אמון גבוה של הציבור היהודי בצה"ל מול ירידה באמון שלו בממשלה ובכנסת: מדד הדמוקרטיה שמתפרסם הבוקר (חמישי) זו השנה ה-21 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרטט תמונת מצב מורכבת של יחס הישראלים למוסדות המדינה וללכידות הפנימית בחברה. במסגרת הדו"ח נשאלו המשתתפים את אותן השאלות בשתי נקודות זמן: הראשונה בחודש יוני, בשיא המאבק סביב המהפכה המשפטית, והשנייה בחודשים שאחרי טבח 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. הנתונים שלפניכם מלמדים על שינוי העמדות שנרשם בחלק ניכר מהמקרים.
מהנתונים עולה כי חרף מחדלי 7 באוקטובר, צה"ל זוכה לשיעור האמון הגבוה ביותר במוסדות המדינה בקרב הציבור היהודי: ביוני עמד שיעור האמון הציבורי בצבא על 85%, ואילו בקרב הנשאלים בין החודשים נובמבר 2023 לינואר 2024 עמד הנתון על 85%. במקום השני נמצאות הרשויות המקומיות (55% ביוני מול 64% במהלך המלחמה), ובמקום השלישי נשיא המדינה (עלה מ-54% ל-61%).
השינוי העיקרי חל במעמד המשטרה, שהשתפר מאוד על רקע תפקודה מאז 7 באוקטובר, ועלה מ-35% ביוני ל-42.5%. במסגרת החרפת הביקורת על הדרג הפוליטי, ובניגוד לעלייה ברוב המוסדות האחרים, ניכרת ירידה ברמות האמון בממשלה (ירידה מ-28% ל-23%) ובכנסת (ירידה מ-24% ל-19%).
באשר לציבור הערבי, ככלל ובממוצע האמון שלו במוסדות המדינה נמוך בהשוואה ליהודים, ואולם גם אצלו נרשמה עלייה מאז 7 באוקטובר. עורכי המדד מציינים שהנתון הושפע מחשש להביע עמדה ביקורתית במהלך מלחמה, או להיפך – מהתגברות תחושת השייכות לישראליות. כך למשל, לפי הדוח נרשמה בחברה הערבית עלייה מפתיעה וחסרת תקדים באמון בצה"ל – מ-21% ביוני ל-44% בדצמבר.
בראש סולם האמון בציבור הערבי נמצא בית המשפט העליון עם קפיצה חריגה נוספת (26% ביוני ו-53% בדצמבר). בתחתית, כמו בציבור היהודי, נמצאים המוסדות הפוליטיים, אבל כאן בשניים מהם חלה עלייה (הכנסת מ-18% ל-28%, המפלגות מ-15% ל-25%). האמון בממשלה נותר על 18% בלבד.
פחות רוצים להגר לחו"ל
חוסר האמון של הישראלים בשלטון הובילו את החוקרים לשאול את המשתתפים מה הסיכוי שמתוך אירועי השנה האחרונה יצמח חוזה פוליטי-חברתי חדש פוליטי-חברתי. ביוני, חודשים לפני המלחמה, ענו בחיוב 25% מהנשאלים, ואילו בינואר עמד שיעורם על 35%.
בנוסף נשאלו המשתתפים כיצד הם מעריכים את מצבה של ישראל. בשתי המדידות, כחמישית בלבד העריכו את מצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד" (21% ביוני ו-22% בדצמבר). עם זאת, פילוח המדגם של יהודים לפי מחנות פוליטיים מלמד כי בשמאל הייתה ירידה של ממש בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כרע (73% ביוני לעומת 65% בדצמבר). בציבור הערבי העריכו ביוני כ-18% את מצבה של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד", ואילו בדצמבר ירד שיעורם ל-9%.
במדד הסולידריות בחברה הישראלית עלה מן הממצאים כי אחרי נקודת שפל של 4.4 בסולם של 10-1 בשיא המחאה נגד המהפכה המשפטית, חלה עלייה חדה בציבור היהודי אחרי פרוץ המלחמה ל-7.2 (באוקטובר) ולאחר מכן ירידה ל-6.7 (בדצמבר). גם בקרב החברה הערבית חלה עלייה משמעותית בהערכת תחושת הסולידריות - מ-3.6 ביוני, ל-4.8 באוקטובר ואז ל-5.2 בדצמבר.
למרות הסערה סביב סוגיית הגיוס לצה"ל, בראש סולם המחלוקות נמצא המתח בין ימין לשמאל, ללא שינוי משמעותי בין מדידות יוני לדצמבר (43% ו-46% בהתאמה) ואחריו המתח בין יהודים לערבים (31.5%). המתח בין דתיים לחילונים הצטמק במדידה הנוכחית (מ-19% ל-9%).
המשתתפים נשאלו אם הם מעדיפים להישאר לחיות בארץ או לקבל אזרחות של מדינה אחרת במערב ולעזוב. בקרב יהודים, חלה במהלך המלחמה עלייה בשיעור המעדיפים להישאר בארץ מ-70% ל-80.5%. בקרב הערבים, נשמרה יציבות (62% ו-59%).
את מדד הדמוקרטיה 2023 הובילה פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. השתתפו בו ד"ר אור ענבי, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב. "הציבור הישראלי לקבוצותיו השונות אינו מרוצה בלשון המעטה מתפקוד המערכת הפוליטית בארץ, והפערים בין הקבוצות נמצאים בסימן התרחבות", אמרה הרמן. "גם אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שתחילה נראו כאירועים מאחדים, מתבררים כיום כבעלי השפעה קטנה על עומק השסעים הפנימיים משכבר".
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, הוסיף: "השבר הגדול שחווינו כולנו ב-7 באוקטובר בא לידי ביטוי בנתונים. זה לא מפתיע ברקע חוסר התפקוד ואוזלת היד של מוסדות המדינה בתחילת המלחמה. העלייה שנמדדה בתחושת הסולידריות קשורה בהירתמות הנרחבת ובהיקפי ההתנדבות האזרחית על רקע המלחמה. הנתון הזה מעודד במיוחד על רקע השפל בסולידריות החברתית שחווינו בקיץ ברקע הניסיונות לקידום ההפיכה המשטרית".
