הבוקר (שני), בבית הנשיא בירושלים, נערך טקס הארכת כהונה לקדנציה שנייה של נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון. במסגרת הטקס התייחס הנשיא הרצוג למלחמה ולהשפעתה על התקציב ופנה במסר לרה"מ נתניהו.
"אף אחד לא ינצח את האחדות הישראלית ואף אחד לא ינצח את הרוח הישראלית", הוא אמר. "האחדות הזו היא שתנצח עבורנו את המלחמה, וגם בשדה הכלכלי, בדיוק כמו בשדה המערכה הצבאי: חשוב לקבל החלטות בקונצנזוס רחב, לבנות תוכניות יציבות מוסכמות וארוכות טווח, ולהתקדם יחד".
הרצוג הוסיף: "בשביל להוביל את הכלכלה הישראלית לעבר חוף מבטחים, לשגשוג וצמיחה, חייבים לעבוד בשותפות. יחד. עבור עתידה של הכלכלה הישראלית, המילים 'ביחד ננצח' אינן רק סלוגן קליט, כי אם צו גורל של ממש. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, ובמיוחד בין משרד האוצר לבנק ישראל הוא קריטי, וחייב להיות מבוסס על אמון, הקשבה, הערכה וכבוד".
בין היתר דיבר הרצוג גם חוסר הוודאות בקרב אזרחים רבים במדינה, בהם משפחות המפונים. "גם בעומק היגון, האבל והכאב, האמונה בצדקת הדרך: בצורך לבסס את ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל - מפעמת בכל פינה. הדברים נכונים גם בנוגע לאתגר הכלכלי. כן, צפויה לנו תקופה קשה, אבל אין בכלל ספק שיש לנו כאומה יכולות לעמוד מול האתגר הזה, יכולות אותן הוכחנו שוב ושוב.
הכותרת
בלי אבו מאזן, עם פקידי הרשות | היום שאחרי המלחמה על פי לפיד
22:17
"אנחנו ניצבים יחד מול צומת היסטורי ומכריע. האם המשבר הזה הוא יריית הפתיחה לעוד 'עשור אבוד' לכלכלה הישראלית, בדומה לזה שחווינו אחרי 1973? או שמא, אחרי יובל שנים, יש בידינו הכלים להפוך את המשבר הזה להזדמנות? אסור להשאיר את השאלה הזו פתוחה. אנו נדרשים למצוא תשובות, בדמות תוכניות סדורות, בהירות ומשותפות, שיובילו אותנו לשנים טובות של שיקום, שגשוג וחוסן".
רה"מ נתניהו: "כלכלת ישראל היא ספינה חזקה במים סוערים. העוצמה הזאת נותנו לנו גם את היכולת לעמוד במטלות המלחמה, מול אויב אכזר, אויב שגובה מאיתנו מדי יום מחירים כבדים וכואבים מאוד, הנופלים, המשפחות שלהם וכמובן האתגרים שעומדים לפנינו. אנחנו מחויבים גם לנצח במלחמה, לעקור את חמאס, לחסל את חמאס, לשחרר את חטופינו, להבטיח שמעזה לא יקום יותר איום על מדינת ישראל וגם להבטיח יציבות וביטחון בחזיתות האחרות".
"במשך שנים אנחנו הגדלנו את תקציב הביטחון, אבל למעשה הקטנו אותו כאחוז מהתוצר. הקטנו אותו כאחוז מהתוצר משום שמדיניות השוק החופשי שלנו הגדילה את התוצר ולכן גם אם תקציב הביטחון עלה, הוא ירד בהדרגה כאחוז מהתוצר. אנחנו לא נוכל להמשיך במדיניות הזאת. מעכשיו, ממש מעכשיו, אנחנו נדרשים להגדיל באופן משמעותי, גם באופן אבסולוטי, בקפיצת מדרגה, את תקציב הביטחון לפחות ב-20 מיליארד שקל בשנה, וגם כאחוז מהתוצר. ייתכן שהתוספת תהיה אחוז ואולי אפילו למעלה בתוצר על מנת לענות על צרכי הביטחון שלנו".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דיבר על ההגדלה הצפויה בתקציב הביטחון וסיפר על אישור התקציב בשבוע שעבר תחת "ביקורת וקמפיין תוקפני", לדבריו. "בתקציב המלחמה שאישרה הכנסת ביום חמישי האחרון הקפדתי לא לקצץ גם בדברים שנראו לי פחות חשובים אבל היה ברור לי שלאחרים בכנסת, מכל קצות הקשת, הם כן חשובים", הוא אמר. "כך תקציבי החברה הערבית, כך תקציבי תרבות, אמנות ועוד. ביקשתי להימנע ככל יכולתי מכניסה לשדה המוקשים שבו כל אחד ידרוש לקצץ במה שחשוב לחברו ולהסית אותו למאמצי המלחמה, אבל יאבק כמובן באדיקות על המשך תקצוב המטרות היקרות לליבו, כי זה הרי חשוב גם בשעת מלחמה. ספגתי על זה ביקורת רבה מכל הצדדים, ועמדתי, ואני עדיין עומד, במרכזו של קמפיין שתוקף אותי על זה ממניעים זרים".
הנגיד, פרופסור ירון, טען כי בעקבות מצב כלכלי טוב טרם פתיחת המלחמה ב-7 באוקטובר, כלכלת ישראל מצליחה להתמודד עם הוצאות המלחמה הבלתי צפויות בצורה מעודדת. "אירוע זה מתקיים בזמן שטובי בנינו ובנותינו נלחמים בחזית על הגנתה של מדינת ישראל", הוא אמר. "בחמש השנים שלי בתפקיד האתגר המשמעותי ביותר, הלאומי והכלכלי, החל עם המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר אשר נתנה את האות למלחמת חרבות ברזל.
"לכלכלה הישראלית הייתה נקודת פתיחה חזקה ערב השבעה באוקטובר. הגרעון החזוי בתקציב היה נמוך, שיעור אבטלה נמוך, ותחזית הצמיחה הייתה מעודדת, ודאי בראיה בינלאומית. בנוסף, רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארדי דולרים היוו כרית ביטחון גדולה ואפשרו להתמודד עם הפיחות המהיר בשקל עם פרוץ המלחמה, ולייצב גם שווקים פיננסיים נוספים".
