ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר אתמול (ראשון) לראשי הקואליציה כי ללא פשרה במהפכה המשפטית - שר הביטחון יואב גלנט יתפטר. לדבריו, גלנט הבהיר לו שהמצב בצבא בעייתי מאוד בעקבות הרפורמה וקיים חשש ממשי מהתפשטות הסרבנות, לאחר שמאות אנשי מילואים מחיל האוויר הודיעו שלא יתייצבו לאימונים. לא ברור אם גלנט יסתפק בפשרה החד-צדדית שאליה הגיעו אתמול ראשי הקואליציה, שלא סיפקה את המתנגדים למהפכה המשפטית. בשלב זה הוא בוחן כיצד תתקבל הפשרה החדשה בצבא.
ובכך לא תמו הבעיות של הקואליציה: חברי כנסת בליכוד זעמו על הצגת המתווה אתמול בוועדת החוקה, שבה גילו לראשונה על הפשרה שעשתה הקואליציה בכל הנוגע לוועדה לבחירת שופטים. ח"כ טלי גוטליב צייצה בטוויטר: "אין חדש תחת השמש. הצבעתם ימין וקיבלתם שמאל". בריאיון ל-ynet radio אמרה גוטליב: "אני קמה לבוקר של כניעה ואני לא אדם נכנע ולא אדם מתכופף. ויתרנו על הרפורמה, זאת משמעות ההצעה הזאת. רוטמן משפטן מצוין, אבל הוא נכנע". גוטליב כמו גם חבר מפלגתה משה סעדה נעדרו הבוקר מישיבת ועדת החוקה שדנה בנושא.
גם ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד הביע אכזבה. "המתווה שהוצג על-ידי שמחה רוטמן בנושא הוועדה למינוי שופטים אינו נכון בעיניי. לא יצאנו למהלך הזה כדי למנות שני שופטים בעליון", אמר מילביצקי. ח"כ דני דנון, גם הוא מהליכוד, צייץ: "ככה לא בונים רפורמה".
בנוסף, יו"ר נעם אבי מעוז אמר היום כי לא ישתתף השבוע בהצבעות עם הקואליציה, "אלא בכל הצבעה לגופה אחליט בעצמי כיצד להצביע". לדבריו, "לקואליציה הייתה בחירה בין חרפה למלחמה - והיא בחרה בחרפה ותקבל, לצערי, המשך מלחמה".
ואם כל זה לא מספיק, הרי שראשי המחאה והאופוזיציה ממילא לא קיבלו את המתווה של הקואליציה - שהחליטה באופן חד-צדדי שלא לקדם את חוקי המהפכה המשפטית המקוריים של יריב לוין במושב הנוכחי, אלא רק את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. למעשה, מלבד החוקים שנוגעים ישירות לנתניהו ולדרעי ולוועדה לבחירת שופטים - הקואליציה דחתה את כל יתר החקיקה למושב הבא.
יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, אמר היום כי "אם נתניהו יעצור את הדהירה להרס הדמוקרטיה - שר המשפטים שלו יתפטר והעם יתאחד. אם ימשיך בדהרה - שר הביטחון שלו יתפטר, הקשר עם ארצות הברית יישבר והצבא ייקרע. הבחירה פשוטה".
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, שהודיע כבר בבוקר בריאיון ל-ynet radio על התנגדותו למתווה, אמר בישיבת סיעת יש עתיד: "הקואליציה החליטה בלילה שהיא מעבירה את החקיקה שתאפשר לה לשלוט בוועדה למינוי שופטים. הם ימנו את הנשיא הבא של בית המשפט העליון. במקום שופטים, יהיו להם שפוטים. זו לא פשרה, זו השתלטות פוליטית עוינת על מערכת המשפט. זה מה שהם תכננו מהרגע הראשון. זה מה שהזהרנו מפניו מהרגע הראשון".
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר בישיבת סיעתו: "המתווה המרוכך של הקואליציה הוא לא יותר מתרגיל הונאה שעומד בסתירה לכל הערכים הליברליים-דמוקרטיים של מדינת ישראל. הבסיס היחידה זה מתווה הנשיא והקפאת כל תהליכי החקיקה בכנסת, שום דבר אחר. חייבים להבין שכל ההצעות של החקיקה שמובילה הקואליציה זה שלב בדרך למדינת הלכה".
יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, תקפה: "הממשלה הזאת - כמו גנבים בלילה, בשעה 02:00 לפנות בוקר שלחה מתווה מעודכן להשתלטות סופית של נתניהו על בית המשפט העליון. לא עוד שופטים שמרנים או אקטיביסטים - מעכשיו יש קטגוריה חדשה: שופטים פוליטיים, שופטים מטעם. ואני אומרת שופטים, כי שופטות ברור לכולנו שלא ימונו, הן תישלחנה הביתה ללדת ילדים. זה לא מתווה פשרה ולא מתווה ריכוך – זה הונגריה ופולין על סטרואידים".
אמש שוחח עם נתניהו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לראשונה זה חודשיים, וקרא לו להגיע לפשרה במהפכה המשפטית. מדובר בהתערבות חריגה של ארה"ב בעניינים פנימיים של ישראל, והיא מצביעה על הדאגה העמוקה שחש הממשל האמריקני מהמהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה באופן חד-צדדי.
לפי הבית הלבן, ביידן אמר לנתניהו כי "ערכים דמוקרטיים היו וחייבים להישאר סימן ההיכר של היחסים בין ארה"ב לישראל". הוא הציע לנתניהו סיוע בהגעה לפשרה על בסיס עקרונות דמוקרטיים, והדגיש כי "חברות דמוקרטיות נתמכות על-ידי איזונים ובלמים אמיתיים. שינויים יסודיים צריכים להיעשות עם הבסיס הרחב ביותר האפשרי של תמיכה מהעם".
המתווה "המרוכך": כך ישתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים
לפי המתווה המעודכן, הרכב הוועדה לבחירת שופטים יכלול 11 חברים במקום תשעה כיום, ויהיו שתי ועדות - או מעין ועדה עם הרכב מתחלף של נציגות השופטים. הוועדה לבחירת שופטים לעליון תכלול שלושה שופטי עליון - נשיא בית המשפט העליון ושניים נוספים. בנוסף, יהיו בה שלושה שרים בממשלה משלוש סיעות שונות, שלושה חברי כנסת משלוש סיעות מהקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה. הרוב הנדרש לשני המינויים הבאים לבית המשפט העליון יהיה רגיל (6 מתוך 11) - וחברי הקואליציה יוכלו למנות את המועמדים שבהם יחשקו. החל מהמועמד השלישי תידרש הסכמה רחבה יותר של לפחות נציג אחד מטעם השופטים ונציג מקרב האופוזיציה.
לפי המתווה החדש, תבוטל שיטת הסניוריטי. אם עד כה, מאז קום המדינה נבחר לעליון השופט הוותיק ביותר לנשיא, מעתה יידרש רוב רגיל של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות נשיא. מכאן, שנפתח פתח לחלום הבלהות של שופטי העליון – חשש לתחרות סמויה, ביצוע לובינג ועלייה לרגל של שופטים לפוליטיקאים על מנת להיבחר כנשיא העליון. הדבר עלול להביא גם להעכרת היחסים בתוך העליון.
מכיוון שיוגשו עתירות נגד חוקתיות החוק החדש, הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון ידון בחוקתיות חוק הנוגע אליהם ולהמשך דרכם, כאשר גם היועצת המשפטית לממשלה צפויה לומר שהחוק אינו חוקתי ויביא לפוליטיזציה של העליון. כלומר, יהיה זה החוק הראשון שבו תהיה ההתנגשות הגדולה עליה מדברים בין רצון הכנסת והממשלה לבין שלטון החוק.