ליאת בן ארי, שהודיעה אתמול בערב (יום רביעי) על פרישתה, לא הייתה עוד פרקליטה בכירה. פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן אפילו הקפיא עבורה את איוש תפקיד המשנה לאכיפה כלכלית, כדי שתאייש אותו כשתסיים את תפקידה כפרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה. ניצן, שחשש אז מפני עזיבה של בן ארי, האמין כי לפרקליטה הקשוחה יש עמוד שדרה שלו תזדקק המערכת בשנים שיבואו. לבסוף, מונתה לתפקיד בשנת 2019.
בן ארי הייתה ממובילי הקו הניצי בפרקליטות בנוגע לתיקי שחיתות שלטונית. לעיתים נמתחה עליה ביקורת גם בתוך הפרקליטות, בטענה שהיא אף ניצית מדי. בתיקי ראש הממשלה, כזכור, היא תמכה בהעמדתו לדין בעבירת שוחד בכל שלושת התיקים. בשנים האחרונות שיתפה את מקורביה על הקשיים שחוותה סביב ההטרדות כלפי ילדיה מצד תומכיו של נתניהו, מבלי שמשרד המשפטים מגבה אותה מספיק.
"המלחמה בשחיתות תעניק לכם משמעות", אמרה לפני שנתיים בשיחת זום שערכה לסטודנטים שביקשו להצטרף להתמחות במחוז מיסוי וכלכלה. סגנונה דמה לעיתים לזה של מפקדי שדה, והוא זה שמשך אליו פרקליטים רבים - אך היו גם שנרתעו ממנו. כך למשל, היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט העריך את בן ארי אך גם נרתע מדהירתה כאשר דן בתיקי ראש הממשלה, ואף קודם לכן בתקופת החקירות. הוא העדיף את דעתו של פרקליט מחוז חיפה דאז, עמית איסמן, שהיה מהוסס יותר כלפי התיקים - ולימים גם הוביל את מינויו לפרקליט המדינה.
בן ארי ומחוז מיסוי וכלכלה סבורים שלו מנדלבליט היה דבק בעמדתה, תיקי נתניהו היו במצב טוב יותר ממצבם כיום - לאחר שהשופטים הודיעו כי ישנם קשיים להוכיח את עבירת השוחד בתיק 4000. אחרים בפרקליטות סבורים שמנדלבליט הציל את בן ארי ממפלה. ימים יגידו. עד היום יש לא מעט חילוקי דעות בין איסמן לבן ארי, כשאחד משמעותי הוא היחס להעמדה לדין של יועצי ראש הממשלה יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר.
בן ארי, כדרכה, הייתה נחושה להגיש כתב אישום - ואיסמן, שהיה מהוסס מעמדתה, ביקש מהפרקליט הבכיר ניסים מרום חוות דעת חיצונית שתאתגר את בן ארי. ואכן, מרום חלק עליה. איסמן עשה זאת גם כאשר בן ארי סברה שיש לבטל את הסכם עד המדינה עם פילבר, לאחר עדותו ההפכפכה בתיק 4000. הוא ביקש ממרום חוות דעת, אך בפעם ההיא מרום תמך בבן ארי - וכך שוכנע פרקליט המדינה לזמן את פילבר לשימוע לקראת ביטול הסכם עד המדינה עמו.
לפני תיקי ראש הממשלה הנוכחי, תיק הולילנד נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט היה נחשב לתיק הדגל של בן ארי. ואולם, בישיבות הפנימיות בפרקליטות היא דווקא מרבה לדבר על תיק דוד אפל, ועל הרשעות השוחד שהשיגה בו. "התואר שניתן לו בתחילת הדרך כתמנון רב זרועות הצדיק את עצמו", אמרה לאחר הכרעת הדין ב-2010.
התיק המעצב של בן ארי, שבזכותו קיבלה את תיק הולילנד, הוא תיק גולד-וחניש שנכון לתחילת שנות ה-2000 היה התיק הגדול ביותר בפרקליטות דאז. אם תרצו, מדובר בתיק 4000 ותיק הצוללות של אותה התקופה, ובו נטען כי שני אנשי העסקים קיבלו במרמה כ-53 מיליון שקל ממרכז ההשקעות. גם התיק הזה נמשך ונמתח במשך כ-12 שנים מפרוץ החקירה ועד להרשעה. בן ארי לא השלימה אז עם גזר הדין המקורי, וביקשה לערער לעליון. המחלקה הפלילית בפרקליטות, שתפקידה לקבל את ההחלטה בנושא ולייצג בבית המשפט העליון, התנגדה בתוקף. פרקליט המדינה דאז משה לדור השיג פשרה: אם בן ארי מאמינה בערעור, שבן ארי תייצג בעצמה במקום המחלקה. הצדדים הסכימו, והעליון החמיר לבסוף את הענישה.
לדור אהב את "הג'ינג'יות" של בן ארי. כאשר שימש בעצמו כסנגור והופיע אצלה בשימוע, אמרה לו בן ארי בשלב מסוים "או שאתה יוצא מהדלת, או שאני מוציאה אותך מהחלון". זה היה בקומה 25 בבניין שלום בתל אביב.
למרות תיקי השחיתות הרבים וההרשעות הרבות שהשיגה בן ארי ב-27 שנותיה כפרקליטה, למקורביה היא מרבה להציג את תסכולה: כפי שהיא רואה זאת, יש פער בין האופן שבו התביעה הפלילית ומערכת המשפט בישראל תופסת שחיתות שלטונית לבין האופן שבו הציבור תופס אותה. היא סבורה שהמשפט לא הצליח להטמיע בציבור את מידת החומרה של השחיתות השלטונית, וכי בישראל ישנה סובלנות ציבורית רבה מדי לתופעה.
"לא נוכל להיאבק לבדנו בשחיתות מבלי שהחברה בעצמה תוקיע אותה", אמרה באחת ההזדמנויות. את הודעת הפרישה אתמול בערב הסבירה כתחושת מיצוי, ייתכן שגם אותו הפער שבין הציבור לפרקליטות השפיע.
פורסם לראשונה: 23:38, 01.01.25