דבריו של דוד ביטן בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין
(צילום: גו-לייב)
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) התייחס היום (שני) בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין בתל אביב, לקולות במפלגתו, שכוללים אותו, שקוראים למיתון המהפכה המשפטית. "אנחנו כן נתערב, יש בליכוד קולות שמנסים להגיע לפשרה, גם לוין בעצמו מנסה להגיע לאיזושהי פשרה", אמר ביטן. עם זאת, הוא הכיר בכך שבמפלגתו יש גם חברי כנסת קיצוניים יותר, כמו ח"כ טלי גוטליב: "היא יותר מתאימה לעוצמה יהודית, לא לליכוד לצערי".
לדברי ביטן, "הליכוד עשה טעות עם הרפורמה ונפגע מכל המהלך הזה. אפשר לטפל בכמה דברים במקביל. האחריות היא שלנו ואנחנו צריכים לטפל ביתר הנושאים חוץ מהרפורמה. לצערי הרב רק חלקנו פועלים בזירות האחרות כרגע". ביטן גם הודה שהמשך חקיקת המהפכה המשפטית ללא הסכמה תוביל לפגיעה בלכידות, בכלכלה ואולי אף בדירוג האשראי: "אם נמשיך בזה זה יפגע, אין ויכוח על זה".
בכל מקרה, חבר הכנסת מהליכוד לא אופטימי בנוגע לאפשרות להגיע לפשרה בנושא בין הקואליציה לאופוזיציה. "אני לא רואה מצב היום שהצדדים רוצים הסכם. שני הצדדים מדברים לפרוטוקול. גם גנץ לא רוצה הסכם כי הוא רוצה בחירות ולהיות ראש הממשלה", ציין ביטן. "לכן עד שלא יגיעו הצדדים להפנמה שהולכים להסכם, אי אפשר יהיה להגיע להסכם".
ביטן נתן כדוגמה לפשרה את עניין הרכב הוועדה לבחירות שופטים: "בסופו של דבר קיבלו את העמדה הראשונית שלי שבוועדה למינוי שופטים צריכים לעשות איזון, כי מה יקרה כשנהיה באופוזיציה". הוא אף הוסיף כי "אמרתי לנתניהו, אם כבר הולכים על חצי חצי, בוא נשנה את החוק כך שבוועדה הנוכחית בהרכב הקיים צריך לקבל החלטות פה אחד. במצב כזה לא רבים עם אף אחד".
4 צפייה בגלריה
"לא רוצה הסכם כי הוא רוצה בחירות ולהיות ראש הממשלה". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ
(צילום: אלכס קולמויסקי )
4 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. ביטן מתנגד לעמדתה: "כשלא הייתה עילת סבירות היינו דמוקרטיה והעליון קיבל החלטות ללא בעיה"
(צילום: גיל נחושתן)
הוא התייחס גם לאי-כינוס הוועדה על ידי שר המשפטים יריב לוין, נושא שיגיע לדיון בבג"ץ בחמישי הקרוב, ואמר כי "לפחות לגבי שופטים בבתי משפט השלום והמחוזיים אפשר להגיע להסכמה ולכנס את הוועדה, בלי להתייחס כרגע לעליון ולנשיא בית המשפט העליון".
בנוגע לקריאתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות, אמר ביטן כי "כשלא הייתה עילת סבירות היינו מדינה דמוקרטית ובית המשפט העליון קיבל החלטות ללא שום בעיה. יש דרך לעקוף את עילת הסבירות, לא רואה בזה בעיה רצינית". לדבריו, "אם חברי כנסת מהליכוד לא היו תומכים בחוק הזה, הם היו מסיימים את הפרק שלהם בליכוד. בגלל מה שקרה עם המחאה, כל בוחרי הליכוד ראו בזה מאבק בין-גושי ולא התייחסו כל כך לתוכן".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התייחסה גם כן ב-ynet Live לעמדת היועמ"שית בנושא עילת הסבירות, וכן לתגובת הממשלה שהגדירה את עמדתה כ"קיצונית ביותר, רעידת אדמה במשפט הישראלי". "אני כופרת באמירה שהיא מציגה עמדה קיצונית. צריך להבחין בין יועצים משפטיים פרטיים,שהם מייצגים את עמדת הלקוח ויהי מה, לבין יועצת משפטית לממשלה שהיא שומרת סף. יש לה מחויבות לייצג את האינטרס הציבורי הכללי, לא את האינטרס של הממשלה".
לדברי אלהרר, "הממשלה הזו דואגת לעצמה מרקע הקמתה. היא רוצה עוד סמכויות, היא רוצה להיות זאת שממנה ומפטרת, על בסיס שיקולים לא עניינים, והיא גם רוצה שהיועצת המשפטית לממשלה תהיה היס-מנית שלה. זה דבר שלא יכול לקרות במדינה מתוקנת עם שלטון חוק". לדבריה, היועמ"שית נתנה את עמדתה "לא על בסיס גחמה אישית, אלא על בסיס הדין, החוק והפסיקה. העובדה שהממשלה הזאת פשוט ירדה מהפסים, לא משליכה על היועצת המשפטית לממשלה".
גם יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי התייחסה ב-ynet Live למה שהיא רואה כהידרדרות דמוקרטית, והיא נתנה כדוגמה את ביטול האירוע בגימנסיה הרצליה, שבו תכננו תלמידים ובוגרי הגימנסיה ותיכונים נוספים להשיק מכתב שתומך בסרבנות לגיוס לצה"ל. "אני חושבת שזו פגיעה חמורה בחופש הביטוי. אפשר להיאבק בסרבנות, אפשר להגיד שזה לא לגיטימי, אבל אי אפשר למנוע את זה מאנשים", אמרה מיכאלי על ביטול האירוע.
לדבריה, "בית הספר אמור להיות המקום מספר אחת שמחנך לאזרחות ולדמוקרטיה. כמו שמצפים ממנו לחנך לשירות בצבא העם, אני צריכה לצפות ממנו לחנך לזה שצריך להתמודד עם קשיים, ועם דעות אחרות, ועם העובדה שיש פה ילדות וילדים שמבינים שהם עלולים למצוא את עצמם בצבא שמשרת מדינה לא דמוקרטית". היא הוסיפה כי "אם המערכת שלנו לא מוכנה לשאת את זה ולסבול את זה במסגרת חופש הביטוי, זה רק מוכיח שהדמוקרטיה שלנו סופגת עוד מכה".
