לראשונה בישראל ייפתח קבר מפרשת ילדי תימן - האם הוא יהיה ריק?
(צלם: אבי חי)
פתיחה ראשונה של קבר בפרשת ילדי תימן: במשרד הבריאות הודיעו היום (ראשון) כי הם נערכים לפתיחה ראשונה של קבר קטין יוצא תימן, התינוק עוזיאל חורי. פתיחת הקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה מתוכננת ליום שני בשבוע הבא. המטרה היא לבדוק אם אכן אותו תינוק שנולד ב-1952 ולפי הרשויות נפטר שנה לאחר מכן - הוא שקבור במקום.
במשרד הבריאות אמרו כי פתיחת הקבר נעשית בהתאם לחוק שאושר לפני ארבע שנים, לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחתי. לפי הודעתם, מטרת פתיחת הקבר היא לאפשר את הוצאת שרידי הגופה לשם זיהויה ובכלל זה לקיחת דגימת DNA לשם עריכת בדיקת קשר למשפחה.
פתיחת הקבר תיעשה בהתאם לבקשת משפחת חורי וצו של בית המשפט שניתן בהתאם להוראות החוק. בשנה שעברה בית המשפט העליון הורה ליועץ המשפטי לממשלה לאפשר את פתיחת קבר התינוק.
משפחת חורי עלתה לארץ ב-1948. עוזיאל ואחיו נולדו ארבע שנים לאחר מכן, ובהיותו כבן שנה חלה עוזיאל, נלקח על ידי שירותי הרווחה, הועבר לבית חולים וכעבור זמן קצר קיבלה המשפחה הודעה שהוא נפטר. ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדי תימן קבעה שהוא אכן נפטר וקבור בבית העלמין סגולה.
במשרד הבריאות אמרו כי "מתוך רצון להגיע לחקר האמת ולהסיר את חששות המשפחות בדבר זהות יקיריהן משרד הבריאות תמך בשעתו בחקיקת החוק ונטל על עצמו להיות אמון וממונה על ביצועו של חוק זה. זהו אירוע רגיש ומורכב ואנו עושים את מרב המאמצים שיעשה באופן מכבד לטובת המשפחה".
משפחות רבות אשר מתקשות לקבל תשובות בנוגע לילדם שנפטר או נעלם, מנהלות הליכים משפטיים מול המדינה, בין אם לפתיחת הקבר בו נכתב שקבור הילד ובין אם קבלת פיצויים כספיים. כך גם משפחתו של התינוק עוזיאל חורי, שמנהלת מאבק משפטי ממושך בארבע השנים האחרונות, בכדי לפתוח את הקבר המדובר.
בית המשפט לענייני משפחה אישר את פתיחתו, אולם המדינה ערערה על כך שוב ושוב. באוקטובר האחרון שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז העבירה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בתיק זה, ש"סיכלה את ביצועו של פסק הדין ולא חדלה מלהגיש בקשות וערעורים, תוך כדי שהיא מעלה טיעונים שבית המשפט העליון דחה". השופטת הורתה כאמור על קביעת מועד לפתיחת הקבר ודחתה את ערעור המדינה.
בעקבות החלטת העליון אשתקד, אמרה אז אחותו של עוזיאל, מזל ברקו, כי במשפחה תמיד חשדו שהוא כלל לא נפטר ונקבר. אחות נוספת, חיה מזוז, סיפרה אז על המסכת המשפטית הממושכת שקדמה להחלטה: "זה התחיל בבית המשפט לענייני משפחה, אחר כך הגענו למחוזי ובסוף גם לבית המשפט העליון. שתי הערכות הראשונות לא קיבלו שום החלטה, והפרקליטות התנגדה והקשתה מכל מני סיבות. אמרה שצריך לפנות למשפחות הילדים שנמצאות באזור ולהתחשב ברגשותיהן. אני מסכימה, אבל מה עם הרגשות שלנו?".
האחות חיה הוסיפה: "זה לא רק העניין של לפתוח חלקות מסביב, הפרקליטות אמרה שאולי האדמה רטובה בגלל החורף ולא נוכל למצוא. כל הזמן הקשו עם כל מיני סיבות". בנות המשפחה אמרו אז כי אינן אופטימיות בנוגע לממצאים שיתגלו. "כבר כשקיבלנו את ההודעה שמצאו את החלקה הראו לאבא שלי שלוש גומות ואמרו שיש שם שלושה ילדים, ואחד מהם זה הבן שלו", אמרה חיה. "אבי שאל 'על מי אני אגיד קדיש?' והאחראי לא ידע מה לענות לו". היא הוסיפה: "אין לי שום אמון במדינה שתתן לנו תשובות. כפי שלא נתנו לאורך השנים".
הודעת משרד הבריאות בנוגע לפתיחת הקבר של הילד עוזיאל חורי מגיעה כשברקע ביקורת שהוא עשוי לספוג מחר, בדיון ראשון שתערוך ועדת הבריאות של הכנסת בנוגע לגניזת דוח שיושב כבר שנה בין כותלי המשרד ואינו רואה אור - ומצביע על התנהלות בעייתית ומדאיגה מצד מנהלי בתי חולים, רופאים, אחיות, וגורמי רפואה נוספים בכל הנוגע לטיפול בילדי העולים החדשים מתימן, המזרח והבלקן.
הקרב על הדו"ח הגנוז בפרשת ילדי תימן
(צילום: נויל האריס)
כפי שפרסמנו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בינואר האחרון, במשרד הבריאות החליטו לגנוז את הדוח לאחר שהטיוטה הועברה לבחינתה של פרופ' שפרה שוורץ – היסטוריונית רפואית שטענה כי מדובר בדוח שהוא לכל היותר "מסמך דעה" ומבוסס על מסמכים ש"הוצאו מהקשרם ההיסטורי".
באותו חודש הדוח הודלף ופורסם בעיתון "הארץ", ומסקנותיו חמורות. לפי הדוח – שאותו ערך המשנה לשעבר למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, יחד עם ד"ר שלומית אבני – אנשי בריאות קיבלו החלטות רפואיות באשר לילדים מבלי ליידע את ההורים ומבלי לבקש את הסכמתם, ביצעו נתיחות בגופות של ילדים, בישרו להורים על פטירות ילדיהם מבלי להציג גופה, תעודת פטירה או מקום קבורה, ובמקרים מסוימים היו מעורבים בתיווך לאימוץ פרטי וחלקם גם קברו בקברי אחים.
הלחצים מצד חברי כנסת ועמותות עשו את שלהם והדוח הועבר לדיון בכנסת, אליו הוזמנו נציגי משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד מבקר המדינה, ההסתדרות הרפואית, איגוד מנהלי בתי החולים, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ארכיון המדינה, התנועה לחופש המידע, עמותת עמר"ם, רופאים לזכויות אדם, עמותת אחים וקיימים, ומוזמנים נוספים.
