תמונת מצב במקלט בקריית שמונה
(צילום: אביהו שפירא)
ההנחיה הדרמטית של שר הביטחון בני גנץ לצה"ל להיערך לתרחיש של הסלמה בצפון התקבלה ביישובים הסמוכים לגבול עם לבנון ברגשות מעורבים. "ברצועה בעומק של 20 קילומטרים לתוך ישראל, שם ייפלו אלפי טילים בכל יום במלחמה הבאה בצפון, יותר מ-50% מהתושבים אצלנו חיים ללא מיגון בבית", אמר ראש המועצה האזורית הגליל העליון גיורא זלץ. מנגד, ביישובים אחרים בצפון משדרים מסר של עסקים כרגיל. "הסתיו בפתח ומזג האוויר מושלם לטיולים", אמר ראש המועצה האזורית גולן חיים רוקח.
החלטתו של שר הביטחון גנץ להתכונן לאפשרות של הסלמה, "הן במאמצי ההתקפה והן במאמצי ההגנה", התקבלה לנוכח הפיצוץ במשא ומתן בין ישראל ללבנון על הגבול הימי, ולקראת הפקת הגז מאסדת כריש שצפויה כבר בסוף החודש. בעקבות ההנחיה, בחיל האוויר, בחיל הים וגם בקרב כוחות היבשה בפיקוד הצפון ייערכו לתרחיש של עימות אפשרי מול חיזבאללה, על רקע איומיו של חסן נסראללה לתקוף את אסדת כריש אם הפקת הגז ממנה תחל ללא הסכם עם לבנון.
ראש המועצה האזורית הגליל העליון זלץ, שמודאג לנוכח ההתפתחויות, אמר: "כל מבני החינוך, מבני הציבור ומבני התעשייה, כולל אלו שעושים שימוש בחומרים מסוכנים, נמצאים ללא מיגון. חרף קרבתנו הרבה לגבול, בתים רבים בגליל העליון אינם ממוגנים כלל. מתוך כ-8,000 בתי אב ביישובי המועצה, יותר מ-3,000 חשופים ללא מיגון. זאת רק ההתחלה, הואיל ובמערכת החינוך המצב גרוע בהרבה. 120 בתי ילדים לגילי לידה עד 6, כמו גם 11 בתי ספר, ללא מיגון".
זלץ אמר עוד: "כל זה קורה כש-21 מתוך 29 יישובי המועצה ממוקמים על קו העימות. כלומר, במקרה של מתקפת טילים תהיה לתושביהם התרעה של 0 עד 15 שניות. אני קורא לממשלה לטפל במצב החמור לאלתר. אין חולק על כך שבמצב הנוכחי, אסון הוא עניין של זמן. צריך לפעול במרץ לטיפול בבעיה עכשיו, מאשר לחכות לוועדות חקירה אחרי המלחמה הבאה בצפון שיעסקו בשאלה איך קרה שהנזק לנפש ולרכוש נגרם לא בגלל חיזבאללה אלא בגלל מה שלא עשו ממשלות ישראל".
מהמועצה האזורית הגליל העליון נמסר כי התושבים נמצאים כעת בשגרה מלאה. "אנו מקיימים קשר רצוף והדוק עם גורמי הביטחון ונעדכן אם יחול כל שינוי במצב. אנו מזמינים את עם ישראל להגיע לבלות בגליל העליון במהלך חג סוכות וליהנות מכל מה שיש לאזור הקסום שלנו להציע".
על רקע החשש מהסלמה בתקופת החגים, במטולה מתכוונים לערוך ישיבות של מטות חירום וצוותי כוננות הבוקר. "כבר חצי שנה אנחנו נערכים למצב שתהיה בעיה עם אסדת כריש וזה מה שנראה קרה עתה", אמר ראש מועצת מטולה דוד אזולאי. "כולנו דרוכים לכל תרחיש. נבצע ישיבת חירום מיוחדת, נדון בשלל התרחישים השונים, ואז נראה מה אומרים גורמי הצבא. אנחנו ערוכים במטולה, מצב המקלטים אצלנו השתפר מאוד, ואם חלילה תהיה הסלמה אנחנו ערוכים לכל תרחיש צבאי".
גם במועצה האזורית מבואות החרמון מתכוונים לערוך ישיבת חירום. "החשש מהסלמה בגבול הצפון הוא לא דבר חדש", אמר ראש המועצה בני בן מובחר שמשמש גם כיו"ר יישובי אשכול גליל מזרחי. "מאז ההקמה של אסדת כריש יש חשש שנסראללה, שאין לו מה להפסיד, ינסה להגיע ליישובי גדר וינסה לתקוף את היישובים שסמוכים לגדר הגבול.
"בעקבות כך העברתי היום הנחיה להיות ערוכים לכל תרחיש, כיתות הכוננות ערכו בימים האחרונים עוד הכנות. יש לנו מקלטים לטווח ארוך וגם לטווח קצר, ואני מאמין שאם יקרה משהו לא נזדקק לשהייה ארוכה הפעם. לצערי, הצורך הביטחוני יגבר על המטיילים הרבים שצפויים להגיע למלונות ולצימרים בצפון. כולנו כאן ערוכים לכל תרחיש".
חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, ניסה להפחית את המתיחות. "הגולן שליו ושקט, הסתיו בפתח ומזג האוויר מושלם לטיולים. השגרה נשמרת ואנו מוכנים לקליטת המטיילים הרבים שצפויים להגיע לאזור בחג הסוכות", אמר נציג הרשויות ברמת הגולן. "בואו לטייל וליהנות ואנא - שמרו על הניקיון".
ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן אמר בהתייחסו לסוגיה הנפיצה: "קריית שמונה והאוכלוסייה שלה כוללות אנשים איתנים וחזקים שלא מתרגשים מכל הצהרה של אלה שחיים ומתחבאים מתחת לאדמה. אנחנו לא חוששים משום דבר, ערוכים לכל תרחיש ומתורגלים תדיר. אנחנו סומכים על הצבא החזק שלנו, ונמשיך ליישב ולפתח את הגליל ואת קריית שמונה כבירת האגרי-פודטק של ישראל".
בנימה של ביקורת על שר הביטחון גנץ, אמר שטרן: "יחד עם זאת, אנחנו בהחלט מצפים שהודעות מסוג אלו לא ייצאו לפני שלפחות מעדכנים את ראשי הרשויות ואני יכול לומר שאני מדבר בשם ראשי רשויות רבים בצפון. אני לא מכיר את פרטי ההסכם, אם זה היה תלוי בי הייתי מעדיף שימתינו עד לאחר הבחירות כדי למנוע את מה שקורה כעת, שכל שיקול נצבע מיד בריח פוליטי גם אם יש סיבות אמיתיות".
"מדובר בהצלת חיים"
משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, פרסם הודעה שבה נאמר כי "אם ההסכם החדש יביא איתו תוצאה הפוכה מזו שאנו מייחלים לה הרי שיעופו פה מאות ואף אלפי טילים. אנו דורשים מהממשלה לממש את תוכנית הצפון ולממש את התקציב לטובת מיגון הצפון. מדובר בהצלת חיים והממשלה צריכה לקבל החלטה לפטור את משרד הביטחון מהוצאת התרי בנייה לממ"דים.
"ביישובים של עד ארבעה קילומטרים מהגבול אין ממ"ד ואין יכולת התרעה מנפילת טילים. המציאות היא כזאת שמדובר לצערנו בסכנת חיים של ממש. כשנסראללה יחליט לתקוף, הטילים המדויקים יפגעו במטרות. אני מתריע בכל אתר ואתר 'הכתובת על הקיר, למצער יהיה לומר שמאוחר מדי'".
גנץ: "בין אם ייחתם ההסכם או לאו, ערוכים להגן על התשתיות שלנו"
(צילום: לע"מ)
מרבית צעדי המוכנות שצה"ל קידם בתרחיש של הסלמה בצפון נערכו עוד לפני הפיצוץ במגעים המתקדמים לחתימה על ההסכם, ואולם לנוכח ההתפתחויות הוחלט להותיר אותם ולהוסיף אליהם כמה מהלכי מוכנות נוספים.
מדובר בהגברת הכוננות של טייסות קרב ומערכות גילוי של חיל האוויר בצפון, הגברת הסיורים והפעילות המבצעית של ספינות חיל הים בגבול הצפוני הימי ובפיקוד הצפון בקידום המוכנות של כוחות מיחידות מובחרות, צוללות ארטילריה והעלאת הדריכות לאורך הגבול גם לתרחישים של פיגוע יבשתי או ימי לעבר כוחות צה"ל במרחב הגבול.
גם במערך ההגנה האווירית צפויים שינויים להגדלת יכולות היירוט של רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים במקרה שיחדרו מלבנון לישראל או לעבר אסדת כריש. בשלב זה אין התרעה קונקרטית של פעולה מצד חיזבאללה, אבל בצה"ל העריכו כי בצבא הטרור של חסן נסראללה לא יהססו לבצע פעולה פרובוקטיבית בסגנון שליחת מל"טים ואף ירי של מטח רקטות כדי לגרוף הון פוליטי מהסכסוך של לבנון על המים הכלכליים מול ישראל.
בישיבת הערכת המצב שהתקיימה אתמול נלקחו בחשבון כמה תרחישים, ובהם גם אפשרות לפעולת מנע ישראלית אם יזוהה איום מתקרב לפני מימושו.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס אתמול אחר הצהריים במשך שלוש שעות וחצי לדיון בהערות הלבנונית להסכם הגבול הימי עם לבנון, כשמסביב לשולחן הייתה הסכמה גורפת שבלעדיהן מדובר ב"הסכם מצוין". כלומר, בקבינט מאמינים שאם ההסכם יתבסס על ההצעה הראשונית שישראל הסכימה לה, יש לקדמו. במהלך הישיבה יצא ראש הממשלה לפיד מהחדר כמה פעמים כדי להתעדכן עם המתווך האמריקני על מצב המשא ומתן.
שר הביטחון גנץ וגורמי ביטחון דיברו בדיון על "דחיפות אסטרטגית" להגיע להסכם בגרסתו המקורית. הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אישר בדיון שההסכם המקורי עונה על הצרכים הביטחוניים של ישראל.
כמה מהשרים הודו שיצאו מהדיון מבולבלים: מצד אחד, מדברים על היערכות להסלמה - ומצד שני המשא ומתן לא מת לגמרי. גורם מדיני בכיר הסביר לאחר מכן כי "ישראל לא תתפשר ולא תקבל את ההערות הלבנוניות, ובמקביל נערכת להסלמה. האמריקנים מנגד לוחצים על לבנון לחזור להסכם המקורי, ומבינים מה מונח על הפרק. נסראללה סנדל את עצמו להגיב אם ישראל תתחיל בהפקת הגז מכריש - ולכן מדובר באירוע לא פשוט וקשה לצפות מה יקרה".
ראש המוסד דדי ברנע אמר כי מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה "סנדל" את עצמו פומבית למנוע מישראל להפיק גז מאסדת כריש אם לא יושג הסכם, ולכן יש חשש שיהיה מחויב לתגובה - גם אם תהיה סמלית. עם זאת, ברנע העריך שנסראללה לא מעוניין במערכה צבאית עם ישראל, והיה מעדיף שיושג הסכם שאותו יוכל להציג כהישג שלו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נשאלה בדיון על-ידי השרה איילת שקד מהי הפרוצדורה לאישור ההסכם - והשיבה כי יש לאשר אותו במליאת הממשלה ולאחר מכן להניח אותו על שולחן הכנסת או לאשרו בכנסת, לפי מה שהממשלה תבחר. כלומר, הממשלה תוכל להניח את ההסכם לעיון בכנסת ללא הצבעה, או לחלופין לבחור להעביר אותו דרך אישור בכנסת. נדגיש כי בהרב-מיארה עדיין לא מסרה עמדתה בכתב מכיוון שההסכם לא נחתם, ושר המשפטים גדעון סער כבר התחייב להניח את ההסכם על שולחן הכנסת בכל מקרה.
"ההחלטה של לפיד לדחות את הערות הלבנונים"
גורם מדיני בכיר אמר אתמול בצהריים כי הסיכוי שהסכם על הגבול הימי עם לבנון ייחתם לפני הבחירות קלוש. זאת לאור השינויים המהותיים שביקשה לבנון להכניס לטיוטת ההסכם. מוקדם יותר, כמה שעות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני שהיה אמור לדון בפרטי ההסכם, הודיע ראש הממשלה יאיר לפיד כי ישראל דוחה באופן רשמי את הערות לבנון. הקבינט התכנס אחר הצהריים לקבלת סקירה על ההערות הלבנוניות ועל התרחישים האפשריים.
לדברי הגורם, "כשישראל קיבלה את טיוטת ההסכם היא הודיעה למתווך האמריקני עמוס הוכשטיין שהיא מסכימה. ישראל גם הבהירה להוכשטיין שאם הלבנונים יחזרו עם הערות מהותיות לא נוכל להגיע להסכם. הוכשטיין ידע את זה מראש. גם הלבנונים ידעו שזאת עמדת ישראל מראש. בישראל חשבו שההסכם שהביא מאוד טוב לישראל ועונה על כל הדרישות הביטחוניות והכלכליות שלה".
אלא שהלבנונים חזרו עם הערות מהותיות לפחות בשני נושאים שמבחינת ישראל הם קו אדום. הראשון נוגע לקו המצופים, שהוא עניין ביטחוני שמבחינת ישראל אי אפשר לוותר עליו. ההגדרה בהסכם הייתה אמורה להיות שקו המצופים הוא סטטוס-קוו שמופקד באו"ם וכולל את קץ התביעות (סוף הסכסוך). זה הקו הטריטוריאלי-יבשתי.
מדובר באינטרס ביטחוני של ישראל שעליו לא הייתה מוכנה להתפשר. הלבנונים רצו לשנמך את קו המצופים להגדרה משפטית, שבמקום שייקרא סטטוס-קוו זה ייקרא קו דה-פקטו. המשמעות של השינוי היא שאין מדובר בסוף הסכסוך אלא משהו שיכול אחר כך להיות מוקד למחלוקת. על זה ישראל לא הייתה מוכנה להתפשר בשום אופן.
נתניהו: "נסראללה איים ולפיד התקפל"
(מתוך הרשתות החברתיות)
הנושא המהותי השני הוא התמלוגים שישראל מקבלת על המאגר בשטח המחלוקת. לבנון לא הייתה אמורה להעביר לישראל תמלוגים, אלא חברת הקידוח הצרפתית "טוטאל". בהנחה שהיה מתגלה גז היה אמור להיקבע אחוז מינימום שישראל תקבל על כל המאגר. המספרים המפורטים היו אמורים להיקבע רשמית רק לאחר בדיקת ההיתכנות של "טוטאל". כל המגעים בנושא הזה לא נעשו מול הלבנונים אלא מול החברה הצרפתית.
הגורם המדיני אמר כי ישראל הייתה אמורה לקבל תמלוגים מהמאגר שנעים בין 15% ל-35%. "הלבנונים ביקשו לבטל את זכות הווטו של ישראל על כל דבר שייעשה במאגר קאנא בנוגע לאיך יופק הגז ומי יכול לעבור את קו 23 דרומה בגלל שזה קו שישראל צריכה לכאורה להגן עליו", אמר הגורם. "ישראל התנגדה לכך שתהיה מעורבות לבנונית בסוגיית התמלוגים מהמאגר שהיא פועל יוצא של החלוקה בין המדינות בהסכם שאמור היה להיקבע".
המשמעות של דחיית ההערות הלבנוניות היא שלא יושג הסכם לפני הבחירות בישראל. יש אומנם סיכוי לתפנית אך הוא קלוש וזאת בגלל שאין מספיק זמן גם בגלל סוף כהונתו של נשיא לבנון מישל עאון, שהוא הפטרון של ההסכם הזה, וגם בגלל קרבת הבחירות בישראל. גם ככה לוחות הזמנים להגעה להסכם היו קצרים מאוד גם בלי הערות מהותיות של לבנון.
פורסם לראשונה: 21:48, 06.10.22
