האיחוד האירופי הודיע היום (שישי) כי החליט להטיל סנקציות נגד ארבעה "מתנחלים קיצונים" ושתי ישויות - בהן ארגון להב"ה. לפי ההודעה, הסנקציות מגיעות בעקבות "אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית".
במקביל, ארה"ב הודיעה גם היא על הטלת סנקציות על מתנחלים. מחלקת המדינה ציינה מפורשות את מייסד ויו"ר להב"ה בנצי גופשטיין, תחת הנימוק כי "תחת הנהגתו, להב"ה וחבריה היו מעורבים במעשים או איומים באלימות נגד פלסטינים, ולעיתים קרובות מכוונים באזורים רגישים או הפכפכים". במקביל, משרד האוצר האמריקני הודיע על סנקציות על שתי ישויות: "קרן הר חברון" ו"שלום אסירייך".
נכלל בסנקציות של האיחוד. אלישע ירד משתחרר ממעצר
(צילום: לירן תמרי)
"הנושא הזה מאוד חשוב לנשיא, והוא דחף אותנו מאוד לעשות את המהלכים", אמר היום שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב למזרח התיכון, ברט מקגורק, במהלך שיחה עם חברי הקהילה היהודית. "כחבר של ישראל ומי שמאמין שהעתיד היחיד של שלה הוא פתרון שתי מדינות, הוא רואה במצב בגדה המערבית מאוד חשוב לביטחון הפלסטינים אבל גם לדמוקרטיה הישראלית. אם המצב לא ישתנה העתיד הזה לא אפשרי", הוא הוסיף.
לדבריו, "אנחנו רואים בשנים האחרונות נסיקה באלימות בגדה המערבית מצד קיצונים יהודים ומתנחלים וזאת אחריות של ממשלת ישראל להשתלט על זה. אלימות נגד אזרחים פשוט לא מקובלת. יש כלים ואנחנו נמשיך להשתמש בהם, כי זה הדבר הנכון לעשות".
המתנחלים שעליהם הוטלו סנקציות, ששמותיהם הופיעו בהודעת מועצת האיחוד האירופי, הם פעילי הימין הקיצוני אלישע ירד (שנחשד בפרשת הירי בפלסטיני קוסאי מעטאן בכפר בורקה), מאיר אטינגר, נריה בן פזי וינון לוי.
הנימוק להטלת הסנקציות על "קרן הר חברון" ו"שלום אסירייך" מצד ארה"ב, הוא התמיכה הכספית שלהם במתנחלים ינון לוי ודוד חי חסדאי, שכבר סומנו והוטלו עליהם סנקציות אמריקניות ב-1 בפברואר השנה. לפי ההודעה, הקמפיינים של גיוס תרומות שהריצו "קרן הר חברון" עבור לוי ו"שלום אסירייך" עבור חסדאי הניבו סכום שווה ערך ל-140,000 ו-31,000 דולר, בהתאמה.
"'קרן הר חברון' ו'שלום אסירייך' הניבו עשרות אלפי דולרים לקיצונים האחראים להרס רכוש, תקיפת אזרחים ואלימות נגד פלסטינים", אמר סגן שר האוצר, וולי אדיימו. הוא הוסיף כי "מעשים כאלה מערערים את השלום, הביטחון והיציבות של הגדה המערבית. נמשיך להשתמש בכלים שלנו כדי להטיל אחריות על המעורבים".
ירד עצמו הגיב להחלטה בחשבונו ברשת X, וכתב: "זה לקח זמן, אבל גם אני זכיתי להיכלל ברשימת הכבוד. אחרי עשרות שנים בשלטון, האנרכיסטים משמאל הפסידו במאבק בישראל, ומרבית עם ישראל כיום תומך בהתיישבות ואוהב ומעריך את חלוציה שמצליחים בשנים האחרונות להשיב מאות אלפי דונמים לבעלות יהודית, לסכל את תוכנית פיאד והקמת המדינה הפלסטינית ולהפוך את הקערה על פיה".
גם גופשטיין הגיב על הסנקציות נגדו ונגד ארגונו: "האנטישמים באיחוד האירופי לא הטילו סנקציות על אלפי עזתים שבשבעה באוקטובר אנסו, טבחו ובזזו בקיבוצי העוטף, אלא על מי שפועל שנים נגד אותם אנסים. הים הוא אותו ים, הערבים הם אותם ערבים, והאירופאים הם אותם אנטישמים. אנחנו לא נרתעים מהם - נמשיך במאבק הנחוש שלנו בהתבוללות ובקונספציית הדו-קיום".
כבר לפני כשבוע פורסם כי האיחוד צפוי לנקוט בהטלת הסנקציות, אחרי ששרי החוץ של הארגון הגיעו להסכמה פוליטית על הסנקציות נגד מתנחלים עוד ב-18 במרץ. צ'כיה והונגריה עיכבו אז את ההחלטה ודרשו להפריד אותה מהחרפת הסנקציות נגד חמאס, כדי לא ליצור קשר ישיר ביניהן.
בנוסף, בלחץ ההונגרים, הרשימה שעמדה על 20 מתנחלים צומצמה לחמישה - שכעת נראה כי ירדה לארבעה. סנקציות נגד מתנחלים, נזכיר, הטילו בין השאר גם ארצות הברית, ניו זילנד, צרפת, בריטניה ומדינות נוספות, בטענה לאלימות קשה שהפעילו נגד פלסטינים.
מאז החלטת שרי החוץ האירופים עבדו בנציבות האיחוד על הוצאת צווים שיופצו ל-27 המדינות החברות בו. בדיוק לפני שבוע, ובהתאם להסכמה על הפרדת הסנקציות, מדינות האיחוד הטילו סנקציות חדשות על חמאס והג'יהאד האיסלאמי, בעקבות פשעי המין של מחבלי ארגוני הטרור בטבח 7 באוקטובר. לבקשת הונגריה, החרפת הסנקציות נגד ארגוני הטרור קדמה לסנקציות על המתנחלים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לסנקציות וגינה את החלטות ארה"ב והאיחוד: "ההתנכלויות לארגון להב"ה וכנגד מתיישבים יקרים, שמעולם לא עסקו בטרור ולא פגעו באיש, הן פועל יוצא מעלילת דם של גורמים אנטישמיים שונאי ישראל, אלו שבמשך שנים תומכים באופן מוצהר בחמאס, בפתח ובארגוני אנרכיסטים הפוגעים בחיילי צה"ל. אני קורא למדינות המערב להפסיק את שיתוף הפעולה עם האנטישמיים הללו, ולהפסיק את מסע הרדיפה נגד המתיישבים החלוצים והציוניים".
במקביל, גובר הלחץ בתוך האיחוד האירופי להגיע להחלטה בקונצנזוס שתקרא בצורה מפורשת להפסקת אש מוחלטת. דיפלומטים אירופים בבריסל מעריכים שלא צפויה החלטה כזו בקרוב, על אף שהדברים בהחלט מתקדמים בכיוון זו - כשגם הידידות של ישראל באיחוד האירופי מתחילות לגלות סימנים של אי-נוחות. לדברי הדיפלומטים, ישראל בבעיה קשה בדעת הקהל באירופה ונתפסת כקולוניאליסטית. "לצערנו השקרים הפלסטיניים מאוד דומיננטיים", הוסיפו.
