוך המיוחד המשתתפים בתוכניות ההכנה לחיים בוגרים של משרד החינוך ומשרד הרווחה גם יחד היה כ-6% (שהם כ-2,400 איש) בלבד. רוב רובם של בוגרי החינוך המיוחד (94%, שהם כ-41,000 איש) לא קיבלו ממשרד הרווחה ומשרד החינוך באופן שיטתי את האפשרות לפתח כישורי חיים ומיומנויות חברתיות ותעסוקתיות לשם השתלבות בשירות צבאי או לאומי, בלימודים ובעבודה בשוק החופשי לאחר סיום לימודיהם".
הדוח גם מבקר את אופן השיבוץ של אדם עם מוגבלות במסגרת דיור. "נמצא כי ועדות ההשמה אינן פוגשת את האדם עם המוגבלות לפני שהן קובעות את מסגרת הדיור עבורו ואינן משתפות אותו או את בני משפחתו בתהליך קבלת ההחלטה", מסביר המבקר. "ועדות ההשמה במשרד הרווחה קובעות לאדם את מהלך חייו תוך שיתופו המוגבל בהחלטה כה גורלית, אשר משפיעה עליו לשנים רבות, ונותנות לו הלכה למעשה זכות בחירה מוגבלת במקום מגורים. החלטות מהותיות בנוגע לאדם שלא בנוכחותו, לא רק פוגעות בכבודו כאדם אלא מבטאות היעדר הקשבה לרצונותיו ולהעדפותיו".
בנוסף ישנה ביקורת על כך שלמרות שמשרד הרווחה מתעדף במדיניותו מגורים במסגרות קהילתיות על פני מגורים במסגרות מוסדיות, מנתוני משרד הרווחה שמתפרסמים בדוח עולה כי בשנים 2020 - 2022 96% (כ-11,300 איש בממוצע) מהאנשים עם מוגבלות המקבלים שירותי דיור ממשרד הרווחה גרו במסגרות חוץ-ביתיות. רק מיעוט קטן (4% שהם כ-500 איש בממוצע) של האנשים עם מוגבלות המקבלים שירותי דיור גרים בקהילה, ופחות מאחוז אחד (1%) מהם עברו למסגרת קהילתית יותר. מרביתם (90%) ממשיכים להתגורר במסגרות שבהן הושמו לראשונה.
יצוין כי בהשוואה למדינות נבחרות אחרות, שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות חוץ-ביתיות בישראל גבוה בהרבה מהממוצע (96% בישראל לעומת 29% בממוצע ההשוואה הבין-לאומית). כך לדוגמה, בארה"ב ובצרפת 3% ו-8% (בהתאמה) מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות.
המבקר בחן גם תעסוקה של אנשים עם מוגבלות. מנתוני הדוח עולה כי לכרבע (24% שהם כ-600 איש) מהאנשים המתגוררים בהוסטלים ובדירות לא הייתה תעסוקה כלל במהלך היום לאורך כל שנת 2022, וככל הנראה הם היו חסרי מעש. בנוסף למרות שמשרד הרווחה מעודד תעסוקה עצמאית – שהיא רווחית יותר - "מרבית האנשים עם מוגבלות (70%, שהם כ-7,200 איש) נמצאים בתעסוקה מוגנת; רק 8% (כ-1,050) מהאנשים עם מוגבלות שקיבלו שירותי תעסוקה ממשרד הרווחה עברו לתעסוקה עצמאית יותר, וכשליש (35%) נמצאים בתעסוקה מוגנת מעל חמש שנים, וכך אינם מתקדמים לתעסוקה עצמאית יותר המאפשרת הכנסה גבוהה יותר (17 שקלים לשעה בממוצע לעומת אפס עד 3 שקלים)".
בבחינת השירות והיחס לאנשים עם מוגבלות במסגרות הדיור והתעסוקה עלה כי על אף שמסגרות הדיור הן ביתם של אנשים עם מוגבלות לאורך שנים, לתפיסתם של אנשים עם מוגבלות המתגוררים בהן נמנעת מהם החירות להחליט על פעולות יומיומיות.
השר דאז מאיר כהן במסיבת העיתונאים שבה הוכרז על חוק שירותי הרווחה
(צילום: עוז אביטל, תדמית הפקות)
ביקורת חריפה נרשמה על מנגנוני הפיקוח של המשרד: "לפי מפתח התקינה שעליו המליץ הצוות הממשלתי לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ ושאומץ על-ידי הממשלה ב-2016, על המפקחים לערוך בקרה בכל מסגרת דיור בין 13 ל-18 פעמים בשנה, ובכל מסגרת תעסוקה 6.5 פעמים בשנה", מסביר המבקר. "בביקורת נמצא כי מפקחים עורכים בקרה במסגרות התעסוקה רק אחת לכ-3.5 שנים בממוצע, ובמסגרות הדיור רק אחת לשנה וחצי, כ-4% ממספר הבקרות הנדרש. אף ששירות מוכוון אדם הוא רכיב מרכזי במדיניות המשרד, ואף שזהו תחום המומחיות של המפקחים, רק כ-5% משאלות הפיקוח עוסקות בתחום זה".
בתגובה נמסר ממשרד הרווחה והביטחון החברתי: "בשנה וחצי האחרונות החל מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה בעבודת עומק, שינוי מדיניות והקמת שירותים חדשים ברוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנכנס לתוקפו בינואר 2024. מטרת החוק ועקרונותיו היא לשפר את השירות ללקוחות המנהל כמו גם להעצים ולחזק את היכולות המקצועיות של המטפלים והמדריכים במסגרות השונות. נושאים רבים העולים בדוח נכתבו עוד טרם חקיקת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלת כגון סוגיית דיור, חיים עצמאים בקהילה, בחירה והקצאת משאבים לפיתוח שירותי קהילה. באשר לסוגיית הפיקוח, יש לציין כי המשרד הקים מנהל פיקוח ובקרה שעסוק בקביעת סטנדרטים סדורים בנושא, וכן מעקב אחר תוצאות וכשלים ומערכת סנקציות משרדיות שיוטמעו במכרזים עתידיים של המשרד".
