לאחר שבית המשפט העליון הציע בשבוע שעבר למדינה לבטל את המינוי של שופט העליון בדימוס מני מזוז ליו"ר הועדה למינויי בכירים - ולהפוך את מינויו לזמני בלבד, הגישה היום (חמישי) המדינה תגובה מעודכנת לעתירה בעניין המינוי. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הסבירה את עמדתה על כך שיש לאפשר למזוז מינוי קבוע: "מינוי זמני - כרסום במעמד העצמאי של הוועדה".
בהסבר שסיפקה כתבה היועמ"שית כי "הוועדה הוקמה על ידי מדינת ישראל לאחר פרשת 'בר-און חברון', כדי שתייעץ לה בנושא טוהר המידות בנוגע למספר מצומצם של מינויים רגישים במיוחד בשירות הציבורי". היא הוסיפה כי בשל היותה של הוועדה שומרת סף מובהקת, "קבעה הממשלה ב-2018 כלל מהותי לפיו חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד פעמית ובת שמונה שנים.
"בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי, ולשלול כל חשש אפילו למראית עין כאילו חברי הוועדה מבקשים לרצות את הדרג הפוליטי במסגרת בחינת המינויים הרגישים". עוד נכתב כי שיקול זה מקבל משנה תוקף "ביחס לתפקיד יו"ר הוועדה, שמחזיק בקול כפול במקרה של התפלגות שווה של הקולות בין חבריה, ושבהיעדרו היא לא תוכל להתכנס".
עמדת המדינה היא שיש לדחות את עתירת ארגון "לביא", שהוגשה באמצעות עורך הדין יצחק בם, המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי אד-הוק לבחינת איוש משרת הרמטכ"ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה. יובהר כי אין מחלוקת בצורך במינוי יו"ר לוועדה לשם השלמת הליך מינוי הרמטכ"ל.
עוד קודם להגשת העתירה, משעה שהתברר כי קיים צורך חיוני ודחוף במינוי רמטכ"ל, נדרשה היועמ"שית לענות לשאלת משך כהונת יו"ר הוועדה. בהקשר זה נדונו שתי אפשרויות: האחת - החלטת הממשלה משנת 2018, המהווה סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא. כלומר, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה. האפשרות השנייה - להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה.
משום שאנחנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימלית ומעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או אד-הוק, עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מה שמהווה לדבריה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה. בכך הם סבורים כי נפתח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף.
3 צפייה בגלריה
שופט העליון סולברג. הציע להפוך את מינויו של מזוז למינוי זמני בלבד
(צילום: אוהד צויגנברג )
כרגע מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת ויכהנו משך תקופות של ארבע ממשלות לפחות, ונציב שירות המדינה שמונה מכוח תפקידו. משך תקופת הכהונה, שהוא חריג גם בימים שאינם ימי בחירות, נקבע במכוון בשנת 2018 על ידי הממשלה ה-34, על מנת להגשים את התכלית החשובה של שמירת עצמאות הוועדה כשומרת סף מובהקת, ולנתק את זיקת חבריה מהממשלה.
על רקע זה, נכתב בתשובת המדינה, כי "משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות".
עוד נכתב כי "מבלי להתעלם מהקושי הכרוך במינוי יו"ר לוועדה לכהונה ממושכת בתקופת בחירות, ומבין שתי האפשרויות שהיו על הפרק - מינוי קבוע או מינוי זמני - דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות".
