שכר המורים אינו הסיבה ובוודאי אינו הפתרון לכאוס השורר היום במערכת החינוך. נוח וקל לצמרת משרד החינוך להיתלות במאבק המורים על שכרם ועל תנאי עבודתם כחזות הכל ובכך להסיח את הדעת מהכשלים הרבים במערכת שהם מופקדים עליה. המשבר העמוק אינו חדש אמנם, אבל החמיר והלך בשנת הלימודים האחרונה.
אין חדש גם בריצת האמוק של השרה יפעת שאשא ביטון וצמרת משרדה להטביע חותם בכל מחיר, ואחריי המבול. אצה להם הדרך להנחית בבהילות עוד רפורמה ועוד רפורמה, בלי פיילוט ויישום הדרגתי, בלי לערוך בדיקת היתכנות עם אנשי הביצוע, המנהלים והמורים, בלי קשב אמיתי לשטח. לפני שבונים את הבית, חייבים לחזק את המסד הרעוע והקורס. לא להנחית ולאכוף ביד גסה רפורמות רציניות וחשובות שבמקום להועיל ולתקן, יהפכו לעוד כישלון.
מאבק המורים חשוב, כמובן. שכר ראוי יכבד את הגננות, המורים, המנהלים והיועצים החינוכיים, יאפשר להם להתפרנס בכבוד ולהתפנות לעשייה. אבל תיקון המשכורות רק יצמצם, לא יעצור את הנטישה של אנשי חינוך איכותיים שראו במקצוע ההוראה ייעוד, שליחות ומשמעות.
הגיעה העת להקשיב לקריאת ההשכמה של המנהלים והמורים הזוכה להתעלמות בדרך כלל או נענית במקרה הטוב במס שפתיים, כדי לחזק את מי שנותרו עדיין במערכת, אלה ששמים את האצבע בסכר.
חוסר הגיבוי למורים ולמנהלים, ההתעלמות מדעתם המקצועית, ההנחתות והדרישות סותרות, הופכים אותם לטכנוקרטים. כל אלה מלווים בהצהרות שהם מעידים בכאב שאין בינן לבין המציאות דבר ומעידות על הנתק בין המטה לשטח. ההצהרות מקוממות במיוחד נוכח זעקת המנהלים הטוענים כי הרפורמות החדשות משנות את תפקיד המנהל ממנהיג חינוכי למנהל מפעל תעשייתי. אבל כנראה קל יותר להתעלם או לעשות דה-לגיטימציה לאנשי החינוך שהעירו וביקרו מתוך כאב ורצון להיות שותפים ולהשפיע על התחום שהם מתמחים בו: ההוראה.
שנת הלימודים החדשה תיפתח גם השנה עם כיתות עמוסות שאינן מותירות סיכוי מזערי למורה לראות כל תלמיד ולתת לו מענה פרטני. המחסור בצוותי הוראה יורגש היטב בריבוי השיעורים החופשיים, במקצועות הלימוד שיתבטלו או יידחו לשנה הבאה, בעומס מוגבר על אלו שממשיכים לשאת בעול, בחוסר אונים ובתסכול של התלמידים ושל המורים.
תוספות שכר לא יצמצמו גם את הפערים הלימודיים והחברתיים שהעמיקו בקורונה ולא קיבלו עדיין מענה. המחסור בסייעות, גננות, מורים, מנהלים ויועצים חינוכיים והיעדר התקנים ליועצים חינוכיים בגני הילדים, ביסודיים ובחטיבות הביניים הובילו לכך שלתלמידים אין כמעט סיוע ותמיכה. מצבם הנפשי של מי שסובלים ממצוקה כלכלית ורגשית יחמיר ומספר האשפוזים הפסיכיאטריים יגדל. הציון: נכשל.
- תמר טרבלסי חדד היא כתבת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il