מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אייל זמיר חתם היום (ראשון) עסקה למכירה מערכת ההגנה האווירית קלע דוד לפינלנד בסכום של כמיליארד ו-300 מיליון שקלים (כ-317 מיליון אירו).
תיעוד של ניסוי מערכת "קלע דוד"
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
מערכת קלע דוד נחשבת לאחת המערכות המתקדמות בעולם ליירוט טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. היא מפותחת במשותף על ידי מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון והסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA), בהובלת חברת רפאל.
במעמד החתימה במשרד הביטחון השתתפו שגרירת פינלנד בישראל, הנספח הצבאי הפיני, מנכ"ל חברת רפאל אלוף (במיל') יואב הר-אבן, ראש מפא"ת תא"ל (במיל') ד"ר דני גולד, ראש מנהלת חומה משה פתאל, ראש אגף הכספים במשרד הביטחון, רו"ח דקל כהן ובכירים נוספים.
הכותרת
המלחמה על ביטחון היהודים בעולם
26:33
4 צפייה בגלריה
מעמד החתימה על עסקת המכירה במשרד הביטחון, היום
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
כבר באפריל, יממה אחרי שאושרה הצטרפותה לנאט"ו, הודיעה פינלנד כי תרכוש מישראל את מערכת קלע דוד, וציינה כי רכישה נוספת תיעשה בעתיד בהיקף של עוד 236 מיליון דולר. בהודעה הפינית צוין כי העסקה דורשת אישור מממשלת ארה"ב, שהמערכת כאמור פותחה בשיתוף עמה.
לפני כחצי שנה, במהלך מבצע "מגן וחץ", נעשה פעם ראשונה שימוש בקלע דוד ליירוט רקטות מרצועת עזה - שש שנים אחרי הכרזתה כמבצעית. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת, לאחר שב-2018 שוגרו מיירטי קלע דוד לעבר רקטות מסוריה, והחטיאו. עלות כל מיירט במערכת יקרה זו נאמדת במיליון דולר.
השריפה שלאחר יירוט הרקטה בגליל התחתון
(צילום: גיל נחושתן)
במהלך מלחמת "חרבות ברזל", מערכת קלע דוד יירטה בשמי הגליל התחתון רקטת "עייאש 250", ששיגר חמאס מרצועת עזה. עד לאותה נקודה, זה היה הירי מהרצועה לטווח הגדול ביותר אי פעם. חלקי היירוט נפלו באזור המפעלים הפטרוכימיים בקריית אתא והובילו לשריפה בשטח פתוח ובמפעל למחזור פסולת. עשן כבד היתמר באזור. בחיפה ובקריות לא נשמעה אזעקה, ופרצה בהלה גדולה לאחר הפיצוץ.
הרקטה למרחק 250 ק"מ - הארוכה ביותר בארסנל של חמאס - נקראת על שם רב המחבלים, ה"המהנדס" יחיא עיאש. בחמאס עשו בה שימוש לראשונה במבצע "שומר החומות", לפני שנתיים, אז טענו ששיגרו אותה לעבר שדה התעופה רמון.
השיגור הכושל של מיירט "קלע דוד", ב-2018
(צילום: אדיר זאדה,יוני לובלינר)
המערכת מיועדת להתמודד עם איומים משמעותיים כגון רקטות כבדות וטילים בליסטיים בשכבה שבין כיפת ברזל (פצמ"רים, קסאמים וגראדים) לבין "חץ 2" ו"חץ 3" (טילים ארוכי טווח, בעיקר מאיראן, שנעים מחוץ לאטמוספירה). קלע דוד אינה ניידת כמו כיפת ברזל, אלא נייחת ועם כיסוי ארצי, בדומה למערכת החץ.
אלוף (במיל') יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל, מסר לאחר חתימת העסקה כי "מערכת 'קלע דוד' היא חלק משמעותי במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל. המערכת מוכיחה עצמה במערכה הנוכחית כחיונית בהגנה על שמי המדינה ועל תושביה. אנו גאים על העסקה שנחתמה ליצוא המערכת לראשונה לחו"ל ומשקיעים חלק לא מבוטל מההכנסות מעסקאות ייצוא בתקציבי פיתוח ומו"פ עצמי, על מנת לספק למערכת הביטחון את היכולות המתקדמות ביותר - ומכאן שהרווח הוא כפול ומכופל".
בחודש יוני, משרד הביטחון הודיע כי היקף הייצוא הביטחוני של התעשיות הישראליות למדינות העולם הגיע לכ-12.5 מיליארד דולרים (כ-45 מיליארד שקלים) בשנת 2022. לפי המשרד, הייצוא הוכפל ביותר מחצי מאז שנת 2014, וזינק ב-50% רק בשלוש השנים האחרונות.
כרבע מהחוזים שנחתמו עם צבאות זרים הוא למל"טים ורחפנים אוספים ותוקפים. הרוויה כה גדולה, שבמערכת הביטחון אומרים שאם היו קווי ייצור נוספים בישראל המספרים היו גדולים עוד יותר.
הרקע לזינוק הוא כמובן הביקוש ההולך וגובר לנשק מתקדם מצד צבאות נאט"ו, על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, אך גם הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ ממשיך לשאת פירות כשאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו ממשיכות להתעניין ולרכוש מערכות נשק תוצרת כחול-לבן, והרכש מהן גדל אשתקד פי שלושה.
במשרד הביטחון עמלים בשלב הבא לפתוח גם את השוק היפני לנשק ישראלי, וניצנים בנושא כבר בוצעו בחודשים האחרונים מול משרד ההגנה בטוקיו. גם המדינות הבלטיות והנורדיות כמו שבדיה, נורבגיה ואסטוניה החלו לגלות עניין ברכש חדש מהיצרניות הישראליות.
