בבית המשפט המחוזי בירושלים הסתיימה היום (שני) עדותו של תת-ניצב כורש ברנור, מי שהיה ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בעת חקירות ראש הממשלה (2016-18). הוא העיד במשך 5 ישיבות לגבי תיקי 1000 (תיק המתנות) ו-2000 (שיחות נתניהו-מוזס), שבהם נאשם בנימין נתניהו במרמה והפרת אמונים. הנה סיכום עדותו:
כורש ברנור מגיע למתן עדותו בשלב ההוכחות בתיקי האלפים של בנימין נתניהו
העדות הראשונה: הכל נוהל בפיקוח של מנדלבליט
ב-8 באפריל העיד לראשונה ולדבריו, "תיקי 2000-1000 הם תיקי חקירה שלא היו לי באופיים וצביונם מעולם - הם נוהלו בשליטה מלאה, בפיקוח, בקרה, הנחיה ואישור הן של ראש אח"מ ועל ידי היועמ"ש מנדלבליט. על כל צו ופעולה עדכנו את היועץ וקיבלנו אישור".
לגבי תחילת החקירה: "עם כניסתי לתפקיד נערכו מקבץ ישיבות אצל היועץ שנתן אישור כולל לחקור לגבי טובות הנאה. בתוכם גם נושא של מתנות, שורה ארוכה נוספת של נושאים - מיוני 2016 יש לך מנדט לשאול".
על חקירת ארנון מילצ'ן השנייה, בלוס אנג'לס: "הוא עזב את הארץ ולא היה אמור לחזור. לכן תיאמנו עדות, עם הרשויות וסנגורו. באופן לא מפתיע בין העדות הראשונה לשנייה, היה שינוי בטון ובמנגינה של מילצ'ן - התפתחה 'חברות עם נתניהו'. בסוף הערב עלינו לוויעוד עם היועמ"ש וראש אח"מ וסוכם לעצור החקירה".
במשך קרוב ל-4 ימי דיונים, נוהלה חקירה נגדית של עמית חדד, סנגורו של נתניהו. העד דחה את טענתו של חדד שהתקיים "מסע דיג" בחקירת נתניהו. "מה זה מסע דיג, שזרקתי חכה? לא נכון", אמר. חדד טען כי היו נושאים שנחקרו ללא אישור נדרש של היועמ"ש. כורש שלל זאת.
העדות השנייה: לא נערכו מזכרים כמתחייב
ב-9 באפריל העיד שוב: חדד הציג תמליל של כורש, "אני צריך ממך רשימה של דברים, סחורה. זה כמו שוק אני נותן אתה מחזיר. מה הסחורה שאתה נותן לי? תגיד לי רשימה". הרכב השופטים מתח ביקורת: "זה לא ממוקד, הבעיה ההיקף", אמר השופט עודד שחם. בדיון הודה ברנור כי במסגרת המגעים לעריכת הסכם עד מדינה עם הרו, שביצע עם עורך דינו – לא ערך מזכרים כמתחייב.
בדיון הוצג תמליל חקירתו של גיל שפר בידי החוקר מומי משולם, במסגרתו התבקש שפר "למסור כל מידע על מעשיהם של אחרים". בתגובה לכך השיב ברנור כי "ההתרשמות הייתה ששפר מסתיר דברים ולא מספר הכל". השופטים תהו:"האם מותר לשאול עד באופן כללי בלי להיות ממוקד בחשד ספציפי".
העדות השלישית: שינוי הגרסאות של מילצ'ן
ב-15 באפריל כורש אמר על החקירה הראשונה של מילצ'ן שגרסתו הדהימה אותו, "על זה שהם לא חברים. שיש לו למילצ'ן גועל סלידה. התרשמתי באותות של אמת". אולם בחקירה השנייה, הוא מספר שהם כן חברים. כורש: "אדם שמשנה... הוא חותם על התמליל שלו ב'תגידו לביבי שאני לא בוגד אמרתי אמת אבל אני עדיין חבר שלו' אתה יכול להבין מזה הרבה דברים. חקירה ראשונה זו האמת". הוא הסכים שמוטל על המשטרה לבדוק אם אדם משנה עדות.
חדד טען כי בחקירה הראשונה מילצ'ן אמר, שהמתנות ניתנו באורח "לא תדיר": "הוא אמר 4-3 פעמים..בשנה..לא בכל פעם". כורש: "אדם שמספר שהדרישה הבלתי נפסקת של סיגרים ושמפניות גרמו לו סלידה וגועל... וזה אומר שהכמות הייתה מטורפת..זו מסקנה של אדם סביר".
חדד טען כי עד סוף חקירתו לא ישאלו אותו על התדירות של המשלוחים שוב, כורש השיב:"שאלו אותו ואת הדס (קליין, העוזרת שלו). לא יודע למה לא שאלו אז לא שאלו. הכוונה הייתה מאוד חד משמעית לגבי הכמויות. זו הייתה ההתרשמות שלי. ראיתי את העיניים שלו ישבתי מולו והבנתי". חדד: "אתה שומע מאדם 4-3 פעמים בשנה אבל מסתכל לו בעיניים ויודע את התשובה?" כורש הסביר: "ראיתי את התוכן של הדברים". חדד: "השופטים חושבים שיש לך יכולות מיוחדות להסתכל על אנשים בעיניים".
נזכיר לצד העדות של קליין, היא הוציאה מסמכי רכישה של מילצ'ן של סיגרים ושמפניות, ואלו גם הוצאו מהחנויות, והעידה כי מרביתם הועברו לנתניהו ורעייתו. כורש הסביר: "מילצ'ן ברוח הדברים נאמר שסומך על הדס, 'אם צריכים משהו תפנו אליה. ישרה ואמינה'. היא ניהלה, כל מה שהיא אומרת אמת".
חדד טען שקליין "מוטה באופן חריג נגד משפחת נתניהו" וכורש השיב: "היו תחושות כעס ומרמור וסלידה. מתעבת ברמה הרגשית? לא זכור לי. אי נוחות מדרישות מופרזות".
לגבי הערכות הסכומים הראשוניות של המתנות (700 אלף שקל) אמר כורש: "סביר להניח שזה מושתת על הערכה של הדס". לדבריו קליין הייתה "לבנה מרכזית", "עדה שמשתפת פעולה" ו"אמינה" השופט בר-עם לכורש תמה: "באופן עקרוני איזה פעולות חקירה ננקטו אם ננקטו לאושש או להפריך את גרסת קליין אם בכלל?" כורש הסביר שלא נעשו איכונים שלה. בר-עם: אז מה היה לבסס את החשד לנתניהו, רק גרסתה? כורש: "גרסתה שמצטרפת לעוד כמה דברים. הודעות מילצ'ן, הנהג חסון, המסמכים (הקבלות) וגם מה שמסר נתניהו שקיבל והגברת נתניהו". בר-עם לכורש: "אנחנו נכנסים לצדדים הלא רגשיים, לא על אופי האדם אפילו מתנה בודדת אחת לא יכולה ללמד על כמויות או על קו אספקה לכן השאלה האם היה אישוש תמיכה חיצונית מלבד קליין שדיברה על כמויות?" כורש: "הכמויות התבססו על קליין".
הצו לנתן אשל: בדיון עלה כי לבקשת המשטרה, שופטת הוציאה צו להאזנת סתר רגילה, בחקירות תיקי האלפים לנתן אשל, מקורבם של נתניהו ורעייתו. כורש אמר שהנושא עלה למיטב זכרונו אצל ראש אח"מ, עקב מידעים. לפי כורש אחרי ששעלה אצל הנושא היועמ"ש עם פירוט פעולות ונימוקים היא אושרה, שבישיבה עצמה לפי כורש לא היה אישור אבל ניתן בהמשך לדבריו דרך ראש אח"מ. חדד, טען שהחוקרים פעלו ללא אישור של היועמ"ש בנושא.
חדד טען שאין חומר בתיק על מעורבות אשל ואין זכר לראיות שהוזכרו בבקשה לצו - ביניהם תיווך לשוחד (אשל נחקר אך לא היה חשוד). כורש הודה שלא היה צריך להיכתב הלבנת הון בצו ולא היה שיבוש. כורש הסביר: "בצו הייתה תשתית שאפשרה האזנת סתר" הוא הסביר שנבדק האם "נתן אשל הוא צינור מתווך בשוחד בין שלדון אדלסון למשפחת נתניהו לראש הממשלה". חדד טען כי נופחו חשדות לקבל את הצו להאזנת סתר אך כורש שלל.
העדות הרביעית: גרעין הראיות הוא הדס קליין
ב-16 במאי חדד המשיך לחקור בנושא: "אתם רוצים להאזין לנתניהו למעשה? כורש: "לא. כל השיחות חוסות תחת חיסיון. ראש הממשלה הוא נבחר ציבור. שיחה בין אשל לנתניהו אסור לי לשמוע" הוא הראה שגם הצו אומר כך. כורש הסביר: "היה רצון לאסוף ראיות". האזנה ניתנה לחודש אולם בפועל האזינו שבועיים, ואז לדברי כורש ניתנה הנחייה להוריד את העמדה. הוא לא ידע להסביר מדוע.
על חקירת נתניהו סיפר: "נתניהו היה מוכן לחקירה. אמר שהוא ומילצ'ן 'ברדרס חברים'. החברות מבחינתו, ההתרשמות שלי שזה היה אותנטי. לחברות יש עוד צלע והצלע השנייה חשבה שהוא לא חבר. באותה נשימה מילצ'ן אומר שלרוה"מ אין חברים וגם אחרים". כורש אישר שנתניהו נפגע מאמירות מילצ'ן לגביו בחקירה.
חדד התמקד בטענה שלו שכמויות הסיגרים באישום מנופחות: כורש:" מילצ'ן אמר שעבר על טבלת ההוצאות, נאמר גם שהם היו גדולות עליו והוא נעזר בחבר (פאקר)". חדד טען כי היקף הרכישות לא היה רק להיקף פרטי, וגם כי גורמים בלשכה העידו שרכשו סיגרים לנתניהו. כורש השיב "התמונה הראייתית הייתה שמילצ'ן הוא ספק הסיגרים של נתניהו ומידי פעם מישהו אחר קונה לו סיגר שהוא נתקע".
חדד טען לפגמים בחקירה - אי איסוף תיעוד בעל "עושר ראייתי יוצא דופן" ממעונות ראש הממשלה. כורש השיב שאין תיעוד של הכל, אך אישר שנתון רלוונטי שלא נאסף הוא כניסות ויציאות של הדס קליין מבלפור.
השופט בר-עם שאל: חזרתי ושאלתי אם יש עדויות או ראיות חיצוניות אוביקטבייות שתומכות בגרסת הדס זאת אומרת זה הכל הדס, הדס, הדס? כורש הסביר: הגרעין זה הדס. בר-עם: רק הגרעין, הגרעין זה אפלולית זה הכל כורש? הוא השיב ענה: זה גם השלד, וזה יונתן חסון הנהג, שני קוסקס (אם הבית של פאקר), מילצ'ן וגם ראש הממשלה שאמר קבלה ובקשות כן".
העדות החמישית: יחסי נתניהו-מוזס
הדיון שהתקיים היום (שני) התמקד בעיקר בתיק 2000, עו"ד חדד טען כי בחקירות הוצגו לנתניהו קטעים קצרים וסלקטיבים מהשיחות המוקלטות עם נוני מוזס למרות בקשתו לראות את כל התמליל. ברנור הסביר: "אפשר להציג לו רק מקטעים רלוונטים. החובה היא לתת לו את הכלים לתת גרסה. היה שיח ארוך בחקירה, לא קטעים סלקטיביים".
עו"ד נגב שמייצגת את מוזס בתיק יחד עם איריס ניב סבאג, ציינה כי בחקירות הראו לו רק חלק קטן מהתמלילים. העד: "במאות תיקים קודמים לא השמעתי את כל הקטעים ואת כל התמליל. החובה שלי להציג את הקטעים ולתת לו אפשרות לתת גרסה. גרסתו לא השתנתה לאורך כל הדרך". הוא הוסיף:"לא חושב שמה שמוזס אמר בשיחה נתון לפרשנות אמירותיו חד משמעיות. אי אפשר להבין את זה אחרת".
כורש הוסיף על מעורבות המפכ"ל דאז אלשיך בחקירה: "אחת לחצי שנה הוא קיבל סטטוס בדיון ולא מעורב בהנחיות אופרטיביות". חדד טען שבמהלך החקירה ערך המפכ"ל סיור במערכת ידיעות אחרונות ועקץ כי זה היה למטרת "סיקור חיובי". ברנור ציין כי לא הכיר את הביקור ועוד הסביר שגורמים מעליו לא אישרו לחקור את ידיעות אחרונות.
חדד ציין כי יריב לוין בעדותו במשטרה נשאל לגבי הצעות חוק הנוגעות לישראל היום והציע בתגובה לבדוק את מירי רגב שהייתה אחת ממציעות החוק ב-2009. בתשובה ברנור ציין שרגב "קיבלה סיקור מלטף בידיעות".
לגבי חקירת איתן כבל שנסגרה, הסביר העד: "היה שם צירוף מקרים מוזר שצריך להעמיק בו - הוא הגיע לפגישה עם רון ירון והם פגשו במוזס במסדרון לכמה דקות. אחרי כמה חודשים בא חוק ישראל היום. הוא אמר שלא יצא עם הנחיות ממוזס. היה חשד שכבל קיבל עזרה בהצעת החוק מגורמים של מוזס, הם נפגשו כמה פעמים. בסוף חקרנו אותו באזהרה. היו לו כמה גרסאות".
העד הוסיף בדיון: "נתניהו רואה במוזס איזשהו שטן כל יכול, שלפעמים הולך לו גם על הראש ועל משפחתו. מוזס אמר שביבי מנסה לפגוע בו למשל דרך ישראל היום. אנחנו ראינו דרך אינטרסים כלכליים שמנסים לפגוע במפעל המשפחתי של מוזס. ראש הממשלה ניסה להזיז את מוזס מבעלות העיתון. נתניהו ביקש להשפיע על תכנים".
נגב טענה שבמאבקו על ישראל היום מוזס נלחם גם למען האינטרס הציבורי, אך כורש טען: "סברנו שהאינטרס שלו כלכלי". הוא הוסיף כי "לא קיבלנו מנדט לחקור את הקשר בין ישראל היום לנתניהו, על אף שזה כן עלה בשיחות עם היועץ. היו לתחושתי נושאים שם שצריכים בירור". הוא עוד פירט כי יש פעולות שלא ניתן להרחיבן כמו על חברות נתניהו-אדלסון.
ברנור: "נוני אמר שישראל היום הוקם להרוס את ידיעות. הוא אמר 'הוא הורג אותי כלכלית', ושנתניהו מחרים את ידיעות". נגב שאלה אם נחקרו איומים כלפי מוזס, למשל שחפץ אמר שנשלח על ידי נתניהו לאיים עליו והעד השיב שלא.
עו"ד נגב: מוזס אמר שלא ימכור את העיתון עבור שום דבר. לא קיבלתם את אמירותיו על סיקור הוגן. העד: חשבנו שבשיחתם הייתה כוונה לסיקור אוהד מוטה.
