(צילום: סטס קופולו)
בראיון לאולפן ynet הדגיש האב: "היא החלימה מקורונה לפני כחודש ולא קיבלה שום חיסון. אני מבקש מכל אלה שמדברים על זה לזכור - היא לא קיבלה חיסון".
בין מפיצי המידע השגוי הייתה לימור פרירא, חברה בארגון המכנה עצמו "ועדת החקירה האזרחית". היא טענה שדיברה עם פרמדיק מד"א שנכח במקום שבו התמוטטה הילדה, והוא זה שעדכן אותה בכך. מאז הסירה פרירא את הפוסט מעמוד הפייסבוק שלה, אבל זה היה מאוחר מדי וממילא המידע התפשט ברשת.
פוסט דומה העלתה גם יפה שיר רז, ד"ר לתקשורת שחברה בארגון המכונה "החזית המקצועית לאתיקה". תמך בה ד"ר יואב יחזקאלי מארגון "מח"צ", שכתב: "אירוע כזה מצריך הפסקה מיידית של מתן החיסון, פרט למקרים חריגים ביותר של אוכלוסייה בסיכון מקורונה שטרם התחסנה כלל, עד לחקירה יסודית".
גורם נוסף שלקח חלק בהפצת השקר היה ד"ר אבשלום כרמל, אורתופד וכירורג של כף היד מבית החולים לניאדו בנתניה, שכתב על כך בטוויטר. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה כרמל מעורב במקרים מסוג זה: כבר באפריל שעבר הוא זומן לבירור אצל מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' חזי לוי, בעקבות התבטאויות שהפיץ ברשתות חברתיות נגד חיסון לקורונה לילדים בני 15.
בעקבות הפצת השקרים ברשתות פרסם משרד הבריאות הודעה שבה נכתב: "פייק אכזרי וכל כך עצוב. ההודעה שמופצת בשעות האחרונות עושה שימוש בלתי נתפס באכזריותו במותה המצער של ילדה בת 9 במטרה לקדם אידאולוגיה של התנגדות לחיסונים. הוריה של הילדה הבהירו כי מדובר בשקר מוחלט - הילדה כלל לא התחסנה. חיסונים לא הורגים. הפייקים הנוראיים האלה כן".
אחיה שץ, מנכ"ל ארגון "פייק ריפורטר" המורכב מחוקרים ואקטיביסטים הנאבקים בהפצת דיסאינפורמציה, אמר היום: "רופאים שמפיצים מידע כזה מסכנים אנשים אחרים. יש ארגונים שמשתפים עם זה פעולה ומפיצים גם הם את הפייק. במח"צ, למשל, יש הרבה אנשים שמתנגדים למדיניות הבריאות בישראל. הם מבחירה לא הולכים לדיון הרפואי".
- איך מתמודדים עם פייק ניוז ודיסאינפורמציה?
"צריך להבחין בין שני מושגים. יש דיס-אינפורמציה - שזה מידע שקרי שמופץ באופן מכוון במטרה להטעות מתוך אג'נדה פוליטית, מסחרית, דתית וכדומה. ויש מיס-אינפורמציה – כלומר, אנשים שקיבלו מידע שקרי בלי לדעת שהוא שקרי, והם מפיצים אותו. ייתכן שזה מתאים לתפישת העולם שלהם, אבל הם לא יודעים שמאחוריי המידע עומדת הטעיה".
לדברי שץ, קיים קשר הדוק בין הפצת מידע שקרי לבין השליטה במציאות הטכנולוגית: "ככל שאנחנו עולים בגיל, שזה פרמטר מאוד ברור ומובהק, רואים יותר מיס-אינפורמציה. הדור הצעיר יותר רגיש לניואנסים, לתרבות וגם לסכנות שברשתות. ככל שהגולש מתרחק מקרבה דיגיטלית - המניפולציות ברשת עובדות עליו טוב יותר. פייק ניוז זה כמו מגפה: ככל שעולים בגיל, קבוצת הסיכון עולה".
- מה לגבי ייחוס מוות לחיסונים? עד זה כמה שכיח?
"הם הופכים את זה לריטואל קבוע. זה קרה עם אל"מ שרון אסמן ועם פרשן חדשות 12 רוני דניאל".
- איך נמנעים מצריכת פייק ניוז?
"כדאי לצרוך חדשות ממקומות מוסדיים, אף שגם שם צריך להפעיל ספק. בכל מקרה כדאי מאוד לקרוא דברים לפני שמפיצים אותם. חשוב לא להעביר ישר משהו שקראנו רק את הכותרת שלו. וכמובן, לא להעביר מידע שהגיע אלינו ממקורות לא מזוהים.
"ב'פייק ריפורטר' אנחנו נותנים שירות לציבור – באמצעות דיווח אלינו אנחנו יודעים לטפל במידע כוזב. אנחנו מתחקים אחרי השיטות ויודעים לאתר שחקנים זדוניים. במקום להילחם בשקר, אנחנו רודפים אחרי המנגנון. יש גם אחריות של המדינה לדרוש רגולציה טובה יותר. כשמפיצים דברים כמו 'החיסון הורג' או 'תשתו אקונומיקה', יש ציבור שעלול ממש להיפגע מכך".
