הדרת נשים במרחב הציבורי אינה דבר חדש, אך נדמה כי בתקופה האחרונה ישנם עוד ועוד מקרים שבהם נשים וצעירות בכל הגילים חוות השפלות והטרדות מצד גברים, רק כי אינן לבושות ב"צניעות": באוטובוס ובחדר הכושר או סתם בזמן סיבוב ברחוב.
מיה אבירם, שי כהן ואליס גרייס הן שלוש עדויות חיות לתופעה המטרידה. למיה זה קרה לפני כמה ימים, בפארק הירקון. אבירם בת ה-22, מאפרת מתל אביב, חזרה מפגישה לכיוון ביתה בנסיעה על קורקינט, כאשר רוכב אופניים הגיח מאחוריה וצפצף לה. "הוא היה דתי, אולי חרדי", סיפרה, "לא הבנתי מה קורה, ושמתי לב שהוא מנסה להפיל אותי מהקורקינט. הוא ניסה לחתוך אותי, ואז צעק 'תכסי את הברכיים שלך, יא זונה'. זרקתי לו קללה בחזרה".
מיה סיפרה כי לבשה באותה העת שמלה שהגיעה לה עד לברכיים, ושכאות מחאה משכה אותה כמה סנטימטרים כלפי מעלה. "בפעם הבאה שאעבור שם, בוודאות אסתכל יותר לצדדים כדי לראות מי יכול לנסות להציק לי או להעיר", ציינה. היא הוסיפה: "אני מקבלת תגובות מגברים ברחוב פחות או יותר מאז שאני בת 14, ואני לא אדם פרובוקטיבי. אני לא יכולה לשנות את כל החיים שלי בגלל גבר שיחליט מה מפריע לו".
"התביישתי ממש, רציתי להסתיר את עצמי עוד יותר"
אליס, תושבת חיפה בת 25, רק רצתה להגיע לחדר הכושר כדי להתאמן - אך נאלצה להתמודד כבר כמה פעמים עם חבורת גברים שהטרידו אותה. "אני תמיד משתדלת ללכת לשם בגופייה רחבה", הסבירה, "בחיים לא חשופה או במשהו שיהיה ממש צמוד לגוף שלי. בקיצור, להסתיר את קווי המתאר של הגוף שלי".
לדבריה, בכל פעם שנתקלה בחבורת הגברים, מישהו מהם פנה אליה בשאלה מטרידה. "הם אמרו לי 'את עובדת חזק על הרגליים, אה?', 'מה, רוצה להיות קים קרדשיאן?', 'לאן עוד תגדילי את התחת שלך?'. לא עניתי. רק חייכתי חיוך של 'אני עם אוזניות' והמשכתי ללכת". אחרי כמה פעמים של הערות דומות, הפסיקה לחייך. "ואז", סיפרה, "הם כנראה החליטו לבייש אותי באופן מכוון. עברתי לידם, ואחד מהם אמר לחבר שלו 'אתה לא רואה שהיא מתה על תשומת הלב הזאת? היא מתה על להוציא את התחת והציצים שלה, רק מתה שיסתכלו עליה'".
המומה מהקריאות לעברה, היא הוציאה סווטשירט שהיה לה בתיק, וקשרה מסביב למותניה. "באותו רגע התביישתי ממש", ציינה, "אמרתי לעצמי 'מה, ככה רואים אותי מהצד?'. רציתי להסתיר את עצמי עוד יותר. אחר כך עברתי לידם שוב, ומישהו מהם אמר לחבר שלו 'הנה, אתה רואה? עכשיו היא שמעה ופתאום לא נעים לה להיות ככה חשופה או עירומה'". אליס סיפרה כי מאז המקרה מלוות אותה תחושות קשות. "זה ממש הוריד לי את הביטחון, מאז אני מתאמנת רק בבגדים ארוכים ובסווטשירט הזה, אפילו שחם מאוד במכון. זה בייש אותי והשפיע עליי יותר כהטרדה מנטלית מאשר הטרדה רגילה. הם כל כך הרגישו צורך לפגוע בי".
"זה כל כך פגע בי, זה היה כמו סטירה לפנים"
שי, תושבת רמת השרון בת 26, מצאה את עצמה ביוני האחרון בתקרית של הדרה במרחב הציבורי. "בדיוק סיימתי אימון. היה ממש חם, ולמרות זאת לבשתי טרנינג מעל המכנסיים הקצרים ורק אז יצאתי", הסבירה. לדבריה, בדרכה הביתה החליטה לעבור בקניון ארנה. "באתי להיכנס בדלת, ופתאום המאבטח חסם אותי בגוף ולא אפשר לי לעשות זאת", סיפרה על פרטי התקרית.
היא ציינה: "חשבתי שהוא רוצה לבדוק את התיק שלי אז הושטתי לו אותו. הוא לא דיבר, רק אמר 'לא'. שאלתי אותו 'מה הבעיה?', הוא הוציא אותי, הלך כמה צעדים החוצה והצביע על השלט בכניסה שכתוב עליו 'אסורה הכניסה בבגד ים'. באמת לא הבנתי מה הוא רצה, חשבתי שאני מפספסת משהו. אני מסתכלת עליו ואומרת לו 'אני לא מבינה', הוא אמר לי 'אסורה הכניסה בבגד ים'. עניתי לו 'נו? אני לא בבגד ים', ואז הוא אמר 'לא, זה לא צנוע'. הייתי בשוק".
לדבריה, "הייתה שם מישהי בצד, מוכרת של אחת החנויות שראתה את זה והייתה בהלם מהסיטואציה. היא התערבה ואמרה לו 'מה, אתה רציני?', והוא המשיך לומר לי, הפעם יותר בפירוש: 'תשימי על עצמך משהו!'. לא הייתי מוכנה לזה בשום צורה, בחיים לא קרה לי דבר כזה". לאחר כמה דקות שבהן המתינה מחוץ לקניון, החליטה שי ללכת משם. "בסוף ויתרתי. הסתובבתי, הלכתי לאוטו והתחלתי לבכות", אמרה, "זה כל כך פגע בי, זה היה כמו סטירה לפנים. זאת הרגשה נוראית. ישבתי באוטו הרבה זמן ולא עיכלתי מה קורה. התקשרתי לאבא שלי והוא ניסה לנחם ולהרגיע. אמרתי לו 'תודה', אבל שהוא בחיים לא יבין את התחושה הזאת".
לאחר שיחת הטלפון ביניהם, אביה של שי הלך למשרדי ההנהלה של הקניון כדי להתלונן, ללא ידיעתה. "החלק המרגיע היה שהם טענו שזאת לא הייתה הנחיה מלמעלה, אלא רק איזו גחמה רגעית של אותו המאבטח. מנכ"ל הקניון התקשר לאבא שלי ואמר שאותו מאבטח לא ימשיך לעבוד במקום ושהם מאוד מתנצלים", סיפרה.
היא סיכמה את החוויה המשפילה, לדבריה, שעברה. "רוב הגברים לא יכולים להבין את זה. יש גם נשים שלא מבינות ופשוט משלימות עם זה. אפילו עוד לפני שהגעתי לקניון חשבתי שלא כדאי שאלך במכנסיים הקצרים, בגלל התחושה שזה לא מתאים ושאני לא יכולה ללכת איך שבא לי. אפילו כשניסיתי לרצות, לא הצלחתי. אתה מרגיש אשם במי שאתה. מה אני יכולה לעשות בזה שאני אישה? מה, אני צריכה להסתתר? זאת הרגשה קשה מאוד שאני לא חושבת שאפשר להבין אותה עד שחווים אותה".
