שלושה שבועות לאחר הדרישה החד-משמעית שהציב שר הביטחון יואב גלנט, בממשלה שוב מתכוונים לדחות את הקץ: ביום שלישי תובא ככל הנראה לאישור הממשלה החלטה להאריך את הפטור מגיוס חרדים עד חודש יוני.
הפגנות מול ביתו של השר יואב קיש
(צילום: טל שחר)
במהלך החודשים האלה יחוקק מתווה הגיוס מחדש. גורמים בממשלה אומרים שהיועצת המשפטית לממשלה צפויה לגבות את המהלך, והם מעריכים שבג"ץ לא יורה לקצץ בתקציב הישיבות עד יוני.
בינתיים, עם זאת, לא נקבעו עקרונות לחקיקה, ואין הסכמות על המתווה המתוכנן. גלנט, שהיה זה שסנדל למעשה את הממשלה עם אמירתו לפיה לא יגיש את חוק הגיוס ללא הסכמת "כל הקואליציה" - לא צפוי להיות בישיבת הממשלה הזו עקב טיסתו המתוכננת לארצות הברית.
בעקבות כוונת הממשלה להאריך את הפטור מגיוס חרדים, מאות בני אדם הפגינו הערב מול ביתו של שר החינוך יואב קיש בהוד השרון. סא"ל (במיל') אופיר כורזים, ששירת עם קיש בחיל האוויר, פנה אליו מחוץ לביתו: "יואב קיש, אח יקר, תגיד, הכול בסדר? בילינו ביחד ימים כלילות באותם חדרי תדריכים. ינקנו את אותם הערכים - קדושת האמת, תחקיר עצמי נוקב ולקיחת אחריות. עכשיו הזמן לתקן. קח נשימה עמוקה, תן דוגמה, ותגיד בצורה ברורה שני דברים - שראש ממשלת ישראל הוא הנושא העיקרי באחריות על המחדל, ושבמילותיך - השירות שוויוני לכל. מה שהיה, לא יהיה".
מארגון אחים לנשק נמסר כי "ישראל מתמודדת עם איום רב-זירתי, ולצה"ל חסרים עכשיו כ-10,000 חיילים. ברור לכולם כי לנוכח צו השעה, הסדרים פוליטיים ישנים אינם יכולים עוד להתקיים. גמרנו עם הקומבינות והפלסטרים, לא נאפשר עוד את שיטת הישראבלוף. הגיעה העת לחוזה חדש בין המדינה לאזרחיה שבו כולם נכנסים תחת האלונקה. זה זמן להכרעות אמיצות".
בשבועות האחרונים התנהלו שיחות שבהן ניסו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר גלנט למצוא נוסחה מוסכמת לחוק החדש, ואתמול הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דנה בנושא, כשברקע גם הדיונים בבג"ץ סביב הסוגיה.
השופטים שדנו בשורת העתירות בנושא החליטו להעביר צד את נטל ההוכחה. הם הוציאו צווים על-תנאי, וקבעו כי על המדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס. בנוסף הוציאו השופטים צו ביניים, שמונע הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות. על המדינה להגיש את תשובותיה בימים הקרובים.
ב-30 ביוני בשנה שעברה פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. בעתירות שהוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי, נטען שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית.
חקיקת הוראת השעה, שאותה קידמה הקואליציה הנוכחית באמצעות החלטת ממשלה ב-25 ביוני אשתקד, קובעת כי לא יגויסו תלמידי ישיבות. תוקף הוראת השעה יפוג בסוף החודש הנוכחי כאמור - ואם עד אז לא יקודם בכנסת חוק שמסדיר את הנושא, על צה"ל יהיה לגייס חרדים כבר ב-1 באפריל.
מאז גם החרדים יצאו להפגין ברחובות, בין היתר תחת הכותרת "נמות ולא נתגייס", ורק מוקדם יותר השבוע חסמו צירים מרכזיים באזור ירושלים. מנגד, הפגנות התקיימו גם בקריאה לשוויון בנטל. לפני שבוע הפגינו כ-10,000 בני אדם בתל אביב בקריאה לגיוס חרדים.
לפני כחודש הוועדה לביקורת המדינה דנה בסוגיה, ובדיון עלה כי מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר התגייסו כ-1,100 חרדים במסלולים שונים. במשרד הביטחון ציינו כי מספר המתגייסים לפני ואחרי המלחמה נותר זהה. לפי ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר באכ"א, סא"ל עדינה אבני, כ-540 התגייסו למסלולי החרדים בשירות חובה, מתוך כ-66 אלף מלש״בים מהאוכלוסייה החרדית בשנתון הגיוס האחרון.
בנוסף, כ-600 חרדים מעל גיל 26 שקיבלו פטור בעבר החליטו להתגייס בשלב ב׳ בעקבות המלחמה, במסלול טירונות בשירות חובה ולאחר מכן שילוב בשירות המילואים, בהתאם לצורכי הצבא. סא"ל אבני אמרה עוד כי החל מ-2019, מספר החרדים המתגייסים לצה״ל בשנה הוא יציב למדי, ועומד על כ-1,200 מתגייסים בשנה.
