היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הביעה בימים האחרונים דעה נחרצת נגד ביטול חוק הנבצרות שנידון היום (חמישי) בבג"ץ, ואף יצאה אל מול היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שקראה לבטלו. אפיק ספגה ביקורת מאנשי המחאה, שהזכירו מיד כי מונתה בתקופה שבה שר המשפטים יריב לוין כיהן כיו"ר הכנסת. עם זאת, אף שהיא היועצת של הכנסת, היא כבר הספיקה לבלום את "חוק היועמ"שים" שהובא בהליך פגום לוועדת החוקה, וגם ניסתה לגרום לשינוי "חוק טבריה" כך שלא יהיה פרסונלי - אך בקואליציה בחרו לפעול בניגוד לעמדתה.
בעמדת הכנסת שהוגשה לבג"ץ לעניין העתירות נגד חוק-יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה, נכתב כי דין העתירות להידחות. בעמדה שהוגשה בידי הייעוץ המשפטי לכנסת, צוין כי התיקון נועד להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות פיזית או נפשית, שכן חוק היסוד הקיים לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, כך נכתב, חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
הכנסת חזרה בתגובתה על עמדתה המסורתית שלפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית בנושא. "מידת הפרסונליות של חוק היסוד המתקן היא מוגבלת, אף אם המניע העיקרי והישיר לכינון חוק היסוד המתקן היה פרסונלי", צוין. "מניע אינו יכול להוות בסיס לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ומבחינת תוכנו ותכליתו, חוק היסוד המתקן אינו פרסונלי. גם הבעייתיות שבתחולתו המיידית של חוק היסוד המתקן היא מצומצמת. אפשר לכונן חוקי יסוד בעלי תחולה מיידית. חוק היסוד המתקן אינו משנה את דיני ניגוד העניינים החלים על ראש הממשלה. דיני ניגוד העניינים - אין בתיקונו של סעיף זה כדי להשפיע עליהם".
אחרי שבהרב-מיארה שלחה לבג"ץ את עמדתה, שלפיה מדובר בהצעת חוק פרסונלית שייעודה לסייע ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו, העבירה אפיק מכתב נוסף לבית המשפט העליון - ודרשה שיאפשרו לה להגיש באופן חריג תגובה נוספת לעתירות גם אחרי הדיון. "בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה", כתבה. "לא ניתן להפריז בתקדימיות של עמדתה".
יצוין כי בהרב-מיארה לא דרשה לבטל חוק יסוד במקרה של יו"ר ש"ס אריה שדרעי, שעסק במניעת ביקורת שיפוטית על מינוי שרים. אז סברה בהרב-מיארה כי מניע פוליטי אינו עילה לפסילת חוק יסוד. "התקדימיות של עמדת היועמ"שית מתעצמת לנוכח הפער הקיים בין עמדתה הנוכחית לבג"ץ שייפלנד נ' הכנסת (חוק דרעי)", כתבה אפיק.
אפיק, העומדת בשלוש השנים האחרונות בראש הייעוץ המשפטי של הכנסת, יצאה לראשונה ישירות נגד בהרב-מיארה - וחטפה כאמור ביקורת על עמדתה - אף שתפקידה הוא לעמוד לצד הכנסת בכל עתירה נגד חוקים או הליכים שהתקיימו בה. לאורך שני העשורים שבהם היא עובדת בכנסת, הוכיחה אפיק כי היא יודעת מתי לעצור פעולות המתנהלות בניגוד לחוק או בצורה לא אתית, ואף להרים "דגל אדום" כשהיה בכך צורך.
מי את, שגית אפיק?
אפיק הגיעה לכנסת לפני 21 שנה, אחרי שעבדה כעוזרת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום ייעוץ וחקיקה אזרחי. תחילה עבדה כעוזרת של היועצת המשפטית לכנסת עד 2005, ואחר כך הייתה יועמ"שית ועדת הכספים עד שנת 2020. במרץ של אותה השנה הייתה ממלאת מקום של היועץ המשפטי לכנסת, ובדצמבר 2020 מונתה על ידי לוין ליועמ"שית הכנסת. אפיק, נשואה ואמא לארבעה ילדים, הביאה את בתה התינוקת לדיונים בכנסת בתקציב לשנת 2017-2016. כשהייתה בחופשת לידה, הגיעה עם בנה בן ה-10 לסייע בחקיקת חוק הקרן לרווחי גז.
היא מחזיקה בשם של בעלת יושרה מקצועית ה"משאירה את דעותיה הפרטיות בגן של הילדים שלה", בקרב חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד. נאמר עליה שהיא נוהגת להכניס הרבה שינויים בחוקים, מתעקשת להביא בפני חברי הכנסת את כל הנתונים ואת התמונה המלאה, מנסה להבין את ההשפעה על האזרח הקטן ופורטת את התהליכים בחקיקה למען פישוט הבירוקרטיה וכדי שהחוק יהיה ישים.
מאבקי הכוחות בכנסת הקודמת וזו הנוכחית הפכו את תפקידה של אפיק למשמעותי במיוחד, כמי שצריך להכריע בסוגיות מורכבות, ערכיות ומשפטיות, וככזה המציף מראש את בעיות החקיקה בידיעה שהיא תיאלץ לעמוד במבחן בג"ץ. אפיק נקראה רבות לוועדה באמצע דיון כדי לסייע ליועץ המשפטי, והיא עוזרת ליועצים לפתור בעיות דיוניות ומהותיות מול חברי הכנסת.
כיועמ"שית ועדת הכספים, אפיק נחשבה ללוחמנית מול משרדי הממשלה בדרישות לקבלת תשובות ונתונים מהם, ולחיזוק מעמדה של הכנסת והליך החקיקה. היא טיפלה בשני חוקי ששינסקי של מתווה הגז, וכשהייתה בחדר הלידה עם הילד השלישי שלה, שלחה עוד נוסח אחרון ליו"ר הוועדה על הצעות החוק. בנוסף, היא העבירה חוקים משמעותיים במיסוי, בשוק ההון, בחברות ביטוח, בנושאי הריכוזיות ובבנקאות, וברפורמת בכר היא הייתה גורם משמעותי בוועדה. בתפקידה היא גם סייעה ליו"ר הוועדה לעשות רפורמה כוללת בזכויות ניצולי שואה, ועמדה מאחורי כל נוסח במתווה שאושר.
בשנת 2016, כשהנוסח החדש של חוק מס דירה שלישית הגיע לחברי הוועדה בשעת לילה, היא ציינה בפני חברי הכנסת ובבכירי משרדי הממשלה שלחצו על העברתו כי הליך החקיקה אינו תקין. קדמו לכך אזהרות רבות מצידה בדיונים פנימיים, אך כשזה לא עזר, אמרה את דבריה בגלוי - וקיבלה בתגובה תרעומת וצעקות מחברי הכנסת ומבכירי משרדי הממשלה שנכחו בחדר הוועדה. לבסוף, החוק אכן נפסל.
בכנסת הקודמת, בהיעדר ועדת אתיקה, היא שימשה כמי שמקבלת החלטות באשר להתבטאויות או התנהלות לא ראויה במשכן, וכתבה חוות דעת מסודרת על כל אירוע שהייתה תלונה לגביו. גם בכנסת הנוכחית, שבה קיימת ועדת אתיקה, אפיק נחשבת לדומיננטית במיוחד, וזוכה להערכה ולהתחשבות בעמדותיה מצד חברי הוועדה באופוזיציה ובקואליציה.
לאחרונה אפיק לא אפשרה לממשלה ולמשרד האוצר להעביר תיקון לחוק יסוד משק המדינה, שהיה הופך את חוק התקציב לחוק על תנאי. היא הדגישה שהמחוקק הוא הכנסת, וכי לא ניתן להעביר את הסמכות הזו לממשלה. אפיק הציבה עמדה משפטית סדורה גם בעניין הצעת "חוק המתנות" של ח"כ עמית הלוי (הליכוד), מה שהוביל בין היתר לעצירת חקיקתה.
כאשר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דרש את העברתה של הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה כתנאי לכניסתו לתפקיד, פעלה אפיק כדי לשמור על ההליך - ולפצל את הסעיפים הבעייתיים באופן שירכך את הקשיים. עמדותיה התקבלו בנוסח הסופי, ויצרו מדיניות שלא תפגע בתפקוד המפכ"ל והמשטרה.
6 צפייה בגלריה
הביעה עמדה ברורה בבלימת חוק היועמ"שים וגם בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה. בן גביר ורוטמן
(צילום: רויטרס/Amir Cohen)
כאמור, אפיק הביעה עמדה ברורה גם ב"חוק טבריה", אז הבהירה המשנה שלה בדיון כי מדובר בהצעה בעלת מניעים פרסונליים. היא הציעה להחיל את החוק רק מהבחירות המקומיות הבאות, ואכן כך פסק בג"ץ בסופו של דבר. בנוסף, היא זו שבלמה את חוק היועמ"שים, הראשון במסגרת חוקי המהפכה המשפטית שהובא לוועדת החוקה. בלימתה נעשתה בשל ההליך הפגום שבמסגרתו יו"ר הוועדה שמחה רוטמן השתמש בעת כתיבת הנוסח ביועץ חיצוני, בוגר פורום קהלת, ולא ביועץ המשפטי של הוועדה או גורם אחר בייעוץ המשפטי של הכנסת. אפיק עצרה את הדיונים והציעה רוטמן להגיש את החוק כהצעה פרטית, ולא מטעם ועדת החוקה. הדבר הוביל להורדת הצעת החוק מסדר היום של הכנסת.
כיועצת משפטית לכנסת, אפיק פעלה רבות להגביר פומביות ושקיפות של משרדים ממשלתיים מול הכנסת, וגם של ועדת הכנסת והייעוץ המשפטי עצמו. היא מעלה את כל ההנחיות וחוות הדעת שלה לאתר הכנסת, ופועלת להנגשה של הכללים המשפטיים לחברי הכנסת באמצעות דפי מידע וימי עיון. היא יצרה תפקיד חדש של יועץ משפטי למליאה, ומשתתפת בעצמה בתורנות כדי לסייע לחברי הכנסת וכדי זכויותיה של האופוזיציה לא ייפגעו.
