משרד הבריאות עדכן כי החל מ-8 בנובמבר קופות החולים יחלו לטפל בבקשות להכרה במקרים מיוחדים שעד היום לא הוכרו כמחלימי קורונה. כך למשל, בעקבות ההחלטה אנשים שלא נבדקו בבדיקת PCR כפי שנדרש כדי לקבל את ההגדרה, יוכלו לבקש להגדיר עצמם כמחלימים. המשמעות היא שיוכלו לקבל תו ירוק שתקף לחצי שנה מהרגע שבו החלימו, בנוסף לכך שלא יצטרכו להתחסן שלוש פעמים.
ועדות החריגים, לפי משרד הבריאות, יפעלו לצורך "הכרה במחלים שלא נכלל בהגדרת התנאים הקבועים ב'נוהל מחלים' ודורשות בחינה פרטנית לצורך מתן אישור החלמה והכרה כ'מחלים מקורונה'". ההנחייה החדשה מפרטת באילו מקרים ניתן להכיר במטופל כמחלים על פי שיקול הדעת של ועדת החריגים, ובתנאי שמתקיים שילוב בין בדיקה מעבדתית חלקית והסתמנות קלינית חשודה.
בתמצית ההנחיה, יידרש המבקש להציג תוצאת בדיקת אנטיגן שבוצעה בעמדה מפוקחת של משרד הבריאות - לא בדיקה ביתית - או בדיקת PCR שבה נמצא חיובי-גבולי. המבקש יכול להציג גם בדיקה סרולוגית רגילה חיובית שבוצעה בארץ. תנאי נוסף הוא שהמבקש פנה לרופא המטפל בקופת החולים עם תסמינים מובהקים שתואמים את נגיף הקורונה בסמיכות של עד 14 יום ממועד הבדיקה שהציג.
מנכ"ל משרד הבריאות הבוקר באולפן ynet
(צילום: אבי חי, שמוליק דודפור)
במקרה של ספק, תוכל ועדת החריגים להפנות לבדיקה סרולוגית רגילה - במקרה ומדובר באדם לא מחוסן - או סרולוגית אנטי N, במקרה שמדובר באדם שקיבל חיסון כלשהו. ככל שתתקבל תוצאה חיובית בבדיקה יינתן למטופל אישור החלמה.
לפי משרד הבריאות, הקופה תהיה אחראית למימון בדיקה סרולוגית מסוג אנטי N רק במידה וועדת החריגים של הקופה הפנתה את המבוטח לביצוע הבדיקה. בכל מקרה אחר, הבדיקה תתבצע על דעתו של המבוטח ובמימון עצמי. כל קופת חולים אחראית לפרסם למבוטחיה את הנהלים ודרך העבודה לפיה תפעל ועדת החריגים בסמכותה, וכן את דרכי ההתקשרות להגשת בקשות לוועדה.
בנוסף, הוקמה במשרד הבריאות ועדת חריגים עליונה, שתסייע בייעוץ לוועדות החריגים בקופות החולים, תטפל בפניות חריגות שיופנו על ידי קופות החולים וכן תוכל לתת מענה לאנשים שאינם מבוטחים בקופות החולים (ובכלל זה סטודנטים זרים, תיירים, חסרי מעמד ואחרים).
ההחלטה של משרד הבריאות מתקבלת אחרי פניות רבות של אנשים שהרגישו שנפלו "בין הכיסאות", כך ששום הגדרה לא הייתה חלה עליהם ולכן לא יכלו לקבל תו ירוק.
