השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים היום (רביעי) בשדרות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מיסמס את החלטתו לחסום את השימוש בטלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים - וכעת מתברר כי עשה זאת מאחורי גבו, ופנה לנציבת שב"ס קטי פרי בעניין בבקשה שלא תוציא לדרך את ההחלטה של בן גביר. בשב"ס הכחישו כי נערכה שיחה בנושא בין השניים, אך במקביל גורמים במשרד לביטחון לאומי אישרו ל-ynet את קיומה.
במשרד לביטחון לאומי רצו לדון בחסימה סלולרית של שני אגפים בכלא עופר, אבל בגלל ההיערכות לחודש רמדאן, ומחשש שזה ילהיט את הרחוב הפלסטיני בזמן מתיחות ביטחונית, נדחה הדיון בנושא. אחרי הרמדאן, נערך דיון במשרד לביטחון לאומי, שבו הוחלט לבצע חסימה סלולרית בשני אגפים, תוך שימוש בטכנולוגיה קיימת למיסוך סלולרי - מה שהופך את המכשירים המוברחים לברזל חסר תועלת.
באפריל 2019 נערכה שביתת רעב של אסירים ביטחוניים, כשהמניע הוא הכנסת טכנולוגיה לחסימת הסלולריים בבתי כלא בישראל. השביתה הסתיימה לאחר שישראל הסכימה לבקשת האסירים הביטחוניים להתקין טלפונים ציבוריים באגפים בכלא קציעות ורמון, כדי לשוחח עם קרובי משפחתם מדרגה ראשונה בצורה מבוקרת. גורמים ביטחוניים ומדיניים הבהירו אז כי סירבו לדרישת האסירים להסיר את האמצעים לשיבוש הסלולריים, מהלך שהיה מאפשר להם לערוך שיחות באמצעות טלפונים ניידים שהוברחו לאגפים. מאז ועד היום ישראל המשיכה "למרוח" את הרצון להתקין טכנולוגיה שמשבשת את היכולת להוציא שיחות מהכלא בסלולריים שמוברחים פנימה.
בדיון שנערך בשבועיים האחרונים, אחרי הרמדאן, ובו השתתפו כל גורמי הביטחון הוחלט לצאת לדרך ולמסך שני אגפים של אסירים ביטחוניים בכלא עופר. במשרד לביטחון לאומי התנגדו להצבת טלפוניים ציבוריים במקום בטענה כי אסיר ביטחוני לא מחויב לקבל אפשרות לשיחות עם קרובי משפחתו. לאחר הדיון הוחלט למסך שני אגפים בכלא עופר, למרות הטענה שיש הסכם מ-2019 להעניק להם טלפון ציבורי במקום. לאחרונה, כך נודע ל-ynet, פנה ראש הממשלה נתניהו ישירות לנציבת שב"ס קטי פרי כדי שלא יצאו לדרך בעניין חסימת הסלולריים.
מדובר בסוגיה מורכבת מבחינה ביטחונית. לצד הרצון להרע את תנאי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל ולספק להם רק את מה שמחויב על פי אמנות בין לאומיות, גורמי הביטחון בישראל לוקחים בחשבון שיקולים רחבים יותר - כמו ההשלכות שעלולות להיות לצעד של מיסוך סלולרי או ביטול טלפונים ציבוריים, כפי שהוסכם ב-2019 מול האסירים הביטחוניים.
לפי שעה, המצב תקוע, ובכלא עופר לא הופעל מיסוך סלולרי. במשרד לביטחון לאומי מתכננים לקיים עוד דיונים בנושא.
ארדן בעדותו בוועדת הבדיקה
(צילום: טל שמעוני)
אשתקד, שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן האשים את שב"כ בכך שסיכל את המאמצים שעשה כשר לביטחון הפנים להרעת תנאי האסירים הביטחוניים - וטען כי הארגון "הציג תרחישי אימים לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו". ארדן, שהעיד בפני ועדת הבדיקה לבריחת האסירים מכלא גלבוע, הציג את שב"ס כארגון בעל תרבות הסתרה, המחפש שקט בכל התנהלות מול האסירים הביטחוניים - שחיים לדבריו בסוג של "קייטנה" ובתנאי מחיה עדיפים מהאסירים הפליליים.
ארדן סיפר לחברי הוועדה על הקמת "ועדת קעטבי", שמטרתה הייתה לפגוע בתנאי המחיה של מחבלים בבתי הכלא בישראל, ואמר כי הדוח של הוועדה "הצביע על שורת צעדים להצר את האוטונומיה שבה מתנהלים האסירים הביטחוניים באגף". הוא טען אז כי "לשב"כ יש סמכות לנהל את שב"ס בסוגיית האסירים הביטחוניים, אבל הוא לא לוקח אחריות על התוצאות. יש ביקורת נגד שב"ס בגלל היחס לאסירים הביטחוניים, אבל בהיבט הרחב הוא שק חבטות ו'ילד כאפות' של ארגוני הביטחון האחרים".
ארדן נתן כדוגמה את הכוונה להפעיל חסימה סלולרית בבתי הכלא, בעקבות תופעת הברחות המכשירים הניידים אליהם. "ראש השב"כ שעמד לסיים את תפקידו, יורם כהן, נתן לי את הטיפ להשתמש בחסימה הסלולרית ב-2017", סיפר. הוא תיאר תהליך של שנתיים של עבודה, עד לרגע שבו משרדו ביקש להפעיל פיילוט של חסימה סלולרית בבתי כלא ביטחוניים בדרום. לדבריו, בפגישה עמו ועם נתניהו, ראש השב"כ נדב ארגמן דאז דרש לדחות את הפעלת המיסוך בשל "תרחישי אימה" - והציע דיאלוג עם האסירים שבמסגרתו יותקנו טלפונים ציבוריים באגפים. באותו זמן, האסירים הביטחוניים התנגדו בתוקף להפעלת החסימה - וכך למשל בכלא רמון הוצתו תאים, ובקציעות דקר מחבל של חמאס את אחד מקציני הכלא.
