שר הביטחון שרטט בהצהרה דרמטית את אופי כללי המשחק החדשים, ראש הממשלה מנסה לכבות את האש - והמערכת הפוליטית כולה נושאת את עיניה לתאריך אחד שעד להגעתו יוכרע אם הכנסת ה-25 מתפזרת וישראל הולכת שוב לבחירות. זה לוח הזמנים הקצר שנותר לממשלה להסדיר את הסוגיה:
על-רקע המחלוקות בסוגיית חוק הגיוס והעתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ, איים שר הביטחון יואב גלנט ביום רביעי השבוע כי ללא הסכמת כל מפלגות ממשלת החירום הוא לא יגיש את החוק שאמור להסדיר גיוס של חרדים לצה"ל. "המלחמה הוכיחה שכולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה, כל חלקי העם", הצהיר גלנט במה שהפך לצעד שטורף את הקלפים ויכול להוביל לפירוק ממשלתו של בנימין נתניהו.
במערכת הפוליטית הבינו מהר מאוד את משמעות ההצהרה של שר הביטחון, שהעניקה למעשה "זכות וטו" ליו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ שחבר לממשלה בתחילת המלחמה. בסיעות החרדיות בכנסת היו מי שהגיבו בתדהמה לנוכח דברי שר הביטחון, וגורם פוליטי בכיר סיכם: "המשמעות של אמירת גלנט, אם שום דבר לא ישתנה, היא שתוך זמן קצר לא תהיה ברירה אלא ללכת לבחירות".
ב-30 ביוני בשנה שעברה פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. בעתירות שהוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי, נטען שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית.
חקיקת הוראת השעה, שאותה קידמה הקואליציה הנוכחית באמצעות החלטת ממשלה ב-25 ביוני אשתקד, קובעת כי לא יגויסו תלמידי ישיבות. תוקף הוראת השעה יפוג ב-31 במרץ, כלומר בסוף החודש הנוכחי - ואם עד אז לא יקודם בכנסת חוק שמסדיר את הנושא, על צה"ל יהיה לגייס חרדים כבר ב-1 באפריל.
בנימין נתניהו בהצהרה
(צילום: לע"מ)
ראש הממשלה נתניהו זיהה היטב את המדורה הפוליטית שהצית שר הביטחון שלו, ובחסות המלחמה הקדיש חלק נכבד ממסיבת העיתונאים שלו אמש לאזהרות על הליכה לבחירות בזמן הקרבות בעזה. "בחירות כלליות פירושן הפסקת המלחמה, זו חצי שנה שבה הממשלה והכנסת יהיו משותקות ומשוסעות", אמר נתניהו. "גם הלוחמים יהיו משוסעים, יהיו אמוציות, מחנות, התרסות. בחירות כלליות פירושן תבוסת ישראל".
בהתייחסו באופן ישיר לחוק הגיוס, אמר נתניהו: "אני מוקיר עמוקות את לימודי התורה - אך אי-אפשר להתעלם מהתחושה הרווחת בציבור על הפער בחלוקת הנטל. גם הציבור החרדי מכיר בצורך הזה, והוא נכון לשנות את המצב, ולכן נקבע יעדים לגיוס חרדים לצה"ל ולשירות האזרחי. אפשר להשיג זאת בלי לפלג את העם ובלי להסית נגד אף ציבור.
"ברור לי דבר אחד - אי-אפשר להשיג הסכמה מוחלטת. הסכמה כזו יש רק בצפון קוריאה. מי שמחפש הסכמה מוחלטת בדמוקרטיה, לא יקבל שום החלטה. דיברתי עם נציגי החרדים", אני מתרשם שיש שינוי ויש הבנה שאנחנו צריכים לעבור לשלב אחר, למתווה ברור שיקויים. אני אופטימי שניתן להגיע להסכם".
במקביל דן בג"ץ בשורת העתירות שמבקשות לחייב את המדינה לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל. כמה שעות לאחר הדיון שנערך בבג"ץ ביום שני, החליטו השופטים להעביר צד את נטל ההוכחה. השופטים הוציאו צווים על-תנאי, וקבעו כי על המדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס. בנוסף הוציאו השופטים צו ביניים, שמונע הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות. על המדינה להגיש את תשובותיה עד 24 ו-31 במרץ.
בתגובת המדינה לשלל העתירות בנושא, ציינה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים.
"הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות הן להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש. אולם, לעת הזו אין עדיין מתווה ממשי שניתן להצהיר עליו, מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. על כן, עוד לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".
