שיעור הזכאות לתעודת בגרות עלה ב-3.7 אחוזים, אך מפת הזכאות הארצית מלמדת כי הפערים בין המרכז לפריפריה ובין הרשויות העשירות לאלו שבהן תושבים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות - עדיין גדולים.
משרד החינוך פרסם את "התמונה החינוכית", והנתונים מראים כי תלמידי ישיבות ואולפנות ובתי ספר ממיינים נוספים, שגובים שכר לימוד גבוה מההורים, מובילים בטבלאות בתי הספר המצטיינים - לצד מוסדות חינוך מרשויות חזקות ומבוססות במרכז הארץ.
באתר "שקיפות בחינוך של משרד החינוך, ניתן לראות את התמונה החינוכית המלאה, הכוללת את שיעורי הזכאות לבגרות, הישגים בהתאם ליחידות לימוד, נתונים על התמדה ונשירה, שביעות רצון המורים, מעורבות באירועי אלימות, תקצוב ופרמטרים נוספים - הן לפי יישובים והן לפי בתי ספר.
המועצה האזורית שפיר מובילה את טבלת הרשויות המקומיות בשיעור הזכאות לתעודת בגרות עם 99.1%. אחריה נמצאת בוקעאתא הדרוזית שבצפון רמת הגולן (98.9% זכאים לבגרות) וקריית עקרון (98.7%). בקריית עקרון נמצאת אולפנת "פלך" הממיינת את תלמידותיה בעת הקבלה. לא מעט מהתלמידות מתגוררות מחוץ ליישוב, וההורים משלמים תוספת לשכר הלימוד. תלמידי קריית עקרון לומדים בבתי ספר תיכוניים מחוץ ליישוב.
במקום הרביעי, בהפרש קטן מאוד, נמצאת גבעת שמואל (98.4%), שכבר כיכבה כמה פעמים במקום הראשון. אחריה ברשימה אפרת (98.2%) ויישוב דרוזי נוסף, בית ג'ן (98.1%), שגם הוא היה בראש הטבלה. גם הבאים ברשימה הם יישובים דרוזים: פקיעין, כסרא-סמיע, חורפיש ומסעדה.
טבלת 24 הרשויות המובילות בזכאות לבגרות כוללת כאמור גם רשויות מקומיות מעשירוני טיפוח נמוכים, אולם לא כל בתי הספר בהן עומדים בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה. כצפוי, בצמרת שיעור גבוה של רשויות מבוססות וממרכז הארץ. בין היתר נמצאות שם גבעתיים, רמת השרון, רמת גן וגני תקווה.
מנתוני משרד החינוך אמנם עולה כי חלה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות בשנת הקורונה, אך יש לזכור שהם משקפים את השינויים שנכנסו במתכונת הבגרות על רקע התפרצות המגפה. בנוסף, לא פחות מ-36% מהזכאים לבגרות אינם עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות. מקרב תלמידי י"ב, שיעור הזכאים לבגרות עמד בשנת הלימודים תש"ף על 73.4%, כאמור עלייה של 3.7 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה. בסך הכול 74,707 היו זכאים לקבל תעודת בגרות.
הצמרת לפי בגרות מצטיינת כוללת כמעט אך ורק רשויות המשתייכות לאשכול סוציו-אקונומי 7 ומעלה. המובילה ברשימה זו היא מעיליא, שם בית ספר כנסייתי ממיין, ואחריה גבעת שמואל, קריית עקרון, גוש עציון, רמת השרון, תל מונד, גבעתיים, קריית אונו וזכרון יעקב. בכל אותם יישובים לפחות רבע מהתלמידים זכאים לבגרות מצטיינת.
גם בצמרת הרשימה לפי שיעור התלמידים הזכאים לבגרות ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית בולטת העובדה שחלק גדול מהם כולל בתי ספר מבוססים הממיינים וגובים שכר לימוד גבוה מההורים.
בצד השני של הטבלה אין חדש. שוב הערים החרדיות נמצאות בתחתית שיעורי הזכאות, גם בגלל שרבים מהתלמידים כלל לא לומדים במוסדות המגישים לבגרות. במודיעין עילית רק 3.6% מתלמידי י"ב היו זכאים לבגרות, בבני ברק רק 7.7% ובביתר עילית – 15.3% בלבד.
באופקים וחצור הגלילית פחות מחצי מהתלמידים זכאים לבגרות, ולמרבה הצער זהו המצב גם בבירת ישראל ירושלים – שם שיעור הזכאים עומד על 49.8%, המקום ה-13 מהסוף. גם המצב בחלק מהיישובים הערבים אינו מעודד –ביר אל מכסור נמצאת עמוק בתחתית וכך גם ג'סר א-זרקא, שם אפס תלמידים מתוך ה-240 משכבת י"ב היו זכאים לבגרות מצטיינת.
רבים מבתי הספר שבהם 100% זכאות לבגרות הם אולפנות, ישיבות, בתי ספר כנסייתיים ומבתי ספר ממיינים ומבוססים אחרים. 40 מאותם 66 בתי ספר שבהם כל תלמידי י"ב זכאים לבגרות הם הם ממלכתיים-דתיים, אך בתי הספר הגדולים ביותר הם ברובם ממלכתיים חילוניים.
בעירוני ה' בראשון לציון כל 198 תלמידי י"ב היו זכאים לבגרות, 100% זכאות לבגרות הייתה גם באורתודקסי ערבי בחיפה (138 תלמידים) באולפנא תורנית חורב בירושלים (136 תלמידות) תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים (129 תלמידים) אורט מקס פיין ברחובות (123) ועמל שבח מופת בתל אביב (123).
בתי הספר שבהם שיעור התלמידים עם בגרות מצטיינת הגבוה ביותר הם אולפנת דרכי נעם בפתח תקווה, בית הספר אלבשאאר בסכנין ואולפנת פלך בקריית עקרון. בזכאות לחמש יחידות מתמטיקה מובילים בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא, לפני אולפנת פלך והישיבה התיכונית לתורה ומדע בירושלים.
בלא מעט בתי ספר חלה עלייה משמעותית בשיעור הזכאות לבגרות בשנת הקורונה. בנריה ביבנה העלייה הייתה הגדולה ביותר – 100% ב-2020 לעומת 52% שנה לפני כן. בהמשך רשימת בתי הספר המשפרים ניתן למצוא בין היתר את תיכון רנסנס ירושלים, בית הספר הפתוח הדמוקרטי בת"א, אור חנה באור יהודה, פארק המדע בנס ציונה, אמי"ת פתח תקווה והמקיף בשעב.
פרסום התמונה החינוכית יוצרת מדי שנה ציפיות ודריכות בקרב ראשי הרשויות המקומיות, שהנתונים מהווים עבור חלקם מקור לגאווה – או מנגד כלי לניגוח מצד אנשי האופוזיציה. חלק מהרשויות מפרסמות את התוצאות בשלטי חוצות ברחבי הרשות, ומציגים אותן לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.