טייסות שחילצו פצועים משטח האויב, אזרחים שהצילו מבלים ממסיבת הטבע ליד רעים שהפכה לזירת טבח, סמל בגבעתי שאיבד 11 מחבריו ומפקד במג"ב שנלחם מול המחבלים שהתבצרו בתחנת המשטרה בשדרות. הכנסת ערכה היום (ד') מפגש הצדעה לגיבורות וגיבורי מלחמת חרבות ברזל - ושמעה מהם עדויות על מעשי הגבורה שלהם שהצילו חיים של אחרים.
סא"ל ארן מסס במהלך האירוע
(צילום: ערוץ כנסת )
בפתח הדיון יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, ביקש להודות לאנשי כוחות הביטחון ואמר: "סיפורי גבורה אדירים ומעוררי השתאות רבים לא יסופרו לעולם, כי נטמנו יחד עם גיבוריהם. חשבתי שזה יהיה הולם שבחג הגבורה, מקצת מהסיפורים הללו יסופרו גם כאן בכנסת".
בין העדויות שנחשפו לראשונה הייתה זו של טייסת הינשופים רס"ן ל' מטייסת 123 שמאז פרוץ הלחימה מחלצת פצועים מעזה: "אני לא מרגישה גיבורה. אנחנו עושים את עבודתנו, זה מה שהכשירו אותנו לעשות".
רמי דוידיאן: "קיבלתי נ"צ מאמא שביקשה שאעזור לבן שלה. הגעתי אליו והוא גסס לי בין הידיים. עצמתי את עיניו וקראתי 'שמע ישראל', כשאמא שלו בטלפון איתי"
רס"ן ל' תיארה אירוע פינוי אחד: "בטייסת אצלנו מוכנים תמיד 24-7, יחד עם צוות שלם במסוק ומחוצה לו, לרגע שבו יזניקו אותנו למשימת פינוי פצועים. לפני שלושה שבועות הוזנקתי לפינוי מתוך רצועת עזה. זאת הייתה הפעם ראשונה ש'חוצים קו' וזה מכניס לדריכות. הכל מתקתק די מהר, נמצאים מעט מאד זמן על הקרקע - ומפנים פצועים לבתי החולים. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש פה שרשרת ענקית של אנשים להצלת חיים, לא אני לבד הצלתי חיים. כולם לוקחים חלק במשימה וכך נמשיך לעשות מתי שיידרש".
"אין לי סיפור גבורה", אמרה בהצטנעות טייסת יסעור רס״ן מ', מטייסת 118, שהשיבה במטוסה חלק מהחטופים שחזרו ארצה: "סבתא שלי נרצחה בבארי ב-7 באוקטובר. יש לי התמודדות בשני עולמות – לחימה בטייסת, לצד חוויה אישית משפחתית קשה. הפעילות המבצעית היא כמו נקודת אור שעוזרת לי להמשיך ולהסתכל קדימה. אחרי 7.10 פיניתי כוחות מבארי וזה היה מוזר לראות הכול מלמעלה, כמו שטח אויב. גם השתתפתי בפעימה הראשונה של השבת החטופים – זה הרגיש כמו חלום שהתגשם".
אירוע הצדעה לגיבורי המלחמה
(צילום: ערוץ כנסת )
סא"ל (במיל') ארן מסס סיפר בדמעות על הניסיונות שלו למצוא ניצולים באזור המסיבה ברעים, וביקש לפנות לאלוהים: "שלחת אותי ב-7.10 לעזור לחבורת מלאכים למצוא את דרכם הביתה. לא מצאתי אף אחד. כולם היו מתים. אני מצטער שנכשלתי. מי שהגיע לפני היו אנשי החושך והרוע. הם פגעו במלאכים שלנו. הם שחטו אותנו ולא הותירו לנו סיכוי. פחדתי שינסו לחטוף גופות, אז התחלתי לאסוף אותן על עגלה שמצאתי וריכזתי במקום אחד, היו המון. אני יודע ששמרת עליי באותו יום כי שלושה בני עוולה ניסו להרוג גם אותי. אני מלא גאווה ונפש מצולקת. תודה שאני פה לספר ותודה שעוד יש מי ששומע".
קרובי המשפחה עוז ורמי דוידיאן הצליחו להציל רבים מהצעירים שנמלטו מהמסיבה ברעים וסייעו גם בטיפול בפצועים. רמי סיפר על חילוצים אינסופיים שביצע באותה השבת: "כשקיבלתי את הטלפון הראשון יצאתי מהבית ובכניסה לישוב שלי פטיש, ראיתי שלוש אצבעות ליד אופניים זרוקים על הכביש, אספתי אותן. המשכתי לנ"צ הבא, שם ראיתי רכב עולה באש עם אנשים ירויים בתוכו. שמעתי יריות, התקשרתי למשטרה אך ללא מענה. המשכתי לנ"צ הבא – נסעתי עוד שני ק"מ וראיתי אלפי ילדים מדהימים צועקים הצילו לכל עבר. עליתי לאוטו וצעקתי להם שיבואו אליי. הם הגיעו במהירות, ואז התקשרתי לחברים מהמושב שיפתחו מקלטים. היו עוד ועוד נ"צ שהגעתי אליהם לחלץ ניצולים. אחת מהן היתה עמית שהוחזקה בידי שישה מחבלים. הסתכלתי לשמיים ואמרתי להם בערבית שאני מרהט, והם שחררו לי אותה. עוד נ"צ נתנה לי אמא שביקשה שאעזור לבן שלה. הגעתי אליו והוא גסס לי בין הידיים. עצמתי את עיניו וקראתי 'שמע ישראל', כשאמא שלו בטלפון איתי. אח"כ קיבלתי טלפון מהעיתונאית אדווה דדון על עוד ילד שזקוק לחילוץ בוואדי בארי. הגעתי אליו אחרי שאיבד הרבה דם. לא יכולתי להשאיר גופה במקום, אז פיניתי אותו. התחלתי לאסוף הרבה גופות מהוואדי. גם בן דוד שלי אסף, אמר שיורים בבסיס של הבת שלו. הוא אמר 'את כולם הצלת, אבל לא את הבת שלי'. נשברתי אבל הרמתי מבט לשמים וקיבלתי עוד כוחות לעוד חילוצים".
3 צפייה בגלריה
הדלקת הנרות של חברי הכנסת עם גיבורי וגיבורות המלחמה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
עוז דוידיאן: "רבים אומרים לי שאני גיבור ושהצלתי 120 נערות ונערים. לא ביקשתי להיות גיבור. הגיבורים הם אלה שנלחמו על חייהם, רצו והתחבאו. אני הייתי הכלי שהקב"ה שלח לעזור להם להגיע הביתה. יש בי עצב על אלה שלא הספקתי להגיע אליהם, כל אלה שנקטפו. הכאב שלי על חבריי מזרועות הביטחון שלחמו בקווים הראשונים והגנו על כולנו".
מי שריגש במיוחד את הנוכחים בדיון היה סמל יהונתן אוחנה מפקד כיתה בחטיבת גבעתי, שכל חייליו נהרגו ברצועת עזה בתחילת התמרון הקרקעי. הוא סיפר גם על הפציעה שלו: "בפעילות ברצועת עזה מחבל הוציא אר פי ג'י, היינו שישה שנפצעו. פינו אותי לניתוח עם רסיסים בצלעות וביד".
3 צפייה בגלריה
סמל יהונתן אוחנה. "פינו אותי לניתוח עם רסיסים בצלעות וביד"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
אוחנה הזכיר את שמות כל חבריו שנהרגו באסון הנמ"ר ברצועת עזה: "יש לי 11 נשמות ששומרות עליי מלמעלה. כרגע אני עסוק בהנצחת החברים שלי שכולם יידעו מי הם היו".
מפקד מג"ב דרום במשמר הגבול, נצ"מ תומר אלדר, סיפר על הקרב ההרואי בתחנת המשטרה של שדרות: "נעתי רגלית לכיוון התחנה ונלחמנו במחבלים שהתבצרו במקום. הסתערנו לתוך התחנה תוך כדי שאנחנו חוטפים אש. ניהלנו חילופי אש במשך שעתיים. בכל פעם שיצאנו להסתערות, חטפנו יריות ורימונים, אבל כל הזמן הזה ידענו שהמחבלים ימותו לפנינו. לאחר שעתיים, צוות של ימ"מ הגיע והחליף אותו בניהול הקרב. בסופו של דבר הוחלט להרוס את תחנת המשטרה על 25 המחבלים שהיו בתוכה. המחבלים שרצו בכל מקום במרחב האזרחי, נלחמנו ונשאבנו ללחימה בתוך שטח של כוחותינו. רוב המפקדים תחתיי נפצעו במהלך הקרבות וניהול הקרבות עבר לשוטרים הזוטרים יותר".
בתום המפגש הדליקו חברי הכנסת והמוזמנים נר שביעי של חנוכה. יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו-שטה אמרה: "כמו אז, גם היום כל סיפור גבורה הוא אור גדול המגרש את החושך מחיינו, ובעבור כולנו. כל שנותר לנו זה להצדיע, להתגאות, להכיר ולהוקיר את בנותיה הלוחמות של האומה היקרה שלנו כמו גם את בנינו".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין הוסיף: "כל אחד מכם מצא את הכוח הנדרש ועשה מעל ומעבר באותו יום. לכן המספרים היום הם פחות אסטרונומיים ממה שעלול היה להיות. אתם השראה".
גם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, בירך את הלוחמות והלוחמים: "בכל יום נכתב סיפור נוסף של גבורה. אשרי העם שיש לו גיבורים כמוכם. אשרי המדינה שאמיצים כמוכם מגינים עליה. אתם האור הזוהר שמגרש את הרוע החמאסי נאצי דאעשי".
