דבריו של ניצב בן שלום בדיון בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, הציג היום (רביעי) נתונים קודרים על-רקע ההתמודדות מול הפשיעה הגואה בחברה הערבית שגבתה מתחילת השנה את חייהם של 173 בני אדם. "אין מספיק כוח אדם להילחם בפשיעה ואפילו לא מתקרב לזה", אמר הקצין הבכיר בדיון שנערך בכנסת לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. "יש 200 סכסוכים, מתוכם מדממים 29 שצמצמנו ל-26".
לקראת הבחירות ב-31 באוקטובר, הקימו המשטרה, שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) דסק משותף שיתמקד בנושא האיומים סביב נבחרי ציבור ומועמדים לרשויות המקומיות בכלל ובפרט בחברה הערבית. על רקע הנתונים, פורסם תיעוד מטובא זנגרייה של ירי טיל RPG. חשוד בן 19 נעצר. חקירה העלתה כי מדובר ב"הפגנת כוח" בין משפחות ביישוב הצפוני.
טיל RPG נורה בטובא זנגרייה
ניצב בן שלום אמר בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת כי הדסק המשותף יתמקד בארבעה נושאים עיקריים: ניתוח מצב שוטף על סמך המודיעין הקיים, סימון הערים המועדים לפורענות, טיפול בסכסוכים ספציפיים שוכרים למשטרה והוצאה לפועל של מענה בזמן אמת בכל הארץ לטיפול באיומים על נבחרי ציבור ומועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. ניצב יורם סופר, שמונה על-ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לתפקיד הפרויקטור למאבק בפשיעה בחברה הערבית, נעדר מהדיון.
ראש אגף החקירות והמודיעין ציין עוד כי כמה מהסכסוכים בחברה הערבית קשורים לארגוני פשיעה, וחלקם גולשים לאלימות. לדבריו. "בתוך המגזר יש כפרים מסוימים שיש בהם חמולות שולטות. ברגע שאחת יורדת מהכיסא והשנייה עולה, היא מנשלת אותה מנכסיה וזה גורם להרבה מאוד סכסוכים שנמשכים בין בחירות לבחירות. בחלק מהמקומות זה ארגוני פשיעה שמנסים לשים אנשי קש בעירייה ולהשתלט על כספים של הרשויות במכרזים פנימיים תברואה ובתשתיות מדינה. ברגע שראש הארגון בכלא כל אחד רוצה להוכיח את עצמו".
בדיון התברר כי במשטרה יש 29 תיקים פתוחים בגין איומים על ראשי רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. ראש חטיבת המודיעין במשטרה, תת-ניצב דרור אסרף, ציין כי 70% מהסכסוכים בחברה הערבית אינם קשורים כלל לארגוני הפשיעה.
סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, תת-ניצב שמעון נחמני, סיפר בדיון כי 12 ראשי רשויות מקבלים סל אבטחה מלא ומוגדרים כמאוימים ברמה 6 - רמת האיום הגבוהה ביותר. עלות סל האבטחה למדינה עומדת בחודש על 180 אלף למאוים.
"אנחנו נערכים לאבטח 4,100 קלפיות בערים שונות ביום הבחירות, הייתה הצעה להוציא את הקלפיות מהערים במקומות מסוימים ולא הסכמנו לכך. אזרחים יצביעו במקום שבו הם אמורים להצביע", אמר תנ"צ נחמני.
ח"כ מירב בן ארי, לשעבר יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, הציעה להקים גוף משותף למשרד הפנים, המשרד לביטחון לאומי ולמשרד האוצר שיעסוק במהלך החודשיים הקרובים בשמירה על המועמדים וטוהר הבחירות בחברה הערבית. במשטרה ביקשו מחברי הכנסת לקדם חקיקה שתאפשר למשטרה שימוש בכלים טכנולוגיים נגד ארגוני הפשע.
במהלך הדיון התפתחו חילופי דברים בין ניצב בן שלום לח"כ עמית הלוי מהליכוד - אחד משני חברי הכנסת של הקואליציה שנכחו בדיון (בנוסף ליו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית). ח"כ הלוי שאל את הקצין הבכיר: "ניטרתם ועצרתם על איומים ברשתות?", ובן שלום עקץ את הלוי על-רקע הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לשימוש המשטרה ברוגלות.
"כמו שאתה יודע, יש לנו בעיה קצת עם הרשתות", אמר ניצב בן שלום. "משטרת ישראל יודעת לאסוף מודיעין. כשלוקחים לך את הכלים הטכנולוגיים אתה בבעיה מאוד קשה. זה לכבול לי את הידיים, הרגליים, לעצום לי עין אחת ולשים לי משקולות של טון וחצי על הרגל ולהגיד לי 'תעבוד, תביא תוצאות'".
השתתפו בהכנת הכתבה: חסן שעלאן ויאיר קראוס
