אחרי דיונים סוערים, הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים עברה היום (שלישי) בקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכנסת - למרות הסתייגות נציגי שב"כ מהנוסח המחמיר. תשעה חברי ועדה הצביעו בעד, ושניים התנגדו. ההצעה תעלה להצבעה סופית במליאה ביום שני.
בדיון חסוי שהתקיים מוקדם יותר היום, טענו הנציגים כי יש לשנות את הנוסח כך ששר הפנים יוכל להורות על גירושם של הורי המחבל בלבד - ולא כלל בני המשפחה - שכן הם האחראים לחינוך שלו. גם הביקורת הקשה הצפויה נגד ישראל בעקבות החקיקה הועלתה בדיון, שכן היא קובעת את השארת ההחלטה בידיו של שר, המחזיק בעמדות פוליטיות, ללא אישור משפטי חיצוני, אך ההצעה אושרה ללא שינויים.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ אמר כי "נגמרו הימים שיקשרו לנו את הידיים במאבק בטרור, נגמר העניין שהגורמים המשפטיים מתנגדים ואנחנו נסוגים אחורה, אין יותר נסוגים אחורה! אנחנו עולים להתקפה לשמור על החיים של האזרחים שלנו, רק ככה נסכל טרור".
על-פי ההצעה, השר יוכל להורות על גירוש בן משפחתו של מחבל לעזה - או ליעד אחר - אם התרשם שידע מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא פעל כדי למנוע זאת, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור. השר יזמן את תחילה את בן המשפחה לשימוע שייערך בתוך עשרה ימים מקבלת ההודעה על עריכתו. במהלך השימוע תינתן לבן המשפחה האפשרות להציג את טיעוניו, והוא יהיה זכאי לייצוג משפטי. בתוך 14 יום על השר יהיה למסור את החלטתו, ומשטרת ישראל תהיה רשאית להשתמש בכוח סביר במידת הצורך כדי ליישמו.
תוקף צו הגירוש לבן משפחה עם אזרחות ישראל לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15. אם למגורש אין אזרחות ישראלית, והוא מחזיק ברישיון לישיבה ארעית או ישיבת קבע בישראל, תוקף הצו לא יפחת מ-10 שנים ולא יעלה על 20 שנים.
במפלגות הערביות הביעו כצפוי התנגדות, וח"כ יאסר חוג'יראת (רע"ם) אמר: "החוק קובע ענישה קולקטיבית. אנחנו לא בעד זה - לא בחברה היהודית ולא בחברה הערבית". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים: "תגיד שאתה מאמין שלא צריך להעניש את מי שתמך בטרור", וח"כ אופיר כץ שאל: "אתה מסכים שמי שתומך בביצוע טרור צריך להיענש?". ח"כ חוג'יראת הסכים - אך הדגיש שהחוק צריך להיות תקף גם ליהודים. בן גביר, נזכיר, הורשע בעברו בתמיכה בארגון טרור.
